ישראל יצחק קאליש

המונח "יצחק קאליש" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יצחק קאליש (אמשינוב).

"הרבי הזקן מוורקא"
רבי ישראל יצחק קאליש

לידה	1779 ה'תקל"ט זלושין, פולין
פטירה	1848 (בגיל 69 בערך) כ"ב בניסן ה'תר"ח
מקום קבורה	וורקא
מקום מגורים	העיירה וורקא שבפולין
תקופת הפעילות	?–1848
רבותיו	רבי דוד מלעלוב, היהודי הקדוש ורבי שמחה בונם מפשיסחא
צאצאים	רבי יעקב דוד מאמשינוב, ורבי מנחם מנדל מוורקא
אדמו"ר מוורקא ה־הראשון ה'תקפ"ח–ה'תר"ח → רבי אברהם משה מפשיסחא בנו של רבי שמחה בונם תלמידו רבי שרגא פייבל מגריצא ←

רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"ב בניסן ה'תר"ח, 15 במאי 1848) היה מנהיג חסידי בן המאה ה-19. אבי חסידות וורקא. הוא ידוע בעיקר בשמו השני, ונקרא בפי כל הרבי הזקן מוורקא.

תולדותיו

נולד כילד שמיני לאחר שבע בנות בעיירה זלושין, ליד קאליש במערב פולין למשפחה רבנית המתייחסת אל רבי מרדכי יפה בעל "הלבוש". אביו ר' שמעון היה סוחר סדקית שנהג להפריש חצי מרווחיו לצדקה וכונה בשל כך "בעל הרחמנות" ואמו מרת יוטא. בגיל 14 נישא לרחל, בתו של מאיר מז'אריק שאף הוא היה סוחר. שני האבות סיכמו את השידוך בשוק.

בילדותו גדל אצל רבי דוד בידרמן אבי חסידות לעלוב, ר' דוד לקח אותו כשנסע אל הרבי מלובלין ונהיה תלמיד הרבי מלובלין^[1]. שם גם הושפע מ"היהודי הקדוש מפשיסחה".

בשנת תקע"ה (1815) נפטרו שלושת רבותיו, והוא פנה לרבי שמחה בונים מפשיסחה, תלמידו וממלא מקומו של היהודי הקדוש, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. עד מהרה התבלט בחצרו של ר' שמחה בונים.

לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, בשנת תקפ"ז (1827) התפלגו החסידים^[2]. חלקם בראשות רבי יצחק מאיר אלתר ורבי חנוך הניך מאלכסנדר הכתירו את רבי מנחם מנדל מקוצק^[3][4], וחלקם בראשות רבי יעקב אריה מראדזמין ורבי דוב בעריש מביאלה פנו לרבי יצחק שיכהן כאדמו"ר, רבי יצחק סירב והכתירו ברבי אברהם משה מפשיסחה, בנו של רבי שמחה בונים^[5]. באותה תקופה התקבל לרב בעיירה גוברטשוב(אנ'). בהמשך נטש את הרבנות ועבר לכפר רודה, שהיה בחכירתה של הגבירת תמר'ל, שאצלה עבד.

שנתיים לאחר פטירת רבי שמחה בונים נפטר גם רבי אברהם משה, על אף שתחילה סירב לבקשת חסידיו לכהן באדמו"רות, לבסוף כך היה והחסידים התחילו לנסוע לרודה^[6], אולם לאחר זמן עזב את רודה עקב מחלוקת, ועבר לוורקא. שם הקים את חצרו, פתח בית מדרש, והעמיד אלפי תלמידים וחסידים.

חלק ניכר מפעילותו הקדיש לענייני הציבור יחד עם ידידו רבי יצחק מאיר אלתר, ולמאבק בהשכלה. בשנת 1846 נפגש עם משה מונטיפיורי וניסה לשכנעו להצטרף למאבק כנגד גזירות על הלבוש היהודי.

רבי יצחק עמל להחדיר בחסידיו ובתלמידיו ענווה, אחדות ואהבת רעים כדרך שקיבל מרבו רבי דוד מלעלוב, תוך שהוא עוסק במיסטיקה קבלית וצירופי אותיות השם. לדבריו גם הרוע הוא חלק מהבריאה ומהתוכנית האלוהית ואין האדם צריך לחוש עצמו כקורבן אלא כשותף של הבורא. לדבריו על האדם לצאת ממצב הפחד ובעזרת אמונה בעצמו ובאלוהים לשנות את העולם. אם בני האדם יעשו כך, תהייה אפשרות לקיומה של ממלכת השמיים על פני האדמה והמשיח יגיע.

עבודת האל של חסידי וורקא הייתה משולבת בשירים, בנגינה, בריקודים ובשתיית משקאות חריפים. חסידי וורקא נודעו לכל כ'אמני השתיה' (החריפה) שכן נהגו להסב יחדיו בכל הזדמנות וללגום לחיים, על פי מאמר חז"ל: "גדולה לגימה שמקרבת את הלבבות".

נפטר ביום טוב אחרון של פסח תר"ח ונקבר בבית הקברות בוורקא. מעט מדברי תורתו וסיפורים אודותיו כונסו לספר אהל יצחק.

אחר פטירתו מילא את מקומו רבי שרגא פייבל מגריצא, וחצי שנה לאחר מכן, עם פטירתו, פנו החסידים אל בני רבי יצחק. רוב החסידים בחרו בבנו הצעיר רבי מנחם מנדל קאליש, שהיה שתקן וצנוע. חלק קטן בחר בבנו הבכור, שהיה מפורסם כתלמיד חכם, רבי יעקב דוד קאליש, שכיהן באמשינוב, וממנו יצאה חסידות אמשינוב. כמו כן החל לכהן תלמידו רבי יעקב אריה מרדזימין.

מלבד שני בניו אליה, היה לו בן בשם שמעון מסקרנביץ', וכן היו לו חמש בנות: צפורה אשת הרב צבי מרדכי בונהורד (בנו של רבי אברהם משה מפשיסחה), דבורה אשת הרב אהרן זקהיים מנדרזין (אנ'), שרה חוה אשת הרב ישראל צבי ובלומא אשת הרב אברהם מאיר מושקט מביאלוברזיג (בן רבי דן יונגרלייב מראדוויל), וחתנו הנוסף היה ר' נחמיה (גיסו של ר' יעקב יהודה מנדרזין).

תלמידיו

• רבי יעקב אריה מראדזימין
• רבי שרגא פייבל מגריצא
• רבי דוב בעריש מביאלה
• רבי אלכסנדר זושא מפלוצק
• רבי יחיאל מאלכסנדר
• רבי ישראל יהושע מקוטנא

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים, אות י', הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים.
• ספר יזכור העיר וורקא.
• "בית יצחק", הוצאת מוסד הרי"ם לוין, ירושלים, תשל"ח, הביא לדפוס ישראל אוצ'ין.
• אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ג', על רבי יצחק מוורקא, רבי יעקב דוד מאמשינוב, רבי מנדל מוורקא, רבי בונים מאוטבוצק ורבי מנחם מאמשינוב.
• זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 326–343

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל יצחק קאליש בוויקישיתוף

• חסידים מספרים על הרבי מקוצק והרבי ר' יצחק קאליש
• משה מנחם מנדל וואלדן, אהל יצחק, באתר היברובוקס
• אדמו"ר רבי ישראל יצחק מוורקא, באתר mytzadik
• האדמו"ר רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא, באתר Tog
• יצחק מווארקי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ק. ל. פרנקל, רבי יצחק מוורקה ז"ל, הצופה, 29 באפריל 1948
• ישראל יצחק (1779–1848), מוורקי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. עזריאל חיים זאמלונג, מערכה ג' - אות א', עשר זכיות, עמ' 17, פיוטרקוב: תרצ"א (ד"צ בני ברק: תשל"ד), באתר היברובוקס
2. פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, עמוד כב, פיטרקוב: ה'תרצ"ח (1938), באתר אוצר החכמה
   מתורגם לעברית – יחזקאל רונטברג ומשה שנפלד, פרק שישי - האדמו"ר רמ"מ בטומשוב, הרבי מקוצק וששים גיבורים סביב לו א', עמ' לד, תל אביב: תשי"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
3. בשם רבי יוסף לוינשטין, אב"ד סרוצק.
   יועץ קים קדיש ראקאץ, שיח שרפי קודש, עמ' 10, לודז': ה'תרפ"ח 1928, באתר אוצר החכמה
4. צבי מאיר רבינוביץ, אישים ושיטות בחסידות פולין, ה'תשנ"ז, עמ' 323
5. ספר מנחם משיב נפשי עמ' 24.^{[דרושה הבהרה]}
6. עזריאל חיים זאמלונג, מערכה ג' - אות ט"ז, עשר זכיות, עמ' 21, פיוטרקוב: תרצ"א (ד"צ בני ברק: תשל"ד), באתר היברובוקס