כבאית תעופתית היא רכב כיבוי המיועד לפעולות כיבוי כלי טיס בוערים ופעולות הצלה נוספות במרחב שדות תעופה.
כבאית תעופתית היא רכב רב עוצמה בעל יכולות מיוחדות: האצה מהירה (יחסית לממדיו הגדולים), עבירות גבוהה גם בשטחים לא סלולים (מחוץ למסלולי הסעה והמראה), כושר נשיאת כמות גדולה של מים וקצף כיבוי.
על הכבאיות התעופתיות החדישות ביותר מורכבת מערכת מסוגלות להתמודד עם בעירת דלק סילוני בעזרת חומר כיבוי משלב קצף כיבוי ואבקת כיבוי. בעזרתם ניתן לכבות שריפת דלק סילוני במהירות רבה. כמו כן הכבאיות האלה משתמשות לכיבוי שריפות בגז הלון, המצמצם את הנזק לציוד.
בדגמים מסוימים של כבאיות תעופתיות מותקנת זרוע עם זרנוק כיבוי המתרומם לגובה 10–12 מטר. שגם מאפשר חדירת גוף המטוס (פעולת הנקירה) לצורך כיבוי שרפה בתוכו.
במקרים מסוימים רכבי כיבוי נדרשים לכסות מסלולי נחיתה בשכבת קצף לפני נחיתת חרום של המטוס. קצף מקטין סיכוי להתפרצות הדליקה תוך כדי נחיתה.
הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית קבע סדרת תקנים והמלצות לגבי רכבי כיבוי והצלה בשדות תעופה. בנוסף להם רשויות תעופה בכל מדינה מגדירות דרישות משלהן לנושא. תקנות האלה קובעות לפי קטגוריה של שדה תעופה מה סד"כ כלי רכב וצוותי כיבוי במקום, מה כמות חומר כיבוי מינימלית שאמורה להיות בשדה. כמו כן לפי דרישות האלה רכב כיבוי אמור להיות מסוגל להגיע לכל קצה מסלול טיסה (מסלול המראה/נחיתה) תוך שתי דקות. ולכל נקודה במרחב שדה התעופה תוך שלוש דקות.
שרותי כיבוי והצלה בשדות תעופה מפעילים סוגים הבאים של רכבים:
בישראל כבאיות תעופתיות פועלות בנמלי תעופה אזרחיים (נתב"ג, אילת, חיפה, וראש פינה) ובבסיסי חיל האוויר.
כבאיות תעופתיות שמשרתות בחיל האוויר הן מדגם אמרונית תוצרת Kronenburg, הולנד[1].
כבאיות תעופתיות שמשרתות בנתב"ג ובאילת הם תוצרת חברת E-One, ארצות הברית.
כמו כן, נמצאות בשירות כבאיות תוצרת חברת אושקוש האמריקאית.