כליאה המונית (באנגלית: Internment) היא כליאה של אנשים, בדרך כלל בקבוצות גדולות, ללא כתב אישום[1] וללא כוונה להגיש כתב אישום.[2] המונח משמש בעיקר לכליאה של "אזרחי אויב בזמן מלחמה או חשודים בטרור".[3] לפיכך, אף על פי שמשמעות המונח היא מאסר, השימוש בו מתייחס לכליאה מונעת ולא לכליאה לאחר שאדם הורשע בפשע כלשהו. השימוש במונח Internment נתון לוויכוח ולרגישויות פוליטיות.[4] המילה משמשת מדי פעם גם לתיאור נוהג של מדינה נייטרלית לעצור צבא וציוד לחימה בשטחה בתקופות מלחמה, על פי אמנת האג משנת 1907.[5]
כלואים עשויים להיות מוחזקים בבתי כלא או במתקנים המכונים מחנות מעצר (הידועים גם כמחנות ריכוז). מקור המונח מחנה ריכוז הוא במלחמת עשר השנים הספרדית-קובנית כאשר כוחות ספרדים עצרו אזרחים קובנים במחנות על מנת להילחם ביתר קלות בכוחות הגרילה. בעשורים הבאים, הבריטים במלחמת הבורים השנייה והאמריקאים במלחמתם בפיליפינים השתמשו במחנות ריכוז.
המונח "מחנה ריכוז" או "מחנה מעצר" מתייחס למגוון מערכות שונות בחומרה, בשיעור התמותה ובארכיטקטורה. המשותף להן הוא שהאסירים מוחזקים מחוץ לשלטון החוק.[6]מחנות השמדה, שמטרתם העיקרית היא הרג, מכונים באופן לא מדויק גם "מחנות ריכוז" (Internment).[7]
מילון המורשת האמריקאי (American Heritage Dictionary) מגדיר מחנה ריכוז כך: "מחנה שבו אנשים כלואים, בדרך כלל ללא שימוע ובדרך כלל בתנאים קשים, לעיתים קרובות כתוצאה מחברותם בקבוצה שהממשלה זיהתה כמסוכנת או בלתי רצויה."[9]
דוגמה לכליאה אזרחית הייתה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-19,[10] אך המונח האנגלי מחנה ריכוז שימש לראשונה ביחס למחנות הריכוז (בספרדית: reconcentrados) שהקים הצבא הספרדי בקובה במלחמת עשר השנים (1868–1878).[11][12] מחנות כאלה הקימה גם ארצות הברית במלחמתה בפיליפינים (1899-1902).[13] השימוש במונח "מחנה ריכוז" התקיים כאשר הבריטים הקימו מחנות במהלך מלחמת הבורים השנייה (1899–1902) בדרום אפריקה למעצר בורים באותה תקופה.[11][14]
במהלך המאה ה-20, הכליאה השרירותית של אזרחים על ידי המדינה הגיעה לשיא במחנות הריכוז הסובייטיים, הגולאגים (1918–1991)[15] ובמחנות הריכוז הנאצים (1933–1945). השיטה הסובייטית הייתה הראשונה שהופעלה על ידי ממשלה על אזרחיה שלה.[16] הגולאג כלל למעלה מ-30,000 מחנות במשך רוב שנות קיומו (1918–1991) ועצר כ-18 מיליון איש מ-1929 עד 1953.[15] מערכת מחנות הריכוז הנאצים כללה כ-15,000 מחנות[17] ולפחות 715,000 עצירים בו-זמנית.[18] קשה לקבוע את מספר העצורים הכולל במחנות אלה, אך המדיניות המכוונת של השמדה באמצעות עבודה ברבים מהמחנות נועדה להבטיח שהאסירים ימותו מרעב, ממחלות ובהוצאות להורג.[19] גרמניה הנאצית הקימה גם שישה מחנות השמדה, שתוכננו להרוג מיליוני בני אדם, בעיקר באמצעות תאי גזים.[20][21]
כתוצאה מכך, המונח "מחנה ריכוז" משמש בערבוביה עם המושג "מחנה השמדה" והיסטוריונים מתלבטים אם להשתמש במונח "מחנה לכליאה המונית" (Internment), "מחנה ריכוז" או "מחנה מעצר" כדי לתאר מתקנים ודוגמאות לכליאה אזרחית.[22]
חוקרים דנו ביעילות הכליאה ההמונית כטקטיקה נגד התקוממות. מחקר משנת 2023 מצא כי המעצר במהלך מלחמת העצמאות של אירלנד הוביל לאי שקט רב יותר בקרב המורדים האירים והוביל אותם להילחם זמן רב יותר.[30]
Kotek, Joël (2000). Le siècle des camps (בצרפתית). p. 805. ISBN978-2-7096-1884-7. Exhaustive history of the internment camps. Also available in German (Kotek, Joël; Rigoulot, Pierre (2001). Das Jahrhundert der Lager. ISBN978-3-549-07143-4.)
^Lowry, David (1976). "Human Rights Vol. 5, No. 3 "INTERNMENT: DENTENTION WITHOUT TRIAL IN NORTHERN IRELAND"". Human Rights. American Bar Association: ABA Publishing. 5 (3): 261–331. JSTOR27879033. The essence of internment lies in incarceration without charge or trial.
^Stone, Dan (2015). Concentration Camps: A Very Short Introduction. Oxford University Press. pp. 122–123. ISBN978-0-19-879070-9. Concentration camps throughout the twentieth and twenty-first centuries are by no means all the same, with respect either to the degree of violence that characterizes them or the extent to which their inmates are abandoned by the authorities... The crucial characteristic of a concentration camp is not whether it has barbed wire, fences, or watchtowers; it is, rather, the gathering of civilians, defined by a regime as de facto ‘enemies’, in order to hold them against their will without charge in a place where the rule of law has been suspended.
^"Nazi Camps". United States Holocaust Memorial Museum. נבדק ב-3 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
^James L. Dickerson (2010). Inside America's Concentration Camps: Two Centuries of Internment and Torture. Chicago Review Press. p. 29. ISBN978-1-55652-806-4.
^ 12Concentration Camp. The Columbia Encyclopedia (Sixth ed.). Columbia University Press. 2008.
^"Concentration Camp Listing". Belgium: Editions Kritak. Sourced from Van Eck, Ludo Le livre des Camps and Gilbert, Martin (1993). Atlas of the Holocaust. New York: William Morrow. ISBN0-688-12364-3.. In this online site are the names of 149 camps and 814 subcamps, organized by country.
^Evans, Richard J. (2005). The Third Reich in Power. New York: Penguin Group. ISBN978-0-14-303790-3.