כפר חנניה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 326 מטר |
| תאריך ייסוד | 1977 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 794 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 794 תושבי ישראל |
(למפת הגליל העליון רגילה)   כפר חנניה  באדום - כפר חנניה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה כ-300 משפחות ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל.
היישוב הוקם בשנת 1983 כמושב של תנועת "הפועל המזרחי"[3] למען בני מושבים מהסביבה. בשנת 1992 הפך כפר חנניה ליישוב קהילתי. עד שנת 1999 מנה היישוב כ-27 משפחות מבני המושבים מהאזור. בשנים האחרונות היישוב מחכה לאישור בנייה נוסף.
היישוב קרוי על השם היישוב התלמודי כפר חנניה הנזכר רבות בכתבי חז"ל, ואשר שכן בסמוך מצפון ליישוב החדש, באתר ח'רבת כפר ענאן.
כפר חנניה הקדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפר חנניה הקדום נזכר כמקום מושבם של מספר חכמים מתקופת המשנה והתלמוד, ובראשם רבי חלפתא, שנודע כ"איש כפר חנניה".[4]
כמו כן, נודע היישוב כציון הגבול שבין הגליל התחתון והגליל העליון: ”מכפר חנניה ומלמעלן, כל שאינו מגדל שקמין - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון.”.[5] לעיתים נקרא גם כפר חנן.[6]
היישוב נודע באופן בולט בעיקר בשל תעשיית הקדרות הענפה שהתקיימה בו,[7] וכליו נזכרו לא אחת לשבח: ”כלי שיחין וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר”.[8]
כמו כן, נזכר היישוב לעניין רוכליו אשר נהגו למכור את סחורות המקום ברחבי הגליל.[9]
היישוב היהודי בכפר חנניה המשיך להתקיים ברציפות עד התקופה העות'מאנית. הוא נזכר בפי הנוסע רבי שמואל ב"ר שמשון בשנת 1211, בידי רבי מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין בית כנסת לרשב"י במקום, וכן בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע משה באסולה ומונה בה קהל מסתערבים (הכוונה לילידי הארץ בניגוד לעולי ספרד) בן 30 בעלי בתים, רובם כוהנים ולהם בית כנסת.[10][11]
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה (ח'רבת כפר ענאן), בגבעה הסמוכה ליישוב החדש מצפון, נמצאו כבשן לחרס וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים טביעת חותם של הלגיון השישי פראטה מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה.[12]
קברי צדיקים בכפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבא חלפתא (על פי רבי יעקב בן נתנאל הכהן, סביב שנת 1187 לספירה)
- אשת אבא חלפתא
- תלמידי אבא חלפתא
- רבי יוסי בן חלפתא (על פי רבי יעקב בן נתנאל הכהן, סביב שנת 1187 לספירה)
- רבי שמעון בן חלפתא (על פי ספר "תוצאות ארץ ישראל", סביב שנת 1270 לספירה)
- רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי (על פי רבי שמואל ב"ר שמשון בספרו "מסע דפלסטינא", סביב שנת 1210 לספירה)
- בית דינו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי
- רבי יעקב אביו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי (על פי ספר "תוצאות ארץ ישראל", סביב שנת 1270 לספירה)
- רבי יעקב איש כפר חנניה (על פי ספר "תוצאות ארץ ישראל", סביב שנת 1270 לספירה)
- קבר רבי חנניה בן עקשיא (על פי ספר "ציוני קברים בארץ ישראל",[13] סביב שנת 1440 לספירה)
- אשת רבי חנניה בן עקשיא
- תלמידי רבי חנניה בן עקשיא
- קבר רבי זכריה בן הקצב (על פי ספר "תוצאות ארץ ישראל", סביב שנת 1270 לספירה)
- תלמידי רבי זכריה בן הקצב (על פי רבי אשר אנשיל גרינוואלד, סביב שנת 1934 לספירה)
היישוב כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום ביישוב פועלים פעוטון, 3 גני ילדים, בית כנסת, ספרייה, מקווה נשים, מועדון נוער, סניף בני עקיבא וקן של הנוער העובד והלומד.[14] אוכלוסיית היישוב מעורבת וחיים בה חילונים, דתיים ומסורתיים.[15]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10.
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17
- אדן-ביוביץ ד', כפר חנניה, חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21.
- David Adan-Bayewitz, Kefar Hananya, Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179
- Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנחס נאמן, כְּפַר חֲנַנְיָה, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית - ב, תל אביב: יהושע צ'צ'יק, הוצאת ספרים בע"מ, תשל"ב, עמ' 36, באתר אוצר החכמה
- כפר חנניה, באנציקלופדיה יהודית דעת
- נורית ליסובסקי, 'והוא במישור ואילן גדול על קברו': קבר ר' חלפתא בכפר חנניה, קתדרה 115, ניסן תשס"ה, אפריל 2005, עמ' 56-31
- נורית ליסובסקי, כתוב בנוף: שימוש במקורות היסטוריים, בממצא הארכאולוגי ובמופע החזותי לשחזור התמורות שחלו במקומות קדושים בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 78-55
- צבי אילן, עליה לרגל לכפר חנניה, דבר, 2 במאי 1980
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ כפר חנניה באתר המועצה האזורית מרום הגליל
- ^ משנה, אבות, פ"ג מ"ו.
- ^ משנה, שביעית, פ"ט מ"ב.
- ^ בבלי, כתובות, קיב ע"א.
- ^ בראשית רבה פ"ו, ועוד.
- ^ בבלי, שבת, קכ ע"ב, ועוד.
- ^ ירושלמי, מעשרות, פ"ב ה"ג..
- ^ יצחק בן צבי, שאר ישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124
- ^ י. ברסלבסקי, לחקר ארצנו: עבר ושרידים, תל-אביב, תשי"ד, עמ' 175-170 ו 222-216
- ^ אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16–17. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 20–21. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", Israel Exploration Journal 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911
- ^ כתב-יד מוסקבה
- ^ כפר חנניה, באתר www.mrg.org.il
- ^ כפר חנניה, באתר תנועת אור
| ||||||||||||||||
