ליז קנדל

ליז קנדל
Liz Kendall
לידה 11 ביוני 1971 (בת 53)
הרטפורדשייר, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה מפלגת הלייבור עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lizkendall.org
חבר הפרלמנט ה-56 של הממלכה המאוחדת
7 במאי 2015 – 3 במאי 2017
(שנתיים)
חבר הפרלמנט ה-57 של הממלכה המאוחדת
8 ביוני 2017 – 6 בנובמבר 2019
(שנתיים)
חברת הפרלמנט ה-55 של הממלכה המאוחדת
6 במאי 2010 – 30 במרץ 2015
(4 שנים)
חברת הפרלמנט ה-58 של הממלכה המאוחדת
12 בדצמבר 2019 – 30 במאי 2024
(4 שנים)
חברת הפרלמנט ה-59 של הממלכה המאוחדת
4 ביולי 2024 – מכהנת
(125 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליזבת לואיז קנדל (באנגלית: Elizabeth Louise Kendall; נולדה ב-11 ביוני 1971)[1] היא פוליטיקאית בריטית המכהנת כחברת פרלמנט של מחוז לסטר ווסט מטעם מפלגת הלייבור מאז 2010, וכשרה לענייני עבודה ולפנסיה (אנ') מאז יולי 2024.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל נולדה ב-1971 באבוטס לאנגלי במחוז הרטפורדשייר. בתיכון למדה לצד ג'רי האליוול ולאחר מכן בקולג' קווינס בקיימברידג', שם סיימה בהצטיינות לימודי היסטוריה בשנת 1993.[2][3]

לאחר שסיימה את לימודיה בקיימברידג' עבדה במכון לחקר מדיניות ציבורית (IPPR)[2] בתחום התפתחות הילד ולמידה בגיל הרך.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל הצטרפה למפלגת הלייבור ב-1992 ב-1996 התמנתה ליועצת פוליטית של הארייט הרמן. לאחר ניצחון הלייבור בבחירות הכלליות של 1997 נבחרה הרמן לכהן כשרה לענייני הביטוח הלאומי וקנדל מונתה ליועצת מיוחדת במשרדה.[2]

ב-1998, לאחר פיטוריה של הרמן מהממשלה, קנדל התפטרה והצטרפה לעמותת "King's Fund" בתחום הבריאות. היא כתבה סדרה של עבודות מחקר עבור ה-IPPR ומונתה למנהלת "Maternity Alliance", עמותה הפועלת למען נשים בהריון.[2] בבחירות הכלליות של 2001 ניסתה להיבחר כמועמדת הלייבור במחוז צ'סטרפילד, אך לא זכתה במועמדות.[4] לאחר הבחירות היא שבה לשירות הממשלתי ועבדה עבור פטרישיה יואיט במשרד המסחר והתעשייה, ולאחר מכן עברה איתה למשרד הבריאות, שם לקחה חלק בהעברת החוק האוסר על עישון ב-2006.[2] לאחר שיואיט עזבה את הממשלה, התמנתה קנדל למנהלת רשת שירותי האמבולנסים, ונשארה בתפקיד עד 2010.[5][6]

בבחירות הכלליות של 2010 נבחרה קנדל לפרלמנט מטעם מחוז לסטר ווסט. את נאום הבכורה שלה היא נשאה בפרלמנט בדיון על התמודדות עם העוני בבריטניה ב-10 ביוני 2010. בסבב המינויים הראשון של אד מיליבנד באוקטובר 2010 מונתה לראשונה לתפקיד בממשלת הצללים, כשרה לענייני בריאות תחת ג'ון הילי. ב-2011 עברה לכהן כשרת הצללים הראשונה לענייני סיעוד ואוכלוסייה מבוגרת והחלה להשתתף באופן קבוע בישיבות קבינט הצללים.

בבחירות הכלליות של 2015, בהן ספגה הלייבור תבוסה, נבחרה קנדל מחדש מטעם לסטר ווסט והודיעה כי תתמודד על הנהגת המפלגה במקומו של אד מיליבנד. מועמדותה זכתה לתמיכה של רבים מחברי ממשלת הצללים ופוליטיקאים בכירים אחרים מהלייבור. היא נתפסה בתקשורת כממשיכת דרכו של טוני בלייר,[7] וזכתה גם לתמיכת הסאן.[8] פרשנים מכל הקשת הפוליטית ראו בה את מועמדת הלייבור שתעורר "הכי הרבה פחד" בקרב השמרנים,[9][10] אמירה שחזרו עליה גם כמה מהפוליטיקאים השמרנים דוגמת ג'ורג' אוסבורן, בוריס ג'ונסון ורות דיווידסון.[11][12][13][14] למרות התמיכה הרחבה, קנדל סיימה רק במקום הרביעי בפריימריז לראשות המפלגה, עם 4.5% בלבד מהקולות.[15]

קנדל לפני אספת בחירות בבריסטול במהלך המרוץ למנהיגות מפלגת הלייבור ב-2015

עם בחירתו של ג'רמי קורבין לראשות הלייבור ב-2015 התפטרה קנדל מקבינט הצללים, ותמכה במועמדותו של אוון סמית' בניסיונו הכושל להחליף את קורבין בראשות המפלגה ב-2016.

בבחירות הבזק של 2017 נבחרה קנדל שוב ברוב של למעלה מ-60% מהקולות במחוזה הבחירה שלה, ושוב בבחירות בבחירות הכלליות של 2019.

עם כניסתו של קיר סטארמר לתפקיד יו"ר הלייבור ב-2020 שבה קנדל לקבינט הצללים, ומאז 2023 היא כיהנה כשרת הצללים לענייני עבודה ופנסיה.[16]

קנדל שמרה על מושבה גם בבחירות הכלליות ב-2024.[17]

קנדל בצעדה תמיכה ב-NHS ב-2014

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדל הייתה בעבר במערכת יחסים עם השחקן והקומיקאי גרג דייוויס, שהסתיימה כמה חודשים לפני הבחירות הכלליות ב-2015.[18][19] בינואר 2022 נולד בנה הנרי[20] אותו הביאה לעולם באמצעות פונדקאות.[21]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליז קנדל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "The NHS Confederation Group Company Limited". Dellam Corporate Information. 15 במרץ 2010. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2009. נבדק ב-21 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד Rosa Prince,Rosaprince, ‏Liz Kendall: full story of the outsider who became the Labour leadership candidate with the 'mo', The Telegraph, 27 May 2015
  3. ^ "Who is Liz Kendall? Labour leadership contender guide". BBC News. 30 ביולי 2015. נבדק ב-24 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Pollard, Stephen (16 באפריל 2001). "Hating Tony Blair: with a general election imminent, publishers are eagerly issuing condemnations of new Labour..." New Statesman. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2009. נבדק ב-17 באוקטובר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Biography page". lizkendall.org. Liz Kendall. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2010. נבדק ב-17 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Comment, opinion and discussion from the Guardian US | The Guardian, www.theguardian.com
  7. ^ Tim Shipman, Political Editor, Blairite Liz in race to be Labour leader, www.thetimes.com, ‏2024-07-05 (באנגלית)
  8. ^ The Sun Begrudgingly Reveals Who It's Backing For Labour Leader, HuffPost UK, ‏2015-06-17 (באנגלית)
  9. ^ Rod Liddle, Forget Jeremy Corbyn, I'm backing Liz Kendall for Labour leader, The Spectator, ‏2015-06-16 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Fraser Nelson, Diane Abbott's car-crash Sunday Politics interview shows the depth of Labour's denial, The Spectator, ‏2015-06-21 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ Dan Bloom, George Osborne claims Labour leadership race has ruined 'a generation's work', The Mirror, ‏2015-09-09 (באנגלית)
  12. ^ Jason Cowley, George Osborne: read the full Q&A, New Statesman, ‏2015-09-09 (באנגלית אמריקאית)
  13. ^ Davidson: Corbyn is neo-Marxist in Breton cap talking 1970s politics, The Herald, ‏2015-08-26 (באנגלית)
  14. ^ Total Politics, www.totalpolitics.com (באנגלית)
  15. ^ Jon Stone, Liz Kendall says she lost the Labour leadership election because she was the 'eat your greens' candidate, The Independent, ‏26 בינואר 2016
  16. ^ "Angela Rayner handed new role as Keir Starmer reshuffles top team". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-09-04. ארכיון מ-2023-09-04. נבדק ב-2023-09-04.
  17. ^ "Leicester West - General election results 2024". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-07-05.
  18. ^ Saner, Emine (20 במאי 2015). "Greg Davies Interview". The Guardian. ארכיון מ-28 במאי 2015. נבדק ב-21 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Macintyre, Donald (22 במאי 2015). "Liz Kendall: Is Labour's smart, articulate rising star the heir to Tony Blair?". The Independent. ארכיון מ-26 במאי 2015. נבדק ב-26 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Jackson, Siba (22 בינואר 2022). "Labour MP Liz Kendall 'bursting with love and happiness' after welcoming son Henry via surrogate". Sky News. נבדק ב-22 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Richardson, Hannah (24 בנובמבר 2021). "Leicester MP Liz Kendall to take leave as she embarks on exciting new role - motherhood". Leicester Live. נבדק ב-22 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]