כפר מאליכ

כפר מאליכ (כפר)
كفر مالك
כפר מאליכ בתחילת המאה ה-20
כפר מאליכ בתחילת המאה ה-20
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
אוכלוסייה ‏
 ‑ בכפר 3,567[1] (2016)
קואורדינטות 31°59′23″N 35°18′32″E / 31.989722222222°N 35.308888888889°E / 31.989722222222; 35.308888888889 
אזור זמן UTC +2
מפה

כפר מאליכ (בערבית: كفر مالك) הוא כפר פלסטיני בבנימין המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית הכפר 3,567 תושבים.[1] הוא גובל בכפר אל-מוע'ייר ממזרח, אל-מוע'ייר וח'ירבת אבו פלאח מצפון, מזרעה א-שרקיה ממערב, ועל ידי כפר דיר ג'ריר מדרום.

שלט כניסה לכפר מאליכ

כפר מאליכ הוא אחד מארבעת הכפרים (השכנים) שנקראים בשם בני סאלם. שלושת האחרים הם: אל-טייבה, דיר ג'ריר ו רמון.[2]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלה הערבית מאלכ (مالك) משמעותה מלך, אך וילנאי מציין כי לא ידוע על שם איזה מלך נקרא הכפר.[3] תושבי הכפר סבורים שהכפר הוקם על ידי משפחות שהגיעו עם צבאו של צלאח א-דין.[4] כפר מאליכ זוהה עם היישוב כָּפֶרמֶלִיכּ (Caphermelic) מהתקופה הצלבנית.[5]

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[6]

בשנת 1870 מצא ויקטור גרן 350 תושבים בכפר, מהם: כשלושים קתולים, חמישה עשר "יוונים אורתודוקסים" והיתר מוסלמים. בחצר בית האירוח שבו שכן, הראו לגרן כמה לוחות אבן יפים ושלושה חלקי עמודים וכמה אבני כותרת בסגנון האדריכלות הדורית שהוצאו מבניין קדום.[7]

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בכפר אוכלוסייה של 943 נפש, כולם מוסלמים. האוכלוסייה גדלה במפקד של 1931 ל-972 נפשות, שחיו ב-217 בתים.

בסקר שנערך בשנת 1945 נמצא שבכפר גרים 1,100תושבים.[8]

בעקבות מלחמת העצמאות ב-1948, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, הכפר היה בשליטה ירדנית.

לאחר 1967

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, הכפר נמצא תחת שליטה ישראלית.

בסקר שנערך בשנת 1945 נמצא ששטח הכפר הוא 51,894 דונם.[4] מתוכם, הכפר עצמו היה בנוי על 53 דונם, שטחי החקלאות היו 14,564 דונם, ויתר 37,579 הדונם היו אדמות בּוּר.[8]

לאחר הסכמי אוסלו בשנת 1995, הוגדרו 6,603 דונם שהם 12,7% מאדמות הכפר כשטח B, ו45,291 דונם שהם 87,3% מאדמות הכפר סווגו כשטח C (שליטה ישראלית מלאה). בשטח C, שבו כל שינוי יעד, בנייה או עיבוד קרקעות מותרים רק באישור של המנהל האזרחי הישראלי.[4]

ישראל הפקיעה 433 דונם, מאדמות כפר מאליכ, לטובת הקמת ההתנחלות כוכב השחר ובנוסף, 58 דונם להקמת בסיסים צבאיים, אחד מהם נבנה בכניסה לכפר, על הכביש המוביל לדיר ג'ריר. לאחר האינתיפאדה השנייה ישראל הפקיעה עוד קרקעות מכפר מאליכ לצורך סלילת הכבישים העוקפים 458 ו-449. בצדי כל כביש הופקעה רצועה של כ-75 מ' מכל צד. אין נתונים לגבי מספר הדונמים שהופקעו לצורך זה.[4]

בעשור השני של המאה ה-21 התנכלו לכפר מתנחלים בפעולות "תג מחיר": באוגוסט 2015, הם הציתו אוהל בדואי וריססו "מנהלי נקמה".[9] במאי 2018, השחיתו כרם וריססו "ד״ש מאש קודש".[10]

אתרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נבי שמאיל: קבר עתיק בחלקו המזרחי של הכפר. נחשב כקדוש בעיני תושבים, אך אין פרטים על אודותיו.[3]
  • עין סמיה: ממזרח לכפר. מעיין שופע מים כל עונות השנה. מעל המעיין בנוי בית שאיבה גדול והמים מועברים באמצעות צינור גדול לראמללה.[3]
  • עתיקות: מזרחית לעין סמיה. כמה ריכוזי עתיקות, כמו: ח'ירבת סמיה - שרידי ישוב ביזנטי[11], ח'ירבת מרג'מה - שרידי ישוב מבוצר קדום, בית אל-קאד'י - קברים עתיקים, אל-קצר - שרידי מנזר קדום.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר מאליכ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ علاء الرموني - עלא אל-רמוני, سـكان رمــون - תושבי רמון, Palestine Remembered, 12 אוקטובר 2008
  3. ^ 1 2 3 זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 3768
  4. ^ 1 2 3 4 The Applied Research Institute – Jerusalem, Kafr Malik Village Profile, 2012
  5. ^ Clermont-Ganneau, C.S., Letters from M. Clermont-Ganneau, Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund. 6, 1874. (נצפה 28 נובמבר 2023), עמ' 162
  6. ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G, Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II, Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund, 1905, עמ' 354
  7. ^ Guérin, V., Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine (in French). Vol. 2: Samarie, pt. 1, Paris: L'Imprimerie Nationale, 1874, עמ' 209-208
  8. ^ 1 2 , كفر مالك - Kafr Malik - כפר מאליכ, Palestine Remembered, 2007
  9. ^ נועם אמיר, ‏הותר לפרסום: כתבי אישום נגד שני פעילי ימין קיצוני בגין הצתה, באתר מעריב אונליין, 23 בספטמבר 2015
  10. ^ יותם ברגר, כמאה גפנים הושחתו בכרם פלסטיני סמוך לרמאללה, באתר הארץ, 29 במאי 2018
  11. ^ Pringle, D., Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetter, Cambridge University Press, 1997, עמ' 112
דגל פלסטין
דגל פלסטין
יישובי נפת רמאללה ואל-בירה
ערים אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה Governorate of Ramallah and el-Beireh
מועצות מקומיות אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא
כפרים אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין
מחנות פליטים אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה
נפות הרשות הפלסטינית