ליבר אליאנסיס

ליבר אליאנסיס
liber eliensis, Book of Ely Historia Eliensis
הספר של איליי - ליבר אליאנסיס
הספר של איליי - ליבר אליאנסיס
מידע כללי
מאת לא ידוע
שפת המקור לטינית של ימי הביניים
סוגה היסטוריה, כרונולוגיה
הוצאה
תאריך הוצאה המאה ה-12
תאריך הופעה ראשונה מנזר איליי
מהדורות נוספות
כתבי יד כתב יד
מקורות לכתיבת הספר

מקורות אנגליים עתיקים, מסורות אנגליות בע"פ מימי ביניים,

כרונולוגים אנגליים

הליבר אליאנסיס, באנגלית Liber Eliensis ובשמות אחרים: "הספר של איליי" או "הספר של אלי", הוא ספר היסטורי וכרונולוגי מאנגליה של המאה ה-12, הכתוב בלטינית, בכתב-יד וערוך בשלושה ספרים.

הספר מספק תיעוד היסטורי חשוב של האזור והתקופה אותה מתעד, ובמיוחד את המנזר והבישופות האנגלית של איליי.

רקע היסטורי ועל מחברי הכתב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור נכתב במנזר של קתדרלת אילי השוכן באי איליי (Ely) בחבל הגאוגרפי פנלאנדס (אנ') במזרח מחוז קיימברידג'שייר, אנגליה.

מנזר איליי הפך לקתדרלת איליי, בישופות חדשה שנוסדה באזור בשנת 1109. נהוג לשייך את כתיבת ספר חסר-שם זה, לשני נזירי המנזר, ריצ'רד או תומאס. האחד, ריצ'רד, זוהה עם הנהלת או נציגות המנזר, בעוד שמספר היסטוריונים, סוברים כי לא ריצ'רד ולא תומאס, הם כותבי הספר. הספר מתייחס לתקופת זמן שבין ייסוד המנזר בשנת - 673 ועד לאמצע המאה ה-12, כשהוא מתבסס על עבודות היסטוריות מוקדמות יותר, הספר משלב תיעודים וסיפורים על חיי קדושים נוצרים, מקומיים. עבודת הכתיבה יוצרת סגנון כתיבה היסטורית מקומית המזוהה עם חלקה המאוחר של המאה ה-12. ספרים בסגנון דומה נכתבו במנזרים אחרים באנגליה. הארוך מבין כיתובי ההיסטוריה המקומית, מתייחס לחורבן שיצרה תקופת האנרכיה, שנוצרה בזמן שלטונו של סטיבן, מלך אנגליה.

המסמך גם מתאר את תקופת כהונתו של נייג'ל, הבישוף של איליי משנת 1133 ועד 1169 ומחלוקתו עם המלך סטיבן. נושאים אחרים בספר כוללים את מעשי הנסים שחוללו על ידי הפטרונית של המנזר, הקדושה, אטלטריט או אטלרידה או אודרי (באנג' aethelthryth) והענקת הקרקע למנזר.

שני כתבי יד מלאים שרדו, בתוספת מספר כתבי יד חלקיים. הטקסט הלטיני פורסם בשנת 1962 ותרגום באנגלית פורסם אחריו בשנת 2005. תמצותים של הטקסט פורסמו בדפוס כבר קודם לכך.

הדפס מתחילת המאה ה-19, בו נראית קתדרלת איליי, היכן שהליבר אליאנסיס נכתב.

ההיסטוריונית אליזבת ואן הוטס, טוענת שהספר נכתב בשני שלבים[1][2]. לדעתה, כתיבתו החלה בתקופת הבישוף, הארווי לה ברטון, (באנגלית Hervey le Breton) שהיה בישוף משנת 1109–1133 ונמשך לתקופת הבישוף ג'פרי ריידל, (באנגלית Geoffrey Ridel) במשרתו משנת 1173–1189. ע"פ ואן הוטס, השלב הראשון בכתיבת הספר היה, תרגומו מאנגלית עתיקה ללטינית, בהזמנת הבישוף הארווי, ושאר הספר נכתב, על פי ואן הוטס, בסביבות 1170[3]. אולם, אי.או. בלייק, אשר ערך את הדפוס הראשון בלטינית, של הספר, טוען כי על פי תכניו, הספר נכתב בשלושה חלקים. החלק הראשון, החל לאחר 1131, כאשר אחד מהמקורות עליו התבסס הספר, הושלם וניתן היה להעתיק ממנו. החלק השני, מכיל הקדמה מתנצלת על העיכוב שבסיום הספר ולא היה יכול להתחיל לפני 1154, משום שמתאר אירועים שחלו באותה השנה. החלק השלישי והאחרון של הספר, הושלם בין השנים 1169, שנה בה מת הבישוף נייג'ל, ודבר מותו מוזכר בספר, ו-1174, כאשר בישוף חדש מונה, הואיל ואין התייחסות למחליפו של הבישוף. בלייק טוען כי זה מצביע על כך שהספר הסתיים לפני מינויו של בישוף החדש[4]. ההיסטוריונית, אנטוניה גראנסדן, נוטה להאמין כי ריצ'רד המוזכר הוא סגן ראש המנזר ולאחר מכן ראש המנזר של איליי בשנים 1177 עד בין 1189-1194[5]. בלייק חושב כי ריצ'רד הנ"ל הוא המחבר, אך אינו מוצא ראייה חותכת לכך[4].

ג'אנט פיירוותר, חוקרת קלאסית והמתרגמת החדשה ביותר לליבר, (באנגלית Janet Fairweather) מציעה כי ייתכן ומישהו אחר משני המועמדים לכתיבה[6]. יהיה מי שיהיה הכותב, הכתיבה עצמה היא תולדה של דרישת הקהילה המנזרית באיליי[7].

הליבר הוא אחד ממספר כתבי יד היסטוריים שנכתבו ממש באמצע ושלהי המאה ה-12, כאשר בצפונה ודרומה של אנגליה, מנזרים החלו לתעד את ההיסוטורייה של המנזר שלהם יחד עם אירועים אחרים באזורם הקרוב. בדרום, בנוסף לספר של איליי, קיים כתב היד של מנזר אבינגדון, Historia Ecclesie Abbendonensis.

Chronicon Abbatiae Rameseiensis של מנזר רמזי, Chronicon Angliae Petriburgense של מנזר פטרבורו,

history of the see of Bath and Wells ו-Chronicon Monasterii de Bello של מנזר באטל. בצפון, קיימים כתבים המתארים את ייסודם ומידע נוסף על בתי נזירים ציסטרציאנים. הכתבים הדרומיים עוסקים בעיקר באירועים רבי התהפוכות של מנזרם בעוד שבצפון, פחות הוטרדו מכך ועסקו יותר בהגיוגרפיה[8].

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הגדול של כתב היד הוא מורכב, כלומר, בנוי ממקורות מוקדמים יותר. מקורות אלה כוללים את כתביו של כותב ימי ביניימי בדה ונרביליס,

Ecclesiastical History of the English People,

De temporum ratione, the Chronicon ex chronicis

, ו-William of Poitiers' Gesta Guillelmi II ducis Normannorum

מקורות בהם השתמשו פחות הם הכרוניקה האנגלו-סקסונית, אורדריקוס ויטליס,

Historia Ecclesiastica, Stephen of Ripon's Vita Sancti Wilfrithi, William of Malmesbury's Gesta pontificum Anglorum

רשימת מלכי ווסקס, שיר באנגלית עתיקה של קרב מלדון (The Battle of Maldon) ומספר קורות חייהם של מספר קדושים, כולל כאלו שנכתבו על ידי אבון דה פלרי, Eadmer, Felix Goscelin, ו-Osbern of Canterbury[9] השיר על מלדון הוכנס משום שהגיבור שמוזכר בו הוא בירתנוט (Byrhtnoth) פטרונו של המנזר[10].

נעשה שימוש גם ביצירות הקשורות באופן יותר ישיר למנזר איליי, המרכזי שבהם היה הליבלוס, (Libellus) שנכתב על ידי הבישוף אתלוולד מוויצ'סטר, שחלקים גדולים ממנו הועתקו והוכנסו לליבר אליאנסיס[11]. כמו כן הוכנס לליבר קורות חייו של אותו אתלוולד, שהיה המייסד והאב מנזר הראשון של המנזר[12]. עבודה על פטרון של המנזר גם הוכנס[13] כמו גם 3 מסמכים מקוריים המתייחסים לזכויות המנזר והגדרות חוקיות שלו[14] מסמכים אילו נכתבו באנגלית עתיקה ותורגמו ללטינית על ידי המהדיר של המסמך[10]. מקור נוסף, כפי שמתאר הליבר עצמו, הוא כתב על הירווארד המקיץ (Hereward the Wake) שנכתב על ידי אח במנזר, בשם ריצ'רד. היסטוריונים מודרניים מזהים את היצירה עם Gesta Herwardi, שהיה מוכר במאה ה-13, אולם לא ברור האם המהדיר של הליבר, השתמש בטקסט זהה המוכר לנו בשימושו בכתב יד זה, או בגרסה עתיקה יותר של כתב יד[15]. חלק מהמקורות בהם נעשה שימוש עשויים להיות אוראליים ולא מבוססים על מקורות כתובים, חלקן מזכירות סאגות סקנדינביות, כולל הסיפור על המלך קנוט הגדול שביקר במנזר ושר שיר אנגלו-סקסי לנזירים המכונסים[16].

תוכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציור בכתב יד, מהמאה ה-13 המציג את אמה מנורמנדיה Emma of Normandy, אשר תרומתה למנזר איליי, מוזכר בליבר אליאנסיס

מקובל לחלק את הספר לשלושה ספרים.

פרט לחלק ההיסטורי, כולל החלק הראשון גם הקדמה ומבוא. הוא דן בייסוד המנזר של איליי ובמייסד אתלת'רית', ואילו שבאו לאחריו עד לפלישה הדנית במאה ה-9. תיאור של הרס המנזר על ידי הדנים, ושלטונו של המלך אדגר, מלך אנגליה ( בשנים 959–975, חותם את הספר הראשון[17].

הספר השני מתחיל בשיקומו של המנזר בתקופת שלטונו של המלך אדגר, תחת הנהגתו של אב המנזר אתלוולד. רישמות פעליהם של אבות המנזר אחריו, עד לאחרון, ריצ'רד, וכן מסמכים אחרים[18]

הספר השלישי והאחרון, כולל מידע על הפיכת המנזר לבישופות וקתדרלה, ועל הבישופים הראשונים ומסתיים עם תיאור מות הקדושים של תומאס בקט וכן מסמכים שונים המיוחסים לבישופים[19]

הספר מתייחס גם לחורבן שנגרם בתקופת האנרכיה שנגרמה בתקופת שלטונו של המלך סטיבן. הכותב מציין כי בצורת שפגעה בקציר יחד עם מעשי שוד וביזה גרמו לרעב המוני. הספר מתאר מרחב גאוגרפי של כ-32 עד 48 קילומטרים מהמנזר שמלא בגוויות לא קבורות, ושמחיר בושל של זרעי חיטה עלה ל-200 פנס. התיאור הארוך של המחלוקת בין הבישוף נייג'ל למלך סטיבן, הובילו לדיון על הקרב בלינקולן ונושאים נוספים שאינם קשורים ישירות למנזר איליי. הליבר חושף תיאור מפורט של תפקידו של נייג'ל לאורך זמן, אף על פי שבכלליות, ניכרת העדפה של הכותב למלך סטיבן מאשר לבישוף שלו. עלייתו של הנרי השני לכס באנגליה, נחשב כאירוע חיובי, והליבר מהלל את המלך החדש[20]

חלק חשוב מכתב היד, הוקדש למעשי ניסים והאדרת הפטרונית של המנזר, אתלת'רית' הקדושה. התחלת כתב היד מתייחס לחייה של הפטרונית, שדומים לקורות חייהם של קדושים אחרים שנכתבו על ידי גוסקלין (Goscelin) במאה ה-11. ידוע כי גוסקלין ביקר במנזר איליי[21]. כתב היד גרם כנראה לעלייה של מספר הצליינים המבקרים במנזר, כמו גם איפשרו לנזירים להסביר את ההיסטוריה של תרומות מוקדמות יותר למנזר. מתנות רבות לכנסייה מתוארים בכתב היד, כגון פרוכת למזבח, שנתרמה על ידי המלכה אמה (מתה בשנת 1052) אשת שני המלכים אתלרד השני מלך אנגליה (מת בשנת 1016) והמלך קנוט (מת בשנת 1035) יחד עם היסטוריה קצרה על הנסיבות שהביאו למתן המתנה[22]. סיפורי הניסים, מספרות לעיתים קרובות כי מי שרצה בריפוי או מילוי משאלות הדומות למה שנכתב בכתב היד, צריך היה להגיע למנזר, ולהרים תרומה[23]. ההיסטוריונית ג'ניפר פקסטון, מעלה טיעון כי הרצון להגדלת כמות הצליינים למנזר, הייתה הסיבה העיקרית של מגיהי כתב היד[24].

דאגה נוספת שהייתה למנזר היא רכישת אדמות למנזר. כתב היד מתייחס לשלוש רשימות מוקדמות של אינוונטר, שפרטו את רכוש המנזר ותיעדו כל מתנה למנזר, כאשר התורם ולעיתים פרטים על חייו נכתבים גם הם. רישום זה עזר במקרה והמנזר היה צריך להגן על זכויות או רכוש כנגד קונפליקטים חיצוניים או פנימיים. הליבר שומש בידי הנזירים על מנת להוכיח כי הרכוש של המנזר הוא של הנזירים ולא של הבישופים, לאחר הפיכתה לבישופות. הספר גם מתאר את חלוקת הרכוש בין הנזירים והבישוף החדש. על פי הספר, חלוקה זו נוצרה בימי משרתו של הבישוף הראשון, הארווי לה ברטון, ותואר כמספק בקושי לצורכי הנזירים. לאחר מכן הספר מתאר מסמכים המגנים את החלוקה של הרכוש בין הנזירים לבישופות[25]. הספר גם מתאר את הוויכוחים הרבים בין המנזר לבישופות לינקולן, עד הפיכת המנזר לבישופות בעצמה בשנת 1109[26].

נושא שלישי שתואר בליבר, היה, הדגש על קבורתם של אישים חשובים באדמת המנזר על מנת ליצור עניין אצל אחרים להיקבר שם גם הם ובכך ליצור זרם של תרומות מאלה שרצו לשריין את זכותם להיקבר באדמת המנזר. כך מודגשים הבישופים של אלמהאם, אתלסטאן ואלפוויין וכן וולפסטאן השני, הארכיבישוף של יורק[27].

השפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב יד מהמאה ה-13, המתאר את ההיסטוריון, מת'יו פריס, בן התקופה, על ערש דווי, השתמש בספר של איליי כמקור.

הליבר היה ידוע לכותב העיתים בן המאה ה-13, מת'יו פאריס, שעשה בו שימוש יחד עם ה-Chronicon Abbatiae Rameseiensis של מנזר רמזי, בעבודותיו ההיסטוריות בעצמו. היסטוריון נוסף בן אותו הזמן, רוג'ר מוונדובר (אנ'), הכיר את הליבר[28]. חלק מהמידע המצוי בליבר, חשוב להיסטוריונים, שכן הוא מציין לדוגמה כי היה זה אתלוולד, שתרגם את תקנון בנדיקטוס לאנגלית עתיקה מלטינית[29]. הליבר הוא ספר ההיסטוריה הארוך ביותר, המתאר את ההיסטוריה המקומית במאה ה-12[30]. וכולל תיאור של המכתבה המלכותית, (royal chancery) ובכך מתעד משרה זו כהעתיקה ביותר הידועה בממלכה האנגלו-סקסית. הליבר מתאר כיצד המלך אדגר (מת בשנת 975) העניק למנזר את משרת הקנסלור (ראש המכתבה) אולם מהימנות פסקה זו אינו ברור[31]. ועצם הימצאות משרה שכזו בממלכה האנגלו-סקסית, לפני הכיבוש הנורמני של אנגליה, הוא נושא למחלוקת בין ההיסטוריונים[32].

ההיסטוריונית דורותי וויטלוק, אומרת כי הליבר הוא עבודה ייחודית בין ההיסטוריות המנזריות שלאחר הכיבוש הנורמני[33] ומשמש כמסמכים משפטיים לכל דבר[34] בחיזוק מבוסס של טענות המנזר על זכויותיו ונכסיו, על מנת לעשות כן, הליבר ריכז יחד מקורות עתיקים שמנעו שליטה כנסייתית במנזר, טרם הפיכתו לבישופות. ייתכן וחלק מהמסמכים זוייפו או שונו כך שישרתו את צורכי המנזר. בשל תוכנו המגמתי של הספר, היסטוריונים מתייחסים לליבר בזהירות רבה[34]. עם זאת, הליבר משמש כמקור היסטורי חשוב לתקופה אותה הוא מכסה כמו גם להיסטוריה הפנימית של המנזר והבישופות[35]. ההיסטוריונית אנטוניה גראנסדן, מתארת את הליבר כחשוב לטובת ההיסטוריה הכללית, אולם מכיל חוסר אחדות וחזרתיות רבה ומבלבלת[30].

כתבי היד המקוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים 2 כתבי יד, מקוריים שנשמרו בשלמותם. האחד ב-טריניטי קולג' (קיימברידג'), MS O.2.1, מוכר גם בשם, כתב-יד E[36] ומתוארך לסוף המאה ה-12 והשני בידי קתדרלת איליי, ידוע גם ככת-יד F, ונותר בידי הקתדרלה מראשית כתיבתו במאה ה-13. כאשר הוא היחיד שנותר מהספרייה המקורית של המנזר בימי הביניים[35]. פרט לשני כתבי היד המלאים, קיימים גם חלקים מכתב היד. כתב היד המצוי בידי הספרייה הבריטית, כתב יד קוטון טיטוס אי. איי, ידוע ככתב יד G, מכיל חלק מהספר השני ומתוארך לסוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13. כתב יד נוסף, קוטון דומיטיאן, הידוע גם ככתב יד B, מתואר לסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14, וכולל חלקים מהספר הראשון ואותם חלקים מהספר השני כבכתב יד G. יחד עם מספר חלקים נוספים. כתב יד קוטוני נוסף, הווספסיאני, הידוע גם בשם כתב יד A[37], מכיל חלקים מהספר השלישי ומתואר לשנים 1257-1286[38] היחס בין כל כתבי היד הוא מורכב, ועד כה, לא ניתן לקשר כיצד מספר כתבי היד קשורים זה לזה[39]. בלייק, בהוצאה שלו של הליבר, מציע שהספר הראשון היה בעבר יצירה עצמאית, אשר השפיע על כתב יד B, הספר השני והשלישי נכתבו, בהשראתו, כהמשך ושולב בהם הספר הראשון, כך נוצר כתב יד E או גרסה מוקדמת שלו. הספר השני, עבר אז הגהה נוספת, ושולב על חלקים מכתב יד G, הספר הראשון וכתב יד E, ליצירת כתב יד F[40].

כתבי יד קרובים כוללים את כתב היד מהספרייה הבודליאנית, באוקספורד, הידוע ככתב יד O, המבוסס על הליבר, אך מאורגן כרשימת פעילותם של אבות המנזר השונים והבישופים ומתוארך למאה ה-14. כתבי יד אחרים הקשורים גם הם לליבר,[דרושה הבהרה] ה-Chronicon Abbatum et Episcoporum Eliensium ו-Libellus of Æthelwold[41]

פרסומי כתבי היד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הספר של איליי", הליבר אליאנסיס, נערך והוצא לאור בשנת 1962, על ידי החברה ההיסטורית המלכותית, בעריכתו של בלייק. ההוצאה כללה את הטקסט הלטיני לצד קטעי טקסט באנגלית עתיקה, אך ללא תרגום. ג'אנט פיירוותר, הפיקה ב-2005, גרסה אנגלית של הספר, תרגום ללטינית, על ידי המו"ל בויידל פרס.[42]

מהדורות קודמות כללו פרסום חלקים קטנים מהספר בשנת, 1688 1701,1691 ו-1848.[40][41][43]

קריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Blanton, Virginia (Spring 2004). "King Anna's Daughters: Genealogical Narrative and Cult Formation in the "Liber Eliensis"". Historical Reflections / Réflexions Historiques. 30 (1): 127–149. JSTOR 41299300.
  • Hill, Thomas D. (בינואר 1997). "The "Liber Eliensis" "Historical Selections" and the Old English "Battle of Maldon"". The Journal of English and Germanic Philology. 96 (1): 1–12. JSTOR 27711431. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Blake, E. O. (1962). "Introduction". in Blake E. O. (ed.). Liber Eliensis. Camden Third Series. London: Royal Historical Society.

עמ' xxiii–lx. OCLC 462668616.

  • Fairweather, Janet (2005). "Introduction". Liber Eliensis. Woodbridge, UK: Boydell Press.

עמ' xiii–xliv. ISBN 978-1-84383-015-3. 

  • Gneuss, Helmut (1972). The Origin of Standard Old English and Æthelwold's school at Winchester.

in Clemoes, Peter. Anglo-Saxon England 1. Cambridge, UK: Cambridge University Press.

עמ' 63–93. OCLC 1716466. doi:10.1017/S0263675100000089.

  • Gransden, Antonia (1974). Historical Writing in England c. 550-c. 1307. Ithaca, NY: Cornell University Press.

ISBN 0-8014-0770-2.

  • Graves, Edgar B., ed. (1975). A Bibliography of English History to 1485. Oxford, UK: Oxford University Press.

ISBN 0-19-822391-9.

  • Owen, Dorothy (1973). The Library and Muniments of Ely Cathedral. Ely, UK: Dean and Chapter of Ely.

OCLC 1086117.

  • Paxton, Jennifer. Textual Communities in the English Fenlands: A Lay Audience for Monastic Chronicles, in Gillingham, John. Anglo-Norman Studies XXVI: Proceedings of the Battle Conference 2003. Woodbridge, UK: Boydell Press

עמ' 123–137. OCLC 56067226.

The Blackwell Encyclopaedia of Anglo-Saxon England. Malden, MA: Blackwell Publishing.

עמ' 94–95. ISBN 978-0-631-22492-1. 

Royal Historical Society Guides and Handbooks No. 12. London: Royal Historical Society. ISBN 0-86193-100-9.

  • Stafford, Pauline (1989). Unification and Conquest: A Political and Social History of England in the Tenth and Eleventh Centuries. London: Edward Arnold. ISBN 0-7131-6532-4.
  • van Houts, Elisabeth (1999). "Hereward and Flanders". in Lapidge, Michael; Godden, Malcolm; Keynes, Simon

Anglo-Saxon England 28. Cambridge, UK: Cambridge University Press.

עמ' 201–223. ISBN 0-521-65203-0. doi:10.1017/S0263675100002325.

  • van Houts, Elizabeth (2002). "Historical Writing". in Harper-Bill, Christopher; van Houts, Elizabeth

A Companion to the Anglo-Norman World. Woodbridge, UK: Boydell Press.

עמ' 103–121. ISBN 978-1-84383-341-3.

  • Warren, W. L. (1987). The Governance of Norman and Angevin England 1086–1272

The Governance of England. London: Edward Arnold. ISBN 0-7131-6378-X.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Fairweather, "Introduction "Liber Eliensis" p. xvii
  2. ^ Historical Writing, Gransden p. 271
  3. ^ "Introduction" Liber Eliensis, Blake pp. xlvi–xlix
  4. ^ 1 2 Historical Writing, Gransden p. 272
  5. ^ Historical Writing, Gransden p.269-270
  6. ^ Introduction Liber Eliensis pp. xxviii–xxix, Blake pp. xxviii–xxix
  7. ^ Historical Writing, Gransden p.274
  8. ^ Unification and Conquest, Stafford p.16
  9. ^ Introduction Liber Eliensis, Blake pp. xxx–xxxi
  10. ^ 1 2 Introduction Liber Eliensis, Blake p. xxxviii
  11. ^ "Introduction" Liber Eliensis, Blake p. xxxix
  12. ^ "Hereward and Flanders" Anglo-Saxon England, van Houts 28 pp. 202–204
  13. ^ Historical Writing, Gransden p. 275
  14. ^ Liber Eliensis, Fairweather (ed.) pp. 9–11
  15. ^ Liber Eliensis, Fairweather (ed.) pp. 85–95
  16. ^ Liber Eliensis, Fairweather (ed.) pp. 286–296
  17. ^ Historical Writing, Gransden pp. 280–281
  18. ^ Historical Writing, Gransden p. 282
  19. ^ Historical Writing, Gransden pp. 284–285
  20. ^ "Textual Communities" Anglo-Norman Studies, Paxton XXVI p. 124
  21. ^ "Textual Communities" Anglo-Norman Studies, Paxton XXVI p. 128
  22. ^ Historical Writing, Gransden pp. 283–284
  23. ^ Historical Writing, Gransden p. 286
  24. ^ "Textual Communities" Anglo-Norman Studies, Paxton XXVI pp. 132–134
  25. ^ Historical Writing, Gransden p. 374 and footnote 147
  26. ^ "Origin of Standard Old English" Anglo-Saxon England, Gneuss 1 pp. 73–74 and footnote 3
  27. ^ Historical Writing, Gransden p. 270
  28. ^ Historical Writing, Gransden p. 276
  29. ^ Blackwell Encyclopedia of Anglo-Saxon England, Rankin "Chancery, Royal"
  30. ^ 1 2 Royal Historical Society Texts and Calendars II, Quoted in p. 90
  31. ^ "Introduction" Liber Eliensis, Blake pp. xlix–l
  32. ^ Governance, Warren pp. 46–47
  33. ^ "Introduction" Liber Eliensis, Blake pp. liii–liv
  34. ^ 1 2 "Introduction" Liber Eliensis, Blake pp. xxiii–xxiv
  35. ^ 1 2 Library and Muniments of Ely Cathedral, Owen p. 4
  36. ^ Staff "Liber Eliensis", Trinity Library Catalogue
  37. ^ "Introduction" Liber Eliensis, Blake pp. xxv–xxvi
  38. ^ "Introduction" Liber Eliensis, 1. Blake p. xlvi
  39. ^ Royal Historical Society Texts and Calendars II, p. 90
  40. ^ 1 2 Liber Eliensis, Fairweather (ed.)
  41. ^ 1 2 Introduction" Liber Eliensis, Blake " p. xxvii
  42. ^ Bibliography of English History, Graves p. 138
  43. ^ Bibliography of English History, Graves p. 149