כשל צירופיות או כשל החיתוך[1] (באנגלית: Conjunction fallacy) הוא כשל לוגי המתרחש כאשר מעריכים את ההסתברות של חיתוך מאורעות (למשל א' ו-ב') כגבוה מאחד או יותר מהמאורעות המרכיבים אותם, כלומר כגבוה מההסתברות של מאורע א' לבדו ו/או של מאורע ב' לבדו. זהו כשל משום שלוגית ההסתברות של מאורע החיתוך (א' ו-ב') אינו יכול להיות גבוה יותר מההסתברות של המאורעות המרכיבים אותו.
דניאל כהנמן ועמוס טברסקי הדגימו כשל זה בניסוי באמצעות מה שמכונה "בעיית לינדה". בניסוי החוקרים הציגו לנחקרים את התיאור הבא:
בהתאמה לכלל הלוגי, מרבית הנחקרים דרגו את ההסתברות למאורע 2 (פמיניסטית) כגבוה יותר מאשר ההסתברות למאורע 3 (מאורע החיתוך: כספרית ופמיניסטית). אך מה שמעניין הוא שבניגוד לכלל הלוגי, חלק ניכר מהנחקרים, דירג את ההסתברות של מאורע 3 (מאורע החיתוך: כספרית ופמיניסטית) כגבוה מההסתברות של מאורע 1 (כספרית). במילים אחרות – ביצע את כשל החיתוך.
לטענת טברסקי וכהנמן הכשל נובע משימוש בהיוריסטיקת ייצוגיות. כלומר, הכשל נבע מהעובדה שלינדה נתפסת כיותר דומה לסטראוטיפ של פמיניסטית מאשר לסטראוטיפ של כספרית.
שיפוט על פי יציגות גורם לאנשים לזנוח את הבחינה הלוגית כאשר הדמיון של האובייקט לקבוצה מסוימת חזק הרבה יותר מאשר לקבוצה אחרת. לדוגמה, בהתחכמות הנושנה נשאל: "מה יותר כבד, קילו ברזל או קילו נוצות?" הנטייה היא לזנוח את הבחינה הלוגית (קילו מול קילו) ולהימשך אחר הקשר החזק שיש לנו בין ברזל לכובד ובין נוצות להיותן קלות.
כשל החיתוך זוהה לראשונה על ידי הפסיכולוגים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.