לאסלו הוניאדי (אופרה)

לאסלו הוניאדי
Hunyadi László
פלקט הצגת הבכורה
פלקט הצגת הבכורה
מידע כללי
מלחין פרנץ ארקל
לבריתן Béni Egressy עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה
שפה הונגרית
מספר מערכות 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאסלו הוניאדי (בהונגרית: Hunyadi László) היא אופרה בשלוש מערכות מאת המלחין ההונגרי פרנץ ארקל. הלברית נכתבה על ידי בני אגרשי על סמך הדרמה של לרינץ טוט בשם "שני לאסלו" (Két László). הבכורה הייתה ב-1844. היא התקיימה ב-27 בינואר בתיאטרון הלאומי בפשט.

ההיסטוריה והחיים שלאחר המוות של האופרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שהובילו מעידן הרפורמה למהפכה, נושאים הקשורים להוניאדים היו פופולריים במיוחד. זה מוכח על ידי סדרה של מחזות עַם, ציורים ושירים. מעודד מהצלחתה של מאריה באטורי, ארקל החל במהרה לחפש נושא אופרה אחר. נסיבות כתיבת היצירה עצמה אינן ברורות לחלוטין. לפי הביוגרף הראשון של ארקל, כתיבת היצירה הייתה תוצאה של פגישה מקרית, וארקל לקח ממש בכוח את הלברית מאגרשי, לברית שהייתה מיועדת במקור לאנדרה ברטאי.[1]

הבכורה התקיימה ב-27 בינואר 1844 וזכתה להצלחה גדולה מאי פעם. הלך הרוח הציבורי תרם לכך ללא ספק: העלילה ההיסטורית של האופרה ציירה תמונה נוגה למדי של מלך הונגרי ממוצא הבסבורגי : לאסלו החמישי, מלך הונגריה אינו החלטי במחזה, בובה של האוליגרכים האריסטוקרטים המחפשים את השלטון. המצב היה דומה לפרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה, שהיה פרדיננד החמישי, מלך הונגריה שמלך בשנות ה-40 של המאה ה-19, או לפחות כך הרגישו כלפיו בני דורו. כמובן שגם היופי של האופרה, הבסיס המוזיקלי שהתבסס על מוזיקת ורבונקוש ויצירת האופרה הלאומית ההונגרית בסטנדרט אירופאי העניקו השראה לקהל.[1]

דיולה בנצור:הפרידה של לאסלו הוניאדי

הדמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורנליה הולושי בתפקיד מאריה גארה בהצגת הבכורה של האופרה
דמות מנעד קול
לאסלו החמישי, מלך הונגריה טנור
אולריק צילאי, דודו, מושל הונגריה בס בריטון
ארז'בט סילאג'י, אלמנתו של יאנוש הוניאדי סופּרן
לאסלו הוניאדי, בנו טנור
מתיאש הוניאדי לימים מתיאש הראשון, מלך הונגריה, אחיו הצעיר סופרן או מצו-סופרן
מיקלוש גארה, פלטין של הונגריה ברִיטוֹן
מאריה גארה, בתו סוֹפּרנוֹ
מיהאי סילאגי, אחיה של ארז'בט* בַּס
רוזגוני, חסיד של הוניאדים, קצין המלך בריטון
סגן * טנור
אציל * טנור

* נשארים מחוץ לרוב ההפקות, ונכללים לעיתים רחוקות מאוד

  • מקהלה: אצילים וגבירות, חיילים הונגרים וזרים, עם
  • מתרחש : בשנים 1456–1457, בבלגרד טמשוואר ובודה
  • אתרי האופרה: מערכה 1 תמונה 1: מול טירת בלגרד, . תמונה 2: חדר בטירה; מערכה 2 : אולם מגוריו של הוניאדיאים בטמשוואר; מערכה 3. תמונה 1: אולם של ארמון המלוכה; תמונה 2: גן הטירה; תמונה 3: בכלא הטירה; תמונה 4: כיכר סנט ג'רג' בטירת בודה.
  • אורך: 153 דקות[2]

עלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה 1

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסלו הוניאדי וחסידיו ממתינים לקבל את המלך ופמלייתו. החיילים רוטנים, הם לא סומכים על המלך הזר, הם רוצים שלאסלו הוניאדי לא יתן ללאסלו החמישי ושכירי החרב שלו להיכנס לטירה. הם גם אומרים את זה למנהיג שלהם, אבל הוניאדי סומך על המלך שלו. בינתיים, מדווחים שהם לכדו מרגל שניסה להגיע אל הדספוס הסרבי ג'רג' ברנקוביץ'. היה לו מכתב שבו אולריק צילאי מבטיח לנסיך את ראשיהם של שני הנערים ההוניאדים (לאסלו ומתיאש). המקהלה פורצת בשיר נקמה, שנקטע בתרועות חצוצרה המסמנות את בואו של המלך.[3]

לאחר כניסתם של לאסלו החמישי ופמלייתו המעוטרת, צילאי כבר מאשים את ההוניאדים בבגידה. עם זאת, הוניאדי מעיד על נאמנותו למלכו כאשר הוא מוסר לו את המפתחות לטירתו. המלך דוחה את המחווה באומרו שהמפתחות נמצאים בידיים הטובות ביותר של קפטן הטירה. המארח והמארחים עוזבים. ואז מגיעים שכירי החרב הגרמנים של המלך, ששומרי הטירה לא מורשים להכניס, שכן גם הם יכולים להגן על המלך.[3]

מערכה 2

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלך נשבע. סצנה מהבכורה, ליטוגרפיה מאת פרידייש אגוסט וואלצל

ארז'בט סילאג'י ממתינה לבואו של המלך למגוריה בטמשוואר. היא מתייסרת בספקות שלאסלו החמישי באמת סלח לחסידי בנה, אז היא חולמת על מותו העקוב מדם של בנה הבכור. בלהט ההתרגשות היא מאבדת את כוחהומתעלפת. נשות החצר שלה מחזירות אותה להכרה. זמן קצר לאחר מכן מודיעים על בואו של המלך. ארז'בט כורעת לפניו ומתחננת לרחמים על בנה. לאסלו החמישי סולח בהתייחסו למעשי הגבורה של יאנוש הוניאדי. בינתיים, הוא מבחין במריה גארה ומסתקרן יותר ויותר מהיופי שלה. חיבתו של המלך אינה בורחת מתשומת לבו של אביה, מיקלוש גארה והוא כבר יוצר קונספירציה נגד ההוניאדים: הוא ייתן את ידה של בתו לא ללאסלו, אלא למלך, ובכך הוא רוצה לחזק את עמדות הכוח שלו ושל משפחתו. לאחר מכן, לאסלו החמישי נשבע בפני אנשי הטירה כי לא ינקום את מותו של צילאי ומקבל את מאתיאש הצעיר ואת לאסלו כבניו.[3]

מערכה 3

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה: המלך הבודד משתוקק למריה גארה. גארה מופיע ומבטיח למלך את ידה של בתו בנישואין אם יסכים להוצאתו להורג של לאסלו הוניאדי, אותו הוא מאשים בבגידה. המלך מתנגד בהתחלה, אבל בסופו של דבר מסכים.[3]

תמונה שנייה: החתונה של מאריה ולאסלו. הכלה הצעירה שרה קבלטה איטלקית על האושר שלה, האורחים מבקרים בארמון. הכיף נקטע במהירות: גארה מתפרץ עם אנשיו החמושים ועוצר את החתן.

תמונה שלישית: בכלא, לאסלו משתוקק לחירותו ולאהובתו. לפתע, דלת התא נפתחת ומריה, ששיחדה את השומרים, נכנסת. היא רוצה לשכנע את אהובה לברוח ביחד, אבל לאסלו סומך על שבועת המלך שלו ואינו רוצה לברוח. בינתיים מגיע גארה, שרואה בכעס שמישהו הורשה להיכנס לאסיר. כשהוא מגלה שהמישהו היא בתו שלו, הוא מסרב למריה. הנערה הנואשת מתחננת בפני אביה, שנחוש בדעתו. לבסוף מגיעה התהלוכה להוצאה להורג.[3]

תמונה רביעית: סערה ענקית משתוללת במקום ההוצאה להורג, ארז'בט מתחננת לשמיים שאלוהים יציל את בנה. אבל הכל לשווא, עכשיו חזיונותיה העקובים מדם מתגשמים. הוניאדי מובל לגרדום, התליין מכה שלוש פעמים בגרזנו, אך הגיבור נותר ללא פגע. על פי הדין הנהוג, אם המכה השלישית אינה קטלנית, הרי שהנידון זוכה לחנינה, אך בהוראתו של גארה התליין מכה פעם רביעית. ואז הכל נגמר, ראשו של לאסלו הוניאדי נופל לתוך העפר.[3]

אריות מפורסמות, יצירות מקהלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סוף סוף יש כמה רגעים שקטים - האריה של לאסלו (מערכה ראשונה)
  • הקושר מת - הפינלה של המערכה הראשונה
  • קרן אור יפה של תקווה - האריה של ארז'בט (מה שנקרא La Grange aria, מערכה שנייה)
  • איזה אושר שאת לצידי - דואט של לאסלו ומריה (מערכה שנייה)
  • אה, שכרון חושים ושמחה זורחים בעיניי - האריה של מאריה (מערכה שלישית)
  • ארמון - סצנת בלט (מערכה שלישית)
  • שאלוהים יברך אותך, האלוף הגיבור שלי - דואט הפרידה של מאריה ולאסלו (מערכה שלישית)[4]

הקלטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • There exists a famous recording of the aria "Nagy ég ..." (known as the La Grange aria, because it was written in honor of the soprano Anna de La Grange) made by the great American dramatic soprano Lillian Nordica in 1907, for Columbia Records. This particularly brilliant example of Nordica's singing has been reissued on CD by Marston Records (number 52027-2) and other labels.
  • Simándy József (Hunyadi László), Szabó Miklós, Faragó András, Szönyi Olga, Jámbor LásLó, Orosz Júlia, Déry Gabriella, Bódy József, Pálffy Endre, Petri Miklós, The Choir of the Hungarian Radio, The Choir of the Hungarian Army Central Ensemble, The Orchestra of the Budapest Philharmonic Society (recorded date: June 29-July 9, 1960, by Qualiton).
  • Hunyadi László András Molnár, Istvan Gáti, Sylvia Sass, Dénes Gulyás, Hungarian State Opera and Chorus, conducted by J. Kovács (Hungaroton, 1985).
  • Hunyadi László (ősváltozat) Attila Fekete, Beatrix Fodor, Erika Miklósa, Gabriella Balga, Gábor Bretz, Dániel Pataky, Krisztián Cser, Károly Fekete, Honvéd Male Choir, Orchestra of the Hungarian State Opera, conducted by Domonkos Héja (2012)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Boyden, Matthew. Az opera kézikönyve (2009 ed.). Budapest: Park Könyvkiadó. ISBN 978-963-530-854-5.
  • Winkler Gábor. Barangolás az operák világában I. (2003 ed.). Budapest: Tudomány Könyvkiadó. ISBN 963-8194-42-1.
  • Németh Amadé. Az magyar opera története (2000 ed.). Budapest: Anno. ISBN 963-375-095-4.
  • Kertész Iván. Operakalauz (1997 ed.). Budapest: Anno. ISBN 963-9258-04-0.
  • Gál György Sándor. Új operakalauz II (1978 ed.). Budapest: Zeneműkiadó.
  • Till Géza. Opera (1957 ed.). Budapest: Zeneműkiadó. ISBN 963-330-227-7.
  • Eősze László. Az opera útja (1972 ed.). Budapest: Zeneműkiadó.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאסלו הוניאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Till. Opera. p. 177.
  2. ^ Till. Opera. p. 174.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Winkler. Barangolás az operák világában I. p. 554-555.
  4. ^ Kertész. Operakalauz. p. 112.