ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
לדגייט (באנגלית: Ludgate) היה השער המערבי ביותר בחומת לונדון. השער היה ממוקם בסמוך לגבעת לדגייט הנקראת על שמו ולקתדרלת סנט פול, וככל הנראה נקרא על שם המלך האגדי לוד בן הלי, אשר על פי ספרו של ג'פרי ממונמות' היה מייסד העיר לונדון.
חומת לונדון, כמו גם שער זה נבנו על ידי הרומאים אשר בנו את חומות העיר לונדוניום. השער נבנה בשנת 66[דרוש מקור] בפתחה של הדרך הראשית מערבה, מעל מעבורת הנהר פליט (הזורם כיום מתחת לאדמה).
מסורות מאוחרות שייכו את בניית השער למלך לוד, אולם, כאמור מדובר במסורת מיתולוגית.
השער נבנה מחדש בשנת 1215,[דרושה הבהרה] כאשר בחלקו העליון של השער נבנה בית כלא, אשר נקרא "כלא לדגייט", ובו נאסרו בעיקר בשל עבירות קלות כגון אי תשלום חובות. בית הכלא היה נוח, ובשנת 1419 התברר כי הכלואים העדיפו להישאר בכלא מאשר לשלם את חובותיהם, ולכן נסגר הכלא והכלואים הועברו לכלא ניוגייט. בשל הצפיפות הרבה בכלא ניוגייט, נפתח מחדש כלא לדגייט זמן קצר לאחר מכן.
השער נבנה מחדש בשנת 1586 ביוזמת עיריית הסיטי של לונדון, ופסלו של המלך לוד הוצב בצידו המזרחי של השער, ופסלה של המלכה אליזבת הראשונה הוצב בצידו המערבי של השער. כיום שני הפסלים ניצבים לצד כנסיית סנט דנסטן שבמערב, ברחוב פליט.
השער נהרס במהלך השרפה הגדולה של לונדון ונבנה מחדש ולאחר מכן נהרס סופית בשנת 1760 בעת הרס מרבית חומות לונדון.
לדגייט מוזכר ברומן "שיר החרב" הנכתב על ידי ברנרד קורנוול, ומתרחש בתקופת שלטונו של אלפרד הגדול.
בנוסף לדגייט מוזכר ב-Historia Regum Britanniae.שנכתבה בסביבות 1136 על ידי ג'פרי ממונמות'. לפי היצירה, השם מגיע מהמלך הוולשי לד, שלטענתו גם נתן את שמו ללונדון. לדגייט מוזכרת גם ברומן של מריה מקאן "כמו שבשר אוהב מלח". המתרחש במהלך מלחמת האזרחים באנגליה.
כמו כן הוא מופיע בשירו של וולטר דה לה מארה" מעלה ומטה".