ליטל סימז

ליטל סימז
Simbiatu Abisola Abiola Ajikawo
לידה 23 בפברואר 1994 (בת 30)
איזלינגטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Highbury Fields School, קולג' וסטמיניסטר קינגסוויי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת היפ הופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מאה הנשים של אוקיי אפריקה (2019)
  • פרסי מובו
  • Libera Award for Best Hip-Hop/Rap Record עריכת הנתון בוויקינתונים
www.littlesimz.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סימביאטו "סימבי" אביסולה אביולה אג'יקאוו (באנגלית: Simbiatu "Simbi" Abisola Abiola Ajikawo; נולדה ב-23 בפברואר 1994), הידועה בשם הבמה ליטל סימז (Little Simz), היא ראפרית, זמרת ושחקנית אנגלייה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אג'יקאוו נולדה באיזלינגטון שבלונדון להורים ניגרים.[1] היא גדלה באחוזת מועצה יחד עם שתי אחיותיה הגדולות.[2][3][4] אימה הקימה משפחת אומנה במהלך ילדותה.[2] היא משתייכת לקבוצה האתנית יורובה.[5]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 סימז שיחקה בסדרת הילדים של ה-BBC, "Spirit Warriors" בתפקיד ויקי, ובהמשך בסדרת הטלוויזיה של E4,‏ "Youngers".[6][7]

ב-2015 הוציאה סימז באופן עצמאי את האלבום הראשון שלה, A Curious Tale of Trials + Persons, וב-2016 את אלבומה השני, Stillness in Wonderland, שהושפע מאליסה בארץ הפלאות ונתמך על ידי חוברת קומיקס, תערוכת אמנות ופסטיבל.[8][9] ב-2017 הייתה למופע החימום של להקת גורילז, והשתתפה בשירה, "Garage Palace", מתוך מהדורת הדלוקס של האלבום Humanz.

בספטמבר 2018 הוחתמה סימז בחברת התקליטים הבריטית AWAL Recordings,[10] וב-2019 יצא אלבום הבכורה שלה, Gray Area, שזכה הצלחה במצעדי המוזיקה בממלכה המאוחדת ולשבחים ממבקרי המוזיקה והועמד לפרס מרקיורי ולפרס איגוד חברות התקליטים העצמאיות בקטגוריית "האלבום האירופאי הבינלאומי העצמאי של השנה" לשנת 2019.[11][12] באותה השנה, שיחקה בעונה השלישית של הסדרה של נטפליקס, "טופ בוי", בתור שלי.[13]

ב-3 בספטמבר 2021 הוציאה את אלבום האולפן הרביעי שלה, Sometimes I Might Be Introvert, שנכנס למקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי וזכה בפרס מרקיורי לשנת 2022.[14][15] באותה השנה, השתתפה סימז בתור עצמה בסרט "ונום 2", ושרה את שירה "Venom".

אלבומה החמישי, "No Thank You", יצא לאור בדצמבר 2022 וזכה לשבחים מהמבקרים.[16][17][18]

בשנת 2023 ביצעה הופעת אורח בדמותה של אדונולה בסדרת הדרמה והמד"ב "הכוח" של אמזון פריים וידאו.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2015: A Curious Tale of Trials + Persons
  • 2016: Stillness in Wonderland
  • 2019: Grey Area
  • 2021: Sometimes I Might Be Introvert
  • 2022: No Thank You

מיקסטייפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2010: Stratosphere
  • 2011: Stratosphere 2
  • 2013: XY.Zed
  • 2013: Blank Canvas

מיני-אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2014: E.D.G.E.‎
  • 2014: Age 101: Drop 1
  • 2014: Age 101: Drop 2
  • 2014: Time Capsule
  • 2014: Age 101: Drop 3|000
  • 2015: The Theory Of...‎ (עם ספייס אייג')
  • 2015: Age 101: Drop 4
  • 2015: Age 101: Drop X
  • 2018: Project Unfollow
  • 2020: Drop 6

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרס קטגוריה עבודה מועמדת תוצאה
2019 פרסי איגוד חברות התקליטים העצמאיות אלבום השנה Grey Area מועמדות
פרס מרקיורי מועמדות
2020 פרסי אייבור נובלו האלבום הטוב ביותר זכייה
2021 פרסי ההיפ הופ של ה-BET הפלואו הבינלאומי הטוב ביותר זכייה
2022 פרסי המוזיקה הבריטית אמן השנה הבריטי מועמדות
האמן החדש הטוב ביותר זכייה
אמן ההיפ הופ/ראפ/גריים הטוב ביותר מועמדות
אלבום השנה הבריטי Sometimes I Might Be Introvert מועמדות
פרסי אייבור נובלו האלבום הטוב ביותר מועמדות
השיר העכשווי הטוב ביותר "I Love You, I Hate You" זכייה
פרסי ה-BET האמן הבינלאומי הטוב ביותר מועמדות
פרס מרקיורי אלבום השנה Sometimes I Might Be Introvert זכייה
2023 פרסי אייבור נובלו האלבום הטוב ביותר No Thank You מועמדות
פרסי המוזיקה של MTV אירופה הקליפ הטוב ביותר "Gorilla" מועמדות
2024 פרסי המוזיקה הבריטית אלבום השנה הבריטי No Thank You מועמדות
אמן השנה הבריטי מועמדות
אמן ההיפ הופ/גריים/ראפ הטוב ביותר מועמדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליטל סימז בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Little Simz's long path from council estate to Brit awards podium". the Guardian (באנגלית). 2022-02-11. נבדק ב-2022-03-01.
  2. ^ 1 2 Aroesti, Rachel (2022-02-11). "Little Simz's long path from council estate to Brit awards podium". The Guardian. נבדק ב-2022-02-12.
  3. ^ "Little Simz". Notion (באנגלית בריטית). 8 בינואר 2020. נבדק ב-23 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Ekanayake, Manu. "Who is… Little Simz?". Red Bull. נבדק ב-14 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Little Simz (12 ביוני 2019). "Little Simz – 101 FM (Official Video)" – via YouTube. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Bo and the Spirit World casting news". ScreenTerrier. 3 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2011. נבדק ב-1 בדצמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Production Blog 2: Lil Simz". Leave2remain.org. 4 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2013. נבדק ב-22 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Little Simz Is Releasing New Album Stillness in Wonderland On Friday".
  9. ^ "Through The Rabbit Hole: Clash Meets Little Simz". Clash Magazine. נבדק ב-12 בפברואר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "AWAL Announces Worldwide Partnership Deal With Little Simz". AWAL (באנגלית). נבדק ב-23 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Blais-Billie, Braudie (16 בינואר 2019). "Little Simz Announces New Album GREY Area, Shares New Song: Listen". Pitchfork. נבדק ב-3 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "22 NOMINEES SHORTLISTED FOR IMPALA'S EUROPEAN INDEPENDENT ALBUM OF THE YEAR AWARD". www.impalamusic.org. 30 בינואר 2020. נבדק ב-17 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Top Boy series three trailer: Dave and Little Simz join cast". BBC News. 2 באפריל 2019. נבדק ב-20 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Madden, Emma (2021-09-01). "Little Simz's Big Moment". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-03-01.
  15. ^ "Mercury Prize: Rapper Little Simz wins album of the year award". BBC News (באנגלית). 2022-10-18. נבדק ב-2022-10-18.
  16. ^ Sacher, Andrew (16 בדצמבר 2022). "30 Best Rap Albums of 2022". BrooklynVegan. נבדק ב-16 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Dukes, Will (15 בדצמבר 2022). "The 25 Best Hip-Hop Albums of 2022". Rolling Stone. נבדק ב-15 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Fedele, Laura (19 בדצמבר 2022). "Best of 2022 Staff Picks". WFUV. נבדק ב-19 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)


פרס המוזיקה הבריטית לתגלית השנה
גראהם פארקר/ג'ולי קובינגטון (1977) ‏•‏‏ The Human League ‏(1982) ‏•‏‏ יאזו (1983) ‏•‏‏ פול יאנג (1984) ‏•‏‏ פרנקי הולך להוליווד (1985) ‏•‏‏ גו וסט (1986) ‏•‏‏ The Housemartins‏ (1987) ‏•‏‏ Wet Wet Wet‏ (1988) ‏•‏‏ ברוז (1989) ‏•‏‏ ליסה סנטנספילד (1990) ‏•‏‏ בטי בו (1991) ‏•‏‏ בברלי קרייבן (1992) ‏•‏‏ טסמין ארצ'ר (1993) ‏•‏‏ גבריאל (1994) ‏•‏‏ אואזיס (1995) ‏•‏‏ סופרגראס (1996) ‏•‏‏ Kula Shaker‏ (1997) ‏•‏‏ Stereophonics‏ (1998) ‏•‏‏ בל וסבסטיאן (1999) ‏•‏‏ S Club 7‏ (2000) ‏•‏‏ A1‏ (2001) ‏•‏‏ בלו (2002) ‏•‏‏ ויל יאנג (2003) ‏•‏‏ באסטד (2004) ‏•‏‏ קין (2005) ‏•‏‏ ארקטיק מאנקיז (2006) ‏•‏‏ The Fratellis‏ (2007) ‏•‏‏ מיקה (2008) ‏•‏‏ דאפי (2009) ‏•‏‏ JLS (2010) ‏•‏‏ טייני טמפה (2011) ‏•‏‏ אד שירן (2012) ‏•‏‏ בן הווארד (2013) ‏•‏‏ באסטיל (2014) ‏•‏‏ סם סמית' (2015) ‏•‏‏ Catfish and the Bottlemen‏ (2016) ‏•‏‏ ראג-אנ'-בון מאן (2017) ‏•‏‏ דואה ליפה (2018) ‏•‏‏ טום ווקר (2019) ‏•‏‏ לואיס קפלדי (2020) ‏•‏‏ ארלו פארקס (2021) ‏•‏‏ ליטל סימז (2022) ‏•‏‏ וט לג (2023) ‏•‏‏ ריי (2024)