כלי נגינה קורדופוני הוא מילה נרדפת לכלי המיתר בשימוש בסיווגים מסוימים של כלי הנגינה ומציינת כל כלי נגינה אשר הדרך העיקרית שבה הצליל שלו מופק היא הרעדת מיתר או קבוצת מיתרים המתוחים בין שתי נקודות. קבוצה זו זה היא אחת מארבע הקבוצות הראשיות של כלי הנגינה לפי שיטת החלוקה המקורית של הורנבוסטל-זקס.
רוב כלי המיתר המערביים מסווגים תחת קבוצה זו, כגון הכינור, הגיטרה והנבל. אולם, תחת סיווג זה נכללים גם כלים אשר במבט ראשון אינם נמנים עליו. לדוגמה- הפסנתר (אשר מסווג לעיתים גם ככלי הקשה או כלי מקלדת).
הצליל מופק בכלים קורדופוניים באמצעות הרעדה של מיתר מתוח, המיתר יוצר כתוצאה מרעידתו הד המפיק צליל, הגברת הצליל נעשית בהם לרוב על ידי תיבת תהודה או פיקאפ אלקטרוני. הרעדת המיתר יכולה להתבצע במגוון דרכים. לדוגמה: פריטה (גיטרה או נבל), הקשתה (כינור או צ'לו) או הקשה (פסנתר, סנטור). לפיכך בהתאם לדרך הפקת הרעדת המיתרים הכלים הקורודפוניים או כלי המיתר מתחלקים לשלוש קבוצות [1]
א. כלי פריטה:
ב. כלי מקלדת המשתמשים בהקשה או לחיצה על מיתרים:
ג. כלי קשת – כל סוגי הפידל העממיים, ויולות, משפחת הכינור
שיטת הורנבוסטל-זקס מחלקת את כלי הנגינה הקורדופוניים לשתי קבוצות עיקריות:
לפי רכיבי הכלים קיימת עוד חלוקה די נפוצה[2]
(translation from Bulgarian)