כיכר החטופים והנעדרים

כיכר החטופים והנעדרים
מידע כללי
על שם	החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
הקמה
תקופת הבנייה	?–2023
מיקום
ערים ראשיות	תל אביב-יפו
קואורדינטות	32°04′37″N 34°47′14″E / 32.077°N 34.7871°E

כיכר החטופים והנעדרים הוא שם זמני שניתן לכיכר הסמוכה למוזיאון תל אביב לאמנות על ידי מטה משפחות החטופים והנעדרים, בטקס שנערך ב-24 באוקטובר 2023, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.

במקום הוקמה "עיר אוהלים" זמנית מטעם משפחות החטופים והנעדרים, וכן הוצבו בה מיצגים אמנותיים המביעים הזדהות עם מאבק מטה משפחות החטופים והנעדרים, וכביטוי לתמיכה והזדהות עם משפחות הנופלים וחללי צה"ל. בכיכר נערכות מעת לעת עצרות למען שחרור החטופים.

היסטוריה

השם "כיכר החטופים והנעדרים" ניתן באופן זמני לכיכר הסמוכה למוזיאון תל אביב לאמנות ולספריית בית אריאלה, על ידי מטה משפחות החטופים והנעדרים בטקס שנערך ב-24 באוקטובר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, שבו הפריחו מאות בלונים לאוויר כסמל לחופש^[1].

ב-3 בנובמבר 2023 הוקמה בכיכר "עיר אוהלים" זמנית מטעם משפחות החטופים והנעדרים^[2]. במקום הוקמו מאהלים של קיבוצים מהנגב המערבי, של משפחות קורבנות הטבח בפסטיבל נובה, וכן מתחם שהוקם על ידי תנועת הנוער בני עקיבא וארגון "איילת השחר" השייך לקרן וולפסון^[3].

לאחר מכן הוצבו ברחבת הכיכר מיצגים אמנותיים לאות הזדהות עם מאבק מטה משפחות החטופים והנעדרים, וכביטוי לתמיכה והזדהות עם משפחות הנופלים וחללי צה"ל. בין המיצגים הבולטים: מיצב שולחן השבת הריק, מיצב כיסאות כתר צהובים ריקים וסדרה של מראות קטנות כמספר החטופים סביב הפסל "עקדת יצחק" של מנשה קדישמן^[4]^[5].

ב-24 בנובמבר 2023 נערכה בכיכר קבלת שבת מרובת משתתפים, על רקע שחרורם של 13 המשוחררים הראשונים במסגרת הפסקת האש בין ישראל לחמאס. באירוע נכח גם השר בני גנץ^[6].

בינואר 2024 הוצב בכיכר מיצג של מנהרה באורך 30 מטרים המדמה את מנהרות החמאס וממחישה את התנאים הקשים בהם נמצאים החטופים. המנהרה צרה ומוארת באור עמום, ובתוכה רמקולים המשמיעים את שמות החטופים, הודעות מוקלטות ממשפחותיהם וקולות ירי^[7].

בערב חג הפורים ה'תשפ"ד התקיים בכיכר אירוע קריאת מגילת אסתר, בהובלת ארגון רבני צהר והרב קנת ברנדר, ראש ישיבת מוסדות אור תורה סטון^[8].

בכיכר נערכות מעת לעת עצרות למען שחרור החטופים. בין השאר נאמו בעצרות גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול^[9], חיים ילין, שכיהן בתפקיד לפניו^[10], נשיא צרפת עמנואל מקרון (בנאום מצולם), שגריר ארצות הברית בישראל ג'ק לו, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית בייניש, חתן פרס נובל לכימיה אהרון צ'חנובר והרב ישראל מאיר לאו^[7]. כמו כן הופיעו בה אמנים ואנשי ציבור, בהם אהוד בנאי^[10], ירדנה ארזי, הגבעתרון^[2], שי גבסו^[8], ריטה, לוסי אהריש, לינוי בר גפן, ירדן ג'רבי, לינור אברג'יל^[11], ישראל קטורזה, עמוס תמם, שלום מיכאלשווילי, שרית חדד, איתי לוי, רן דנקר, יסמין מועלם, עילי בוטנר, זהבה בן ואמיר דדון^[7].

ב-30 במרץ 2024, בתום עצרת בכיכר, החלו בני משפחות החטופים לצעוד לכיוון הקריה, ואליהם הצטרפו חלק ממשתתפי הפגנת מחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע ונגד בנימין נתניהו. משטרת ישראל הכריזה על ההתקהלות כלא-חוקית. המשטרה כיבתה את המיקרופונים שהציבו המשפחות בגשר בגין, ובמקום התפתחו אירועי אלימות בין השוטרים למוחים^[12].