מידע כללי | |
---|---|
סוג | כנסייה |
מיקום | נצרת |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1861 |
תאריך פתיחה רשמי | 1861 |
קואורדינטות | 32°42′16″N 35°17′43″E / 32.70434722°N 35.29521111°E |
כנסיית מנזה כריסטי (לטינית Mensa Christi - "שולחן המשיח"; ערבית كنيسة البلاطة - בלאטת אל מסיח ("אבן המשיח"), או אל-בלאטה - "האבן") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית לא פעילה בנצרת.
המקום היה לאתר עלייה לרגל החל במאה ה-17, בשל סלע אשר זוהה כשולחן עליו סעדו ישו והשליחים, כאשר התגלה אליהם לאחר קומו מן המתים. הסלע עשוי אבן גיר והוא שופץ פעמים רבות בשל מנהגם של צליינים לשבור ממנו חתיכות ולקחתן כמזכרת. בסוף המאה ה-18 הוקמה במקום קפלה, אך היא נהרסה עם השנים, וב–1861 הוקם מבנה הכנסייה הנוכחי, והחלו לערוך בו מיסות באופן סדיר. לקראת שנת 2000 שופצו הפרסקאות וכיפת המבנה.
בסמוך לכנסייה נבע בעבר "מעיין השליחים" (או "מעין ישו"), ובערבית "עין אל ג'דידה", היינו, "המעיין החדש", בשל כך שזרימתו התחדשה מידי חורף, אך הוא יבש בשנת 1921. מי המעיין זרמו אל סביל אשר שימש את העוברים ושבים ברחוב, כיום רחוב 6116. המעיין העניק לכנסייה גם את השם הערבי העממי: "כניסייה אל נבעה".
הכנסייה קטנה למדי והיא בנויה מחלל בודד בצורת ריבוע, שבצידו האחד קורן ממנו אפסיס ומעליו חצי כיפה. כיפת הכנסייה צבועה מבחוץ בצבע אדום ומעליה צלב. היא נחה על תוף מתומן שנישא בתורו על ידי ארבע קשתות. במתומן ארבעה חלונות, דרכם חודר רוב האור אל חלל המבנה. בחזית המבנה קבועה דלת עץ חומה, ומעליה חקוקים באבן סמלי המסדר הפרנציסקני והקוסטודיה של ארץ הקודש. מעל לסמלים אלה קבוע חלון בצורת קואדריפויל ומעליו קרניז וגמלון אבן פשוט. בפנים הכנסייה כמעט ואין ריהוט, ובצידה הרחוק מהכניסה מונח סלע גיר גדול ולא מסותת, הנחשב לשולחן הסעודה. מאחוריו מזבח קטן משיש צבעוני, הצמוד לקיר שמאחוריו, ומעליו ציור של סעודת ישו והשליחים. על קירות הכנסייה לוחות שיש אדמדם, והיא מעוטרת בסגנון איטלקי בציורי קיר וביצירות סטוקו בגוונים בהירים, המתארים מוטיבים מעולם הצומח.
המסורת בדבר סעודת ישו והשליחים מיוחסת גם לכנסיית הבכורה של פטרוס בעין שבע שלחופי הכנרת, ושולחן האבן שם מכונה "שולחן האדון" (Tabula/Mensa Domini) או "שולחן המשיח" (Tabula/Mensa Christi).