"כניעה" (Submission) הוא סרט הולנדי קצר (כ-20 דקות) בשפה האנגלית משנת 2004 שהפיק וביים תיאו ואן גוך ונכתב על ידי איאן הירסי עלי (חברה לשעבר בבית הנבחרים ההולנדי מטעם מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה). הוא הוצג ברשת NPO 3, רשת שידור ציבורית הולנדית, ב-29 באוגוסט 2004. שם הסרט הוא אחד מהתרגומים האפשריים של המילה הערבית "אסלאם". בתגובה לסרט איסלאמיסט רצח את תיאו וואן גוך.
הסרט מספר את סיפורן של ארבע דמויות נשים בדיוניות שמגולמות על ידי שחקנית יחידה לובשת רעלה, אך עטויה בחיג'אב שקוף, גופה העירום מצויר בפסוקים מהקוראן.[1] הדמויות הן נשים מוסלמיות שעברו התעללות בדרכים שונות. הסרט מכיל מונולוגים של נשים אלו ומדגיש באופן דרמטי שלושה פסוקים מהקוראן (4:34, 2:222 ו-24:2),[2][3][4] על ידי הצגתם מצוירים על גופן של נשים.[5]
ניתן לצפות בסרט באתר YouTube.[6]
הכותבת הירסי עלי אמרה "כתוב בקוראן שאישה עלולה להיות מוכה אם היא לא צייתנית. זו אחת הרעות הרעות שאני רוצה לציין בסרט".[7] בתשובה לשאלה האם הסרט יפגע במוסלמים, אמרה הירסי עלי כי "אם את אישה מוסלמית ואת קוראת בקוראן שצריך לאנוס אותך אם את אומרת 'לא' לבעלך, זה פוגע וזה מעליב."
הבמאי תיאו ואן גוך, שהיה ידוע כאישיות שנויה במחלוקת ופרובוקטיבית,[8] כינה את הסרט "עלון פוליטי".[9]
הסרט זכה לשבחים על הצגת הדרכים שבהן נשים סובלות מהתעללות על פי חוקי האסלאם הפונדמנטליסטי. בו בעת, הסרט עורר כעס על כך שמתח ביקורת על הקאנון האיסלאמי עצמו.[9]
מבקר הקולנוע פיל הול כתב על הסרט: "הסרט נועז בתאורי שנאת נשים ותרבות של אלימות נגד נשים בגלל פרשנויות הקוראן. ראוי לשאול את השאלות שהועלו בסרט: האם זה רצון אלוהי לתקוף או להרוג נשים? האם יש קדושה בהחזקת נשים בתנאי תת רמה, בשלילתן של הזכות לרצון חופשי ולמחשבה עצמאית? ובסופו של דבר, איך מסגרת מחשבתית כזו יכולה בכלל להתקיים במאה ה-21?"[1]
מבקר הקולנוע דניס לים, לעומת זאת, הצהיר כי "זה מדכא לחשוב שפיסת חוצפה זו יכולה לעבור כביקורת רצינית על האיסלאם השמרני."[8] מבקר אחר התייחס לסיפורים שסופרו בסרט כ"פשטניים, אפילו קריקטורות".[9]
עיתונאי האינטרנט פרנסיסקו ואן ג'ול אמר שיוצרי הסרט "אימצו" את רעיונותיה של אמנית הווידאו האיראנית-אמריקאית שירין נשאת. עבודתה של נשאת, שעשתה שימוש רב בקליגרפיה פרסית שהוקרנה על גופים, הוצגה בהולנד בשנים 1997 ו-2000.
ב-2 בנובמבר 2004, ואן גוך נרצח בפומבי, לעיני עדים רבים, על ידי מוחמד בוירי מוסלמי הולנדי-מרוקני בעל דרכון הולנדי. מכתב, שהוצמד לגופה על ידי פגיון, קשר את הרצח לסרטו של ואן גוך ולדעותיו על האסלאם. המכתב קרא לג'יהאד נגד הכופרים באסלאם, נגד אמריקה, אירופה, הולנד והירסי עלי כותבת הסרט.[10]
מלבד בויירי, אחד עשר גברים מוסלמים נוספים נעצרו והואשמו בקשירת קשר להתנקשות בחיי הירסי עלי.[11]
בוירי הורשע ונכלא למאסר עולם,ללא אפשרות לשחרור מוקדם.[12] חלק מהאחרים הורשעו בעבירות אחרות הקשורות למעורבותם במה שמכונה רשת הופסטד (Hofstad Network) אך לא בגין קשר ישיר עם רצח ואן גוך.[13]
בעקבות רצח ואן גוך התאספו עשרות אלפים במרכז אמסטרדם כדי להתאבל על מותו.