מדינה | פולין |
---|---|
פרובינציה | לודז' |
מחוז | פביאניצה |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 1,546 (31 במרץ 2021) |
קואורדינטות | 51°45′N 19°12′E / 51.750°N 19.200°E |
אזור זמן | UTC+1 |
לוטומיירסק (בפולנית: Lutomiersk) הוא כפר במחוז פביאניצה שבפרובינציית לודז' בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
הכפר לוטומיירסק נוסד בין המאה ה-10 למאה ה-11, ובשנת 1274 הוענקו לו זכויות עיר. בשנת 1870, בעקבות השתתפות תושבי היישוב במרד ינואר, הוחזר היישוב למעמד כפרי.
ליהודים הותר להתיישב בלוטומיירסק במאה ה-17, ובמהלך המאה ה-18 נעשו לרוב האוכלוסייה בו. במסגרת ועד ארבע ארצות השתייכה קהילת לוטומיירסק לגליל לינצ'יץ ושמרה על מעמדה החשוב עד ראשית המאה ה-19. בית כנסת מפואר מעץ נבנה בעיר במחצית השנייה של המאה ה-18 (כנראה בין השנים 1763–1765), בידי החרש-אמן הידוע הלל בנימין מלאסק. הוא נשרף כעבור כ-150 שנה בתחילת מלחמת העולם הראשונה[1].
עד 1811 הייתה יהדות לודז' קוברת את מתיה בלוטומיירסק, מכיוון שלודז' הייתה אז כפר קטן וקהילתה קטנה משמעותית ביחס לקהילת לוטומיירסק. עד 1824 היה בית הדין היהודי בלוטומיירסק הערכאה השיפוטית המקובלת גם על יהודי לודז'. התיעוש והתפתחות לודז' הפכו את היוצרות, ולוטמיירסק, כמו לאסק, שמרו על צביונן כעיירות קטנות בפאתי העיר הגדולה[1].
בין מלחמות העולם נמנו ביישוב כ-750 יהודים, כשליש מתושביו, והתקיימה בו פעילות של אגודת ישראל ושל החוגים הציוניים. בשנות השלושים של המאה ה-20 סבלו יהודי היישוב מחרם שהוטל על עסקיהם בידי פולנים מקומיים.
ב-7 בספטמבר 1939 נכבש היישוב בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד במעשי שוד, התעללות ורצח בקרב יהודיו, תוך חטיפתם לעבודות כפייה.
ביולי 1940 רוכזו יהודי היישוב בגטו שהוקם בו, בו הועסקו בעבודות כפייה, חלקן במחנות עבודה. בסוף יולי 1942 שולחו רוב יהודי היישוב למחנה ההשמדה חלמנו, ומיעוטם הועברו לגטו לודז'.