לאבריס (ביוונית: λάβρυς; באלפבית רומאני: lábrus) היא, על פי פלוטרכוס, המילה הלידית לגרזן הכפול (ביוונית: πέλεκυς, pélekus).
פלוטרכוס מספר כי המילה לאבריס היה תרגום לידי למילה "גרזן": Λυδοὶ γὰρ ‘λάβρυν’ τὸν πέλεκυν ὀνομάζουσι.[2] חוקרים רבים, כולל אוונס, טוענים כי המילה לבירינת נגזרת מלאבריס ובכך מרמזת על "בית הגרזן הכפול".[3] תאגיד כוהנים בדלפי נקרא "לאביאדס" (Labyades). השם המקורי היה כנראה "Labryades", משרתי הגרזן הכפול. בתקופה הרומית בבית פטרס ומסן, סגדו לאלילה לאפריה, המזוהה בדרך כלל עם ארטמיס. נאמר כי שמה נגזר מהאזור סביב דלפי.[4][5]
בכרתים "הגרזן הכפול" אינו כלי נשק, אולם הוא מלווה תמיד נשים, ולא גברים.[6] ביקס מתייחס ליחס של לבירינת ולאבריס כספקולטיבי, ובמקום זאת מציע יחס עם המילה לורה (λαύρα), "רחוב צר", או לתיאונים הקריאני דבראונדוס (Δαβραυνδος).[7]
ייתכן גם שהמילה לבירינת נגזרת מהמצרים, ופירושה: "המקדש בכניסה לאגם". המבוך המצרי ליד אגם קארון מתואר על ידי הרודוטוס וסטראבון.[8] הכתובת בכתב ליניארי ב, על לוח ΚΝ Gg 702, רשום da-pu2-ri-to-jo-po-ti-ni-ja. הקריאה המקובלת היא λαβυρίνθοιο πότνια ("הפילגש של הלבירינת"). על פי חוקרים מודרניים מסוימים יכול להיות רשום שם δαφυρίνθοιο או משהו דומה, ומכאן הוא יכול להיות ללא קשר מסוים עם λάβρυς או המבוך.
בכרתים העתיקה, הלאבריס היה סמל קדוש חשוב לדת המינואית.[9] בכרתים הגרזן הכפול מלווה רק אלות, אף פעם לא אלים זכרים. נראה שזה היה סמל קשת הבריאה (מטר-ארצ'ה).[10]
במזרח הקרוב ובחלקים אחרים באזור, בסופו של דבר, אלוהויות גבריות השתמשו בגרזנים מסוג זה לעיתים קרובות ונראה שלאבריסים הופכים לסמלים של הרעם, סמל שנמצא לעיתים קרובות קשור לסמל הגרזן.[11] בלבראונדה שבקאריה, הגרזן הכפול מלווה את אל הסערות, זאוס לבראונדוס. סמלים דומים נמצאו על צלחות של תרבות חרס ליניארית ברומניה.[12] הגרזן הכפול קשור לאל השמיים והסערה החורי, תֶשוּבּ. השם החתי והלווי שלו היה תַרְחֻנ.[13] שניהם מתוארים כשהם אוחזים בחזיז רעם משולש ביד אחת וגרזן כפול ביד השנייה. באופן דומה, זאוס זורק את חזיז הרעם כדי לזמן סערה. הלאבריס, או הפלקיס, הוא הגרזן הכפול שזאוס משתמש בו כדי לזמן סערה, והמילה היוונית המודרנית יחסית לברק היא "גרזן כוכבים" (ἀστροπελέκι astropeleki).[14] פולחן הגרזן הכפול נשמר באי היווני בוזג'אאדה ובכמה ערים בדרום-מערב אסיה הקטנה, והוא מופיעה בתקופות היסטוריות מאוחרות יותר בפולחן אל הרעם של אסיה הקטנה (זאוס לבריינדאוס).
בהקשר של המלך המיתולוגי של אטיק, תסאוס, הלבירינת של המיתולוגיה היוונית נקשר לעיתים קרובות לארמון המינואי של קנוסוס. זה מבוסס על הקריאה של ליניארי ב–a-pu2-ri-to-jo-po-ti-ni-ja בתור ααβυρίνθοιο πότνια ("פילגש המבוך"). עם זאת, לא בטוח שאפשר לפרש את המבוך כ"המקום של הגרזנים הכפולים" ויתרה מכך שזה צריך להיות קנוסוס; רבים אחרים נמצאו, למשל, במערת ארקאלאצ'ורי, שם נמצא גרזן ארקאלוכורי המפורסם.
על מטבעות יוונים מהתקופה הקלאסית (לדוגמה Pixodauros) יש סוג של זאוס נערץ עומד זקוף עם שרביט בידו השמאלית והגרזן הדו-ראשי על כתפו.[15]
בכרתים הרומית, הלאבריס לעיתים קרובות היה קשור לאמזונות המיתולוגיות.[16]
לעיתים הוא משמש כסמל לפוליתאיזם הלני.[דרוש מקור] כסמל של תנועת האלה הנאופגניות, הלאבריס מייצג את הזיכרון של טרום הפטריארכלית בחברות מטריסטיות.[17]
בפרשנויות פמיניסטיות, הלאבריסות הן סמל למטריארכיה.[18][19]
בקירגיזסטן, "לאבריס" הוא ארגון זכויות להט"ב. מטרת הקבוצה היא לשפר את איכות חייהם של כל הלהט"בים בארצם וכן במרכז אסיה.[20]
באופן דומה, "לאבריסז" היא עמותה בהונגריה לנשים לסביות וביסקסואליות.
בשנות ה-70, הלאבריס אומצה על ידי הקהילה הלסבית בתור סמל פמיניסטי לסבי שמייצג כוח ועצמאות.[21][22][23][24][25] הדגל הלסבי של הלאברי, שנוצר בשנת 1999,[26] כולל לאבריס על גבי המשולש השחור ההפוך ומוצב על רקע סגול.
הגרזן הכפול משמש אגודות לשימור פולקלור כרתים ועמותות ביוון ומחוצה לה, מדי פעם כאשר הכיתוב "labrys" משקף את ההגייה היוונית המודרנית.[דרוש מקור]
ביוון, הלאבריס שימשו כסמל למטקסיזם.[27] בתקופה הטוטליטרית של משטר 4 באוגוסט (1936–1941), הוא ייצג את הארגון הלאומי לנוער בחסות המשטר (EON), שכן מנהיגו, יואניס מטאקסס, האמין שהוא הסמל הראשון של כל התרבויות ההלניות.
סמל הלאבריס שימש בצורה בולטת גם את צרפת של וישי, כאשר הסמל היה מוצג על דגלו האישי של ראש המדינה פיליפ פטן, על מטבעות ובכרזות תעמולה שונות.[28]
בשנות ה-60 של המאה ה-20 הלאבריס שימשו גם על ידי התנועה הנאו-פשיסטית והימנית הקיצונית האיטלקית אורדין נובו, הבולטת ביותר על דגלם.[29]
אמנם גרזנים כפולים נפוצים במסגרות מודרניות של פנטזיה אפית, במציאות לא נהגו להשתמש בהם בקרב.[30]
גרזנים כפולים היו נפוצים ביעור בצפון אמריקה, להב אחד היה חד ושימש לכריתה ואילו השני היה קצת יותר קהה למטרת ביתור. מכיוון שעובדי היערות (חוטבי עצים) היו רחוקים מהציוויליזציה לפרקי זמן ארוכים, הם היו זקוקים לדרך לבדר את עצמם. כך נולד ספורט זריקת הגרזן הכפול. בעשורים האחרונים הספורט נעשה לספורט רשמי כאשר החברה השוודית Gränsfors Bruk כותבת את הכללים המקובלים ביותר. ישנם כיום מספר מועדונים ברחבי אירופה שזורקים גרזנים כפולים. זריקת גרזנים כפולים היה רשמי בשנות התשעים, ואילו השלכת הבקיעה פורמלית בשנת 2006.[31]
{{cite web}}
: (עזרה){{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)