ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
כלכלת המשפחה היא דיסציפלינה העוסקת בכל תחומי הניהול הכלכלי של משקי בית. בתחום כלכלת המשפחה משתמשים במודלים כלכליים ובמיוחד במודלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית לצורך ניתוח ושיפור התנהלות כלכלית של משקי בית. המודלים בהם נעשה שימוש הם פשוטים יחסית למודלים הכלכליים המתייחסים לניהול כלכלת מדינות או ניהול כלכלת חברות. הכלים בהם נעשה שימוש תחום זה הם תכנון תקציב, מאזן, בקרת תקציב, וכלים לניהול סיכונים. בנוסף לשימוש במודלים וכלים כלכליים עשוי להיעשות שימוש גם בכלים מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והאימון.
המטרה הבסיסית של ניהול כלכלת משפחה היא תפקודו התקין של משק הבית. כדי להבטיח זאת, על ניהול כלכלת המשפחה לקיים שני עקרונות:
המודעות הגדלה לנושא של כלכלת המשפחה היא פועל יוצא של שינויים בתחומי הכלכלה והחברה, שהפכו את ניהול כלכלת המשפחה לנושא מורכב ומסובך יותר מאשר בעבר[דרושה הבהרה]. כיום מתקשים אנשים רבים לנהל את הכלכלה האישית והמשפחתית שלהם או שאינם מודעים לצורך בניהול כזה, ומגיעים למצב של גירעון קבוע, לחובות הולכים וגדלים ובמקרים מסוימים אף לפשיטת רגל.
ישנם מספר גורמים שמגדילים את הסיבוכיות והקושי של ניהול כלכלת משפחות כיום:
בעבר היה העולם הכלכלי פחות מורכב. כתוצאה מכך, על מנת לנהל את כלכלת המשפחה בצורה אופטימלית נדרשו ידע והבנה כלכלית ופיננסית מאוד בסיסיים. תחום זה, כמו תחומים רבים אחרים, הולך ונעשה יותר ויותר מורכב ולאדם הממוצע יש פחות ופחות זמן ללמוד את הנושא ולהתעמק בו[דרוש מקור].
בעבר מרבית האנשים עבדו בשעות מוגדרות ושהו בביתם ועם משפחתם חלק לא מבוטל מהיממה ובעיקר חלק קבוע[דרוש מקור]. כמו כן, בשעות בהן הם היו בבית הם לא עבדו כלל[דרוש מקור]. בשנים האחרונות, התפתחה מודעות לצורך בזמן המוקדש למשפחה, אשר נדחקת מפני דרישות מעסיקים וגם בגלל אמצעים טכנולוגיים כמו המחשב והטלפון החכם. כתוצאה מכך משתנים הרגלי הצריכה ומשפחות רבות מוצאות את עצמן צורכות יותר[דרושה הבהרה]. דוגמה מובהקת היא של ילדים או משפחות שאוכלים במסעדה במקום לאכול ארוחות מסודרות בבית.
בעבר מרבית האנשים עבדו במקום עבודה אחד או במקומות עבודה מועטים במשך שנות עבודתם. עבודה במקום עבודה יציב איפשרה להם להעריך באופן ריאלי את גובה השכר ואת דפוסי השינוי בו ולתכנן את הוצאות והכנסות משפחתם בהתאם[דרוש מקור]. בשנים האחרונות יש המחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר, כתוצאה מפיטורין או כתוצאה מתרבות המעודדת החלפת מקומות עבודה על מנת לשפר את השכר. ניידות גבוהה יותר בין מקומות עבודה יוצרת קושי בהערכת הכנסות עתידיות ובתכנון כלכלת המשפחה.
המשמעות הבולטת של עליה בתוחלת החיים היא צורך בהבטחת יציבות כלכלית שתימשך לאורך תקופה שלא ניתן לצפות את אורכה, וייתכן גם שתכלול מעבר לדיור מוגן ומצב סיעודי.
הגלובליזציה יוצרת תלות בין הכלכלות במדינות שונות. התלות מגדילה את מורכבות ההתנהלות הכלכלית, הכוללת חשיפה למטבעות, מניות ואיגרות חוב של תאגידים במדינות שונות.
הגלובליזציה משפיעה גם על שוק העבודה. בחלק מהמקרים מופסק ייצור מוצרים בשל תחרות של חברות במדינות אחרות. התוצאה עלולה להיות פיטורי עובדים.
כיום ניתן להשקיע במגוון רחב יותר של שווקים פיננסיים בעולם - מניות, איגרות חוב, מטבעות וכיוצא בזה. בנוסף לכך ניתן להשקיע גם בפרויקטים, בסחורות כגון: זהב, נפט, יהלומים ועוד. לפיכך, מגוון כלי ההשקעה העומד לרשות משקי בית רחב ושימוש נבון עשוי לשפר את הניהול הכלכלי.
בשל שורה של גורמים, טכנולוגיים וחברתיים, נותק הקשר הישיר שבין ביצוע ההוצאות לבין המשאבים הכספיים העומדים לרשות הפרט, ומהצד השני הפכה הנגישות למוצרי הצריכה מלאה ומיידית באופן שלעיתים הופך את הקניה לחוויה רגשית שאינה כוללת הפעלת שיקול דעת בטרם ביצוע הרכישה.[1] כתוצאה מכך, מאופיינת תרבות העולם המערבי החופשי בצריכה אימפולסיבית, מעבר לצרכים האמיתיים של משקי הבית, צריכה שלעיתים מתבטאת בהוצאות גדולות מהמשאבים העומדים לרשות המשפחה.
אף על פי שאדם סמית ראה במשפחה כיחידה כלכלית בסיסית, הנושא של כלכלת המשפחה לא טופל בהיבט המחקרי שלו באופן שיטתי עד לשנות ה-50 של המאה העשרים. חריג לכלל זה היה תומאס מלתוס, שפרסם בשנת 1798 מאמר בשם: "על עקרון האוכלוסייה". הטענה המרכזית במאמר היא, שהתוצאה הבלתי נמנעת של גידול בשיעור האוכלוסייה, היא הגדלת ההיצע של כוח העבודה וכתוצאה מכך הקטנת גובה השכר. בפועל, התחזיות של מלתוס הופרכו לחלוטין.[2]
המחקרים המודרניים הראשונים בתחום זה המהווים בסיס למחקר העכשווי, היו של גארי בקר, של יעקב מינצר ושל סטודנטים שלהם. מחקרים אלה מבוססים על תאוריות של מיקרו-כלכלה ועל שיטות אמפיריות. תרומה חשובה מאוחרת יותר למחקר בתחום זה הייתה של תיאודור ברגסטרום.[3].
הכלכלן סטיבן מילר חישב נוסחה כלכלית (המבוססת, בין היתר, על חישובי עלות אלטרנטיבית ותשואה שולית פוחתת) להערכת עלות השקעה בסוגי העשרה שונים לילדים (בהם בחירת סוג המוסד האקדמי) מול התועלת הצפויה.
בשנת 1908 נוסדה הפדרציה הבינלאומית לכלכלת הבית (IFHE) וזו החלה לציין ב-21 במרץ את היום הבינלאומי לכלכלת המשפחה.[4]