בתחילה מגיעים לטריאס העליון לפני 220 מיליון שנה (העלילה מתרחשת בניו יורק). לאחר הכחדת הפרם הגדולה העולם התרוקן ממינים רבים ומינים חדשים התפתחו וביניהם ראשוני הדינוזאורים. הצלופיזיס היה מהראשונים של הדינוזאורים הציידים אך הוא היה קטן מאוד ונאלץ להתגונן מטורפים כמו הרוטיודון, קיינודונטיים תוקפניים או מדסמטוסוכוס. גם טרף קטן יותר היה יכול לעשות לו בעיות כמו חגבים או האיקרוזאורוס שיכלו לדאות ולברוח ממנו בנקל. הצלופיזיס הסתמך על מהירותו כדי להינצל ולחטוף מזון.
בתחילת תור היורה לפני 200 מיליון שנה (העלילה מתרחשת בפנסילבניה) ישנם צלופיזיס מהמין C. rhodesiensis אשר מנסים להפיל זוחל צמחוני מסוג אנצ'יזאורוס. יצור זה היה כמעט חסר הגנה אך הלהקה מוברחת בידי דילופוזאורוס צעיר ורעב. הדילופוזאורוס הורג בנשיכה חזקה את האנצ'יזאורוס אך נאלץ לוותר על הטרף לדילופזאורוס גדול ממנו. כאשר הוא מתרחק מהפגר חוזרים כמה צלופזים להיזון מהפגר אך שוב נרדפים בידי הבעלים. ואולם האנצ'יזאורוס עתיד להתפתח לזאורופודים ענקיים.
בהמשך היורה לפני 150 מיליון שנה (העלילה מתרחשת ביוטה) מתוארים האפטוזאורוסים הענקים ששלטו בערבות. לצידם אוכלי צמחים מהירים כמו הדריוזאורוס נאלצו לברוח מהר מהטורפים האורבים כמו הצרטוזאורוס האורבים להם ליד הבורות היבשים. לעומתם הסטגוזאורוסים לא חששו להטיח את דרבני זנבם בטורפים והם השתמשו בלוחיות שעל גופם לראווה לנקבות והקמרזאורוס לעס עלי עצים בשלווה. הצרטוזאורוס עצמו היה לטרף לאלוזאורוס האכזרי. האלוזאורוס ניסה לתקוף עדר של אפטוזאורוסים אך הללו היו מגוננים מדי. רק כשאחד הפרטים שבר את רגלו במעידה על סלע, להקת האלוזאורוסים יכלה להרוג אותו.
בהמשך, לפני 90 מיליון שנה בתור הקרטיקון (העלילה מתרחשת בניו מקסיקו) עדרי דינוזאורים צמחוניים מסוג זוניצרטופס לועסים עלים ביערות והזכרים נלחמים עם קרניהם אחד בשני. ואולם ביער ישנם להקת טורפים - הדרומזאורוסים, אשר התנפלו יחדיו על אחד מפרטי העדר וטרפו אותו. כמה קלורוזאורים ניסו לגנוב מהבשר אך סולקו ובמקום זה ניסו לדוג בנחל. בהמשך הלהקה הטורפת פצעה פרט זקן. הפציעה לא הרגה אותו מיד מאחר שנהדפו אך היא האטה אותו עד שהוא לא יכל להמשיך בקצב העדר ולהקת הטורפים השיגה אותו. ביער היו גם צמחונים גדולים כמו הנות'רוניכוס אשר התגונן עם כפותיו מהטורפים. כאשר סערת ברקים פורצת ביער ומתחוללת שרפת יער רוב החיות משתוללות ובורחות כמה שיותר רחוק. אך להקת הדרומזאורים הייתה עסוקה בזלילת הטרף ולא הצליחו להימלט ממנה.
הפרק ממשיך לסוף הקרטיקון לפני 65 מיליון שנה, כאשר הזוניצרטופס הפך ליצור גדול ומקורנן מאוד - הטריצרטופס הענק. זוחל זה יכל להתגונן יחד עם עדריו אפילו מהגדול שבטורפי אמריקה הצפונית - הטירנוזאורוס רקס שהיה בעל נשיכה אימתנית ומרסקת עצמות. עדרי הטריצרטופס רעו בערבות עשב לצד אורניתומימוסים מהירים ואדמונטוזאורוסים בעלי מקור ברווז שגם רעו יחד וסמכו אחד על השני לאות אזעקה. טירנוזאורוס צעיר שארב להם התגלה ונותר כמעט מאחור אך למזלו, אמו של הטירנוזאורוס הגיחה מבין השיחים והצליחה להפתיע ולתפוס בצווארו את אחד ההדרוזאורוסים ואז הרגה אותו. הקוואצלקואטלוס היה אוכל הנבלות של הערבות. כל היצורים הללו עמדו לפני הכחדה ענקית: אסטרואיד ענקי שעף לכדור הארץ ושרף את כל החיים באזור, יצר סופות ורעידות וכיסה את אור השמש למשך זמן רב עד שכל הדינוזאורים נכחדו. עם זאת יצורים קטנים כמו צבים, עופות וכמה יונקים כמו הפורגאטוריוס הצליחו לשרוד ומהם התפתחו האנשים העומדים לשלוט באמריקה לאחר הדינוזאורים.