פרדריק למאטר בלוקרציה בורג'ה | |
מידע כללי | |
---|---|
מלחין | גאטנו דוניצטי |
לבריתן | פליצ'ה רומאני |
מבוסס על | Lucrèce Borgia |
סוגה | מלודרמה |
שפה | איטלקית |
מספר מערכות | 2 |
זמן התרחשות העלילה | המאה ה-16 |
מקום התרחשות העלילה | איטליה |
תפקידים | |
לוקרציה בורג'יה (באיטלקית: Lucrezia Borgia) היא אופרה בשתי מערכות מאת גאטנו דוניצטי, עם פרולוג. הלברית נכתבה על ידי פליצ'ה רומאני על פי הרומן של ויקטור הוגו. הביצוע הראשון (בכורה) של האופרה התקיים ב-26 בדצמבר 1833 בלה סקאלה במילאנו.
הדמות | מנעד קול | צוות השחקנים בבכורה |
---|---|---|
אלפונסו ד'אסטה, דוכס פרארה | בס | לוצ'אנו מריאני |
לוקרציה בורג'ה | סופּרן | הנרייט מריק-לאלנד |
מאפיו אורסיני | קונטרה אלט | מריאטה בראמבילה |
ג'נארו, אציל ונציאני צעיר | טנור | פרנצ'סקו פדרצי |
ג'פו ליברוטו, אציל ונציאני צעיר | טנור | נפוליאונה מרקוני |
דון אפוסטו גאזלה, אציל ונציאני צעיר | בס | ג'וזפה ויזנטי |
אסקניו פטרוצ'י, אציל ונציאני צעיר | ברִיטון | איסמאלה גואיטה |
אולופרנו ויטלוצו, אציל ונציאני צעיר | טנור | ג'וזפה ואקטי |
רוסטיגלו, משרתו של דון אלפונסו | טנור | ראניירי פוצ'יני |
גובטה, משרתה של לוקרציה | בס | דומניקו ספיאג'י |
אסטולפו, משרתה של לוקרציה | טנור | פרנצ'סקו פטראצולי |
חיילים, אצילים, נזירים. |
קבוצה של צעירים מכובדים מתכוננת ללכת לעיר פרארה, לחצר הדוכס, כנציגים מוונציה. ביניהם ג'נארו, שאיש לא יודע מה מוצאו. לפי הסיפור, הוא גודל על ידי דייג נפוליטני עני, אך מעולם לא היה חסר לו דבר. באחת הפעמים הגיע אליו לוחם אלמוני והביא לו חרב, שריון, סוס יפה ומכתב שכתבה אמו. בו, היא הזהירה אותו לעולם לא יתעניין במוצאו כי זה יעמיד אותה בסכנה. לפני עזיבתם, הצעירים מארגנים מסיבה שבה הם מדברים על הבורג'אס, אותם הם שונאים, כולל לוקרציה, אשתו הנוכחית, הרביעית בתור, של הדוכס מפרארה. בזמן שג'נארו נח, אורסיני מספרת לאחרים כיצד הצעיר הציל אותה פעם מהתוקפים, וכי נבואה מסתורית ניבאה את מותם המשותף. כשהחושך יורד, גונדולה גולשת אל השער של הארמון בצד הלגונה וגברת רעולת פנים יוצאת ממנה. היא הולכת ישר אל ג'נארו, שנמנם במרפסת, ומלטפת אותו בעדינות. המסכה מסתירה את לוקרציה בורג'יה, ג'נארו הוא בנה מנישואים קודמים, אך איש מלבדה לא יודע את סודה. האישה נצפית על ידי כמה צללים מסתוריים: בעלה, סוכנו רוסטיגלו ומרגליה של לוקרציה. הנסיך מחשיב את ג'נארו ליריבו הצעיר ויודע היטב שהילד הוא גם חבר במשלחת הוונציאנית. כשהילד מתעורר מחלומו ורואה מולו את האישה היפה להפליא, הוא מתחיל להחמיא לה, אבל, כדבריו, המקום הראשון בלבו שייך לאמו, שאותה לא ראה מעולם. חבריה החוזרים, ביניהם מאפיו אורסיני, מזהים את לוקרציה, מגינים על ג'נארו מפניה, ואפילו אורסיני מכנה אותה בפומבי רוצחת אחיו וחבריו, מרעילה. לוקרציה שמה את המסכה, חוזרת במהירות ונכנסת לגונדולה שלה, בחוזרה היא מבקשת מג'נארו לא להאמין להאשמות האלה ולשמור על חייו.
ג'נארו שוכר בית אלגנטי בפרארה. אנשי הדוכס מתצפתים עליו, הוא נמצא תחת מעקב מתמיד והם מדווחים לדוכס, הדוכס יודע אם כן, שלוקרציה ביקרה את הצעיר מספר פעמים. הדוכס הקנאי אוסר את ג'נארו ומחליט שלוקרציה יכולה לבחור בין שיטת ההוצאה להורג: תלייה או רעל. האישה בוחרת באחרון, אך לאחר שהעלם שותה את היין המורעל בפני הדוכס, האישה נותנת לו בחשאי סם נגד והוא ניצל. בעזרתה הוא מצליח להימלט מהארמון של הדוכס.
לדוכס נודע על בריחתו של ג'נארו, נודה לו שהעלם יבלה את הלילה עם נסיכה, ומחליט לתקוף ולהוציא אותו להורג. גם לוקרציה מתכוננת לקראת הנסיכה. היא רוצה לנקום באצילים הוונציאנים שלעגו והשפילו אותה באותה תקופה. בעבר היא שלחה מכתב אנונימי לבנה, בו כתבה כי הורעל, אך מיטיב מסתורי הציל אותו ושנשקפת סכנה לחייו, ולכן עליו לברוח. עם זאת, ג'נארו לא מאמין למכתב ונשאר. התכשירים של לוקרציה הם היעילים ביותר. הצעירים של ונציה שותים ללא חשד את היין המורעל. לוקרציה, שתוקפת אותם עם אנשיה, נדהמת לגלות שגם בנה ביניהם. היא דוחקת בו לקחת את התרופה, אך העלם מסרב אם חבריו יצטרכו למות. לאחר מכן לוקרציה מגלה שהיא אמו ושג'נארו הוא גם בורג'יה. העלם סוף סוף לוקח את התרופה, אבל זה מאוחר מדי, הוא מת בזרועות אמו. בהגיעו עם אנשיו החמושים, אלפונסו מוצא רק את ג'נארו המת. לוקרציה נופלת על גופתו של ילדה, כמעט מחוסרת הכרה, לוקרציה מודיעה לו שהיא הרגה את הילד שלה.