כביש A5 (בריטניה)
 | |
 | |
| הכביש בין שרוסברי לאוסווסטרי | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | רחוב וטלינג |
| סיווג | כביש ארצי |
| אורך | 420 ק"מ |
| מיקום | |
| ערים ראשיות |
הסיטי של וסטמינסטר, Isle of Anglesey, גוויניד', ווריקשייר, קמדן, הארו, ברנט, הרטפורדשייר, סטפורדשייר, לסטרשייר, בארנט, שרופשייר, בדפורדשייר, דנבישייר, בקינגהאמשייר, נורת'האמפטונשייר  |
| נקודת התחלה | מארבל ארץ', לונדון |
| נקודת סיום | אדמירליתי ארץ', הוליהד |
| קואורדינטות | 52°41′04″N 2°04′27″W / 52.6845°N 2.0743°W |
  | |
כביש A5 (באנגלית: A5 road) הוא כביש ראשי הממוקם באנגליה וויילס ומחבר בין מארבל ארץ' בלונדון להוליהד בצפון-מערב ויילס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורותיו של הכביש המודרני הם באיחוד אנגליה ואירלנד בשנת 1800, כאשר נולד הצורך לשפר את התנועה בין לונדון ודבלין. שלטונות הממלכה החלו ברכישה ובניה של חלקים שונים לאורך הציר המתוכנן, כאשר חלקים רבים מהכביש התבססו על דרך רומית עתיקה אשר חיברה את לונדון לוויילס (דרך ווטלינג). הכביש תוכנן באופן זה לחבר את לונדון והעיר הוליהד, אנגלסי שבצפון ויילס, מעיר נמל זו היה ניתן לקחת מעבורת ישירה לדבלין.
בשנת 1810 המשימה ההנדסית של הקמת הציר במלואו ניתנה לתומאס טלפורד. החצי הראשון של הכביש היה פשוט יחסית לבנייה משום שהתבסס על הציר הרומאי וחלקי כביש קיימים בין לונדון לשרוזברי. משום כך, בחלק זה של הכביש הוא מאופיין בקטעים יחסית ישרים. בניית הכביש בתוך ויילס דרשה תכנון רב יותר משום האופי ההררי של צפון ויילס. חלק זה של הכביש שזכה לכינוי "כביש הוליהד" הושלם לבסוף בשנות ה-30 של המאה ה-19, עם זאת מספר שנים לאחר מכן בשנת 1848, הפך הציר לפחות חשוב עם הופעת הרכבת והקמת קו צ'סטר - הוליהד.
הכביש הוא מהוותיקים בבריטניה והוא עדיין ממוקם ברובו לאורך הציר המקורי שבו נבנה. עם זאת, לאורך השנים ובמיוחד החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20, בחלקים רבים מהציר נסללו כבישים מהירים חלופיים, העוקפים את הכביש המקורי ובמקומות אחרים הכביש עצמו שודרג והורחב. כיום רוב הציר בין לונדון להוליהד קיים גם כמערכת כבישים מהירים.
ה-A5 נבנה במיוחד כדי לאפשר כרכרות דואר ומסע. בחלקים רבים מהכביש בוויילס, נשתמרו המאפיינים ההיסטוריים שלו ומספר קטעים הוגדרו כדרך היסטורית לשימור. מאפיינים אלו כוללים בתי אגרה לצד הדרך, מבני אחסון לשימוש הובלת משאות לאורך הציר ואבני מיל ייחודיות בכל מיל לאורך הכביש.
נתיב ה-A5
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
קטע לונדון - שרוסברי (אנגליה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-A5 יוצא ממארבל ארץ' במרכז לונדון ועולה לכיוון צפון-מערב בציר ישר יחסית, המייחד אותו מרוב הכבישים בלונדון. בחלקו הראשון הכביש הוא חלק מדרך אג'וור הנקרא כך כי הוא נמצא על הדרך לאג'וור, לאחר שהכביש עובר את אג'וור המספור המקורי שלו A5 נעלם והציר המקורי נקרא A5183, אשר עובר דרך אלסטרי, סינט אלבנס ועד לצומת התשיעית של ה-M1, כאשר ה-A5 חוזר לשמו המקורי. משם הוא ממשיך צפונה ועובר דרך דונסטבל, הוקליף ובהמשך מתרחב לכביש דו-נתיבי העוקף את ליטל-בריקהיל.
לאחר מכן, הנתיב המקורי ממשיך בקו ישר ועוקף את מילטון קיינס, בשנת 1980 נפתח כביש רחב אשר נכנס ומתחבר עם מערכת הכבישים ממערב לעיר עצמה. ביציאה הצפונית מהעיר הכביש חוזר לנתיבו המקורי, הישר וחוזר לכביש חד-נתיבי וממשיך כך לטאוצ'סטר. כ-11 ק"מ צפונית משם הכביש עובר את העיירה וידון בק בצומת עם ה-A45 וכ-10 ק"מ צפונית משם בהמשך הכביש הוא עובר בגשר מעל הכביש המהיר ה-M45, בסמוך למחלף הכבישים M1 ו-M45.
משם הוא מבצע מעקף קל מנתיבו המקורי בסמוך לעיר ראגבי, מספר ק"מ לאחר מכן הוא עובר את נהר האבון וממשיך כשהוא עובר מתחת לגשר של הכביש המהיר ה-M6. משם הוא ממשיך ונפגש בצומת עם ה-A426, עובר את נהר הסוייפט ונפגש עם ה-A4303 ממזרח לעיירה לוטרוורף. כ-9 ק"מ במעלה הכביש הוא נפגש במחלף עם הכביש המהיר ה-M69, עובר בין היקלי לניונטן, עובר דרך את'רסטון ובהמשך הוא נפגש במחלף עם הכביש המהיר ה-M42.
לאחר מכן הנתיב המקורי ממשיך בקו ישר בתור ה-B5404, בעוד שה-A5 נכנס במעקף לחלק הדרומי של העיר טמוורת', הוא חוזר לנתיבו המקורי במחלף עם ה-A38 ולאחר כקילומטר וחצי מתחבר למחלף העולה לכביש המהיר ה-M6. שני הכבישים מקבילים אחד לשני במשך מספר קילומטרים כאשר במספר נקודות הם עוברים אחד את השני עד שהם מתחברים שוב במחלף בפרוורים הדרומיים של העיר קנוק ושוב מספר קילומטרים מערבית משם. לאחר המחלף, ה-A5 נפגש בצומת עם ה-A449 וממשיך בכביש חד-נתיבי לכיוון מערב, חוצה את תעלת שרופשייר, את כביש A41 ונכנס לטלפורד.
שם הוא נעלם למשך כ-5 קילומטרים כאשר בנתיבו המקורי נמצא כביש B-5061 אשר מתחבר ביציאה מהעיר עם הכביש המהיר M54, אשר מסתיים בנקודה זו והופך ל-A5. בהמשכו (לכיוון מערב) של ה-M54, ה-A5 ממשיך וכשהוא מגיע לעיר שרוסברי הוא עוקף אותה מדרום ומשם עולה לכיוון צפון-מערב, חוצה את נהר הסוורן. משם הוא ממשיך לכיוון אוסווסטרי, עוקף אותה מכיוון מזרח וממשיך לכיוון צפוני במקביל לגבול האנגלי-וולשי, באזור צ'ירק הוא חוצה את נהר הקריוג (שלוחה של נהר הדי) ובכך נכנס לתוך ויילס.
קטע שרוסברי - הוליהד (ויילס)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שה-A5 עובר את הגבול לתוך ויילס, הוא פונה שמאלה בצומת עם ה-A483 צפונית לצ'ירק וממשיך לכיוון מערב אל תוך עמק הדי, לצד נהר הדי. משם הוא ממשיך דרך ל'אנגול'ן וקורוון, שם הוא חוצה את נהר הדי וממשיך מערבה לאורך נהר האוון אלוון עד לקריגידרודיון, משם הוא ממשיך בכיוון צפון-מערב ולאחר כ-8 קילומטרים, עובר על גשר ווטרלו שהקים טלפורד ב-1815 מיד לפני שהכביש ממשיך דרך בטווס-אי-קוייד ונכנס לשמורת סנודוניה צפונית להרי סנודון. בתחום השמורה ממשיך הכביש בכיוון מערב לאורך נהר הקונווי, הוא עובר את בטווס-אי-קוייד, קפל קוריג ולאחר מכן עובר לצד אגם ל'ין אוגוון. משם הוא ממשיך לכיוון צפון, יוצא מתחום השמורה, עובר דרך בת'סדה ומתחבר במחלף עם ה-A55 (כביש האקספרס של צפון ויילס).
לאחר מכן הוא ממשיך, עובר את ל'אנדגאי ונכנס לתוך בנגור, שם הוא מתעקל לאורך מרכז העיר ועובר את מצר מנאי על גשר מנאי אל תוך האי אנגלסי. משם הוא ממשיך לכיוון דרום-מערב אל תוך העיירה ל'אנוויירפול'גוונגיל', מכאן הוא ממשיך וחוצה את האי אנגלסי לכיוון צפון-מערב במקביל ל-A55, עד ששני הכבישים נפגשים בסמוך לנמל הוליהד, לצד קשת האדמירלות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כביש ה-A5 באתר 'כבישי סאייבר'.
| בקרת זהויות |
|
|---|