שמות מסחריים בישראל | |
---|---|
בלוויק | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C11H14ClN |
מסה מולרית | 195.69 g·mol−1 |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
מטבוליזם | Hepatic (extensive) |
זמן מחצית חיים | 11 hours |
הפרשה | Renal (92.3%), Faecal (2.2%) |
בטיחות | |
מעמד חוקי | US: Schedule IV / Withdrawn |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון X |
דרכי מתן | אורלי |
מזהים | |
קוד ACT | A08AA11 |
מספר CAS | 616202-92-7 |
PubChem | 11658860 |
ChemSpider | 9833595 |
לורקסרין (שם מסחרי: Belviq)[1] פותחה על ידי Arena Pharmaceuticals כתרופה להפחתה במשקל בקרב מטופלים הסובלים מהשמנת יתר[2]. התרופה אושרה לשימוש בשנת 2012, אך הוסרה מהמדפים בארצות הברית בשנת 2020 כאשר התגלה שקיימת עליה בסיכון לפתח סרטן בקרב המשתמשים[3][4]. התרופה מעודדת ירידה בתיאבון על ידי הפעלת רצפטור לסרטונין 5-HT2C המצוי בהיפותלמוס במוח ובעל תפקיד בוויסות תיאבון[2].
לורקסרין משמשת להורדה ושמירה על המשקל בקרב מבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר. מטרתה לטפל או למנוע סיבוכים רפואיים שונים הנגרמים מהשמנה. השימוש בלורקסרין חייב להתלוות לתזונה דלת קלוריות ופעילות גופנית קבועה. התרופה מגיעה כטבלית בעלת שחרור מושהה (בעלת משך פעולה ארוך) לנטילה דרך הפה. לתרופה עלולות להיות השפעות ממכרות ולכן הנטילה חייבת להתקיים בזמנים במינונים שהוראו על ידי הרופא בלבד. הפסקה בנטילת התרופה תוביל לעליה במשקל ולכן חשוב לא להפסיק את השימוש ללא התייעצות עם הרופא[5].
לורקסרין יכול לגרום לתופעות לוואי קלות בניהן: עצירות, יובש בפה, עייפות, כאבי שרירים וגב, כאבי ראש, סחרחורות, חרדות, דחיפות במתן שתן, שיעולים, כאבי שיניים, הפרעות בראייה ויובש בעיניים. בנוסף קיימות תופעות לוואי חמורות יותר הדורשות התייעצות דחופה עם רופא, בניהן: הפרעות בקצב הלב, חום, בחילות והקאות, שלשול, התנפחות בגפיים, דיכאון, בלבול, הזיות, מחשבות אובדניות, זיקפה מעל 4 שעות הזעות ועוד[5].נמצא כי במינונים גבוהים לורקסרין יכול לגרום להזיות ולתלות פסיכיאטרית ולכן במאי 2013, סווג על ידי מנהל התרופות האמריקאי (DEA) כתרופה בדרגה IV[6][7]. בשנת 2020 בארצות הברית התרופה ירדה מהמדפים[8].
לורקסרין הוא אגוניסט סלקטיבי לקולטן 5HT2C.קולטני 5HT2C הם רצפטורים לסרטונין הממוקמים כמעט אך ורק במוח. ניתן למצוא אותם במקלעת הכורואיד, קליפת המוח, ההיפוקמפוס, המוח הקטן, האמיגדלה, התלמוס וההיפותלמוס. לקולטנים אלה תפקיד חשוב בוויסות מצב רוח, חרדה ורעב[9]. בדיקות in vitro של התרופה הוכיחו סלקטיביות טובה לקולטן זה[10][11][12]. ההפעלה של קולטנים בהיפותלמוס אמורה להפעיל ייצור פרואופיומלנוקורטין (POMC). כתוצאה מכך תהיה הפרשה של alpha-melanocortin-stimulating hormone (alpha-MSH) אשר יגרום לירידה בתיאבון ועליה בתחושת השובע וכך מקדם ירידה במשקל[13] השערה זו נתמכת על ידי ניסויים קליניים ומחקרים אחרים. אף על פי שמקובל לחשוב שקולטני 5HT2C עוזרים לווסת רק את התיאבון, הם גם משפרים את מצב הרוח וההפרשה האנדוקרינית[14].
ב-22 בדצמבר 2009, הוגשה בקשה לתרופה חדשה (NDA) למנהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית[15].
ב-16 בספטמבר 2010, פאנל מייעץ של ה-FDA הצביעו 9 מול 5 נגד אישור התרופה בהתבסס על חששות לגבי יעילות ובטיחות, במיוחד הממצאים של גידולים בבלוטות החלב של חולדות נקבות[16][17]. ב-23 באוקטובר 2010, ה-FDA החליט שלא לאשר את התרופה בהתבסס על הנתונים הזמינים. זה לא היה רק מפני שלא ניתן היה לשלול את התכונות פרו סרטניות, אלא גם מפני שיעילות הירידה במשקל נחשבה "שולית"[18].
ב-10 במאי 2012, לאחר סבב חדש של מחקרים שהוגש על ידי ארנה, פאנל של ה-FDA הצביע להמליץ על לורקסרין לשימוש עם הגבלות מסוימות ומעקב אחר חולים. ההגבלות כוללות חולים עם BMI של מעל 30, או עם BMI מעל 27 ותחלואה נלווית כמו לחץ דם גבוה או סוכרת מסוג 2[19].
ב-27 ביוני 2012, ה-FDA אישר את לורקסרין לשימוש במבוגרים עם אינדקס מסת גוף (BMI) של 30 או יותר (השמנת יתר), או מבוגרים עם BMI של 27 או יותר (עודף משקל) שהיה להם לפחות תחלואה אחת הקשורה למשקל. תחלואה כגון לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), סוכרת מסוג 2 או כולסטרול גבוה (דיסליפידמיה)[20][1].
הבטיחות והיעילות של Belviq הוערכו בשלושה מחקרים אקראיים, מבוקרי פלצבו, שכללו כמעט 8,000 חולים שמנים ועודף משקל, עם וללא סוכרת מסוג 2, שטופלו במשך 52 עד 104 שבועות. כל המשתתפים קיבלו שינוי באורח החיים שהיה מורכב מדיאטה מופחתת קלוריות וייעוץ לפעילות גופנית. בהשוואה לפלצבו, טיפול ב-Belviq עד שנה אחת היה קשור לירידה ממוצעת במשקל שנעה בין 3 אחוזים ל-3.7 אחוזים[1].
כ-47 אחוז מהחולים ללא סוכרת מסוג 2 איבדו לפחות 5 אחוז ממשקל גופם בהשוואה לכ-23 אחוז מהחולים שטופלו בפלסבו.[4] באנשים עם סוכרת מסוג 2, כ-38% מהחולים שטופלו ב-Belviq ו-16% שטופלו בפלסבו איבדו לפחות 5% ממשקל גופם.[4] הטיפול ב-Belviq היה קשור לשינויים חיוביים במאזן הגליקמי באלה עם סוכרת מסוג 2.[4] על פי ההתוויה המאושרת ל-Belviq מומלץ להפסיק את התרופה בחולים שלא מצליחים לרדת 5 אחוז ממשקל גופם לאחר 12 שבועות של טיפול, מכיוון שסביר שמטופלים אלו לא ישיגו ירידה משמעותית קלינית במשקל עם המשך טיפול [4].
יצרן התרופה נדרש לערוך שישה מחקרים לאחר שיווק, כולל ניסוי קרדיווסקולרי ארוך טווח כדי להעריך את ההשפעה של Belviq על הסיכון לאירועי לב חמורים כגון התקף לב ושבץ מוחי.[4]
ב-15 ביולי 2016, גרסת ההפצה המורחבת של לורקסרין אושרה לשימוש בארצות הברית[21].
בינואר 2020, הודיע מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), כי ניסוי קליני הוכיח סיכון מוגבר לפיתוח סרטן בקרב נוטלי התרופה וביקש מהיצרן למשוך את התרופה מהשוק האמריקני. בעקבות זאת יצרן התרופות, Eisai, משך את התרופה מהשוק[8][22].
בישראל היקף השימוש בתרופה היה קצר ביחס לארצות הברית. בנוסף מעקב אחר דיווח תופעות הלוואי שלאחר שיווק התרופה בארצות הברית ובישראל בשנים האחרונות – אינו מצביע על סיכון מוגבר לסרטן. עם זאת "טבע ישראל" אשר משווקת את התרופה בארץ פנתה באופן מיידי, כמשנה זהירות, אל משרד הבריאות, על מנת שיורה על הפסקת השיווק של התרופה בארץ. עקב כך משרד הבריאות הורא על אספת התרופה מהשוק[23].
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.