לידה |
13 בדצמבר 1924 בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
11 בדצמבר 2014 (בגיל 89) סרסוטה, ארצות הברית |
מוקד פעילות | ארצות הברית, הונגריה |
מקום לימודים | האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט |
שפה מועדפת | אנגלית, הונגרית |
כלי נגינה | צ'לו |
פרופיל ב-IMDb | |
לאסלו וארגה (בהונגרית: Varga László; בגרמנית: Laszlo Varga; 13 בדצמבר 1924 – 11 בדצמבר 2014) היה צ'לן יהודי-הונגרי-אמריקאי, בעל מעמד עולמי כסולן, אמן הקלטות ומורה סמכותי לצ'לו.
וארגה נולד ב-13 בדצמבר 1924 למשפחה יהודית בבודפשט, ממלכת הונגריה.
כיהודי איבד וארגה את משרתו בתזמורת הסימפונית של בודפשט במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נלקח למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ולאחר מכן גורש למחנה עבודה נאצי.[1]
במשך 11 שנים כיהן וארגה בתפקיד הצ'לן הראשי של הפילהרמונית של ניו יורק תחת שרביטם של המנהלים המוזיקליים של התזמורת דימיטרי מיטרופולוס וליאונרד ברנשטיין ומנצחים אורחים רבים ביניהם פריץ ריינר וגווידו קאנטלי. הוא הופיע עם תזמורות כסולן במדינות כמו אוסטרליה, יפן, כל רחבי ארצות הברית, ברית המועצות לשעבר וברחבי אירופה ובפסטיבלי מוזיקה כמו אספן, Chautauqua ו-Shreveport. הוא זכה לאור הזרקורים במהלך 40 השנים האחרונות לפעילותו כמוזיקאי, הן כסולן, הן כמוזיקאי קאמרי והן כמנטור הוראה. במהלך תקופה זו הקליט שפע של דיסקים עבור מותגי מוזיקה רבים כולל: Columbia, CRI, Decca, EMI, Musicelli Period, Philips, RCA, Serenus ו-Vox. מלחינים רבים ברחבי העולם ביקשו ממנו לנגן את הביצוע הראשון של יצירותיהם.
כמוזיקאי קאמרי היה חבר בלהקות כמו שלישיית הפסנתר בורודין, רביעיית המיתרים הקנדית, רביעיית מיתרים לנר, שלישיית הקונצ'רטנטה וה-Crown Chamber Players. אוניברסיטת אינדיאנה העניקה לווארגה את התואר Chevalier du Violoncelle על שהקדיש את הקריירה שלו כמורה וכסולן לשיפור נגינת הצ'לו. הוא לימד צ'לו באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט (שם גם לימד ניצוח ופיקח על התוכנית למוזיקה קאמרית), אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, אוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת יוסטון, ממנה פרש בשנת 2000.
הוא נהנה מכך שרבים מתלמידיו הגיעו לתפקידים בתזמורות ובאוניברסיטאות ברחבי העולם. הוא קיים באופן שגרתי כיתות אמן והופיע ברסיטלים וכן ניצח על קבוצות גדולות של הרכבי צ'לו מכל קצוות תבל. רבים מהם התקיימו במהלך קונגרסים בינלאומיים לצ'לו. הוא היה מנצח על תזמורות בבודפשט, הונגריה וסן ליאנדרו, קליפורניה, כמו גם פסטיבלים באספן, קולורדו ושברופורט, לואיזיאנה. הוא לא רק ניצח על "הווירטואוזים של ניו יורק" ועל "הווירטואוזים של סן פרנסיסקו", אלא היה המייסד של שניהם. הוא עיבד יצירות מוזיקליות רבות שהתפרסמו בהוצאת MusiCelli Publications. קבוצות כמו הצ'לו של ייל, אנסמבל הצ'לו של סאיטו, צ'לו לסוני/פיליפס, MusiCelli, Los Angeles I Cellisti, כמו גם רביעיית הצ'לו הפילהרמונית של ניו יורק הקליטו את העיבודים שלו.
באך, יוהאן סבסטיאן
שוברט, פרנץ
באך, יוהאן סבסטיאן
באך, יוהאן סבסטיאן
באך, יוהאן סבסטיאן
בארטוק, בלה
בטהובן, לודוויג ואן
מור, עמנואל
מוצרט, וולפגנג אמדאוס
שוברט, פרנץ
ברהמס, יוהנס
הנדל, ג'ורג' פרדריק
מוצרט, וולפגנג אמדאוס
{{cite news}}
: (עזרה)