לייזר אודם

דיאגרמה של לייזר האודם הראשון

לייזר אודם (באנגלית: Ruby laser; מכונה גם לייזר רובי) הוא לייזר מטיפוס לייזר מצב-מוצק, בו משמש גביש אודם סינתטי כתווך הגברה.

הלייזר הראשון שנבנה ב-1960 על ידי תיאודור מיימן התבסס על אודם סינתטי כתווך מגביר. כדי ליצור מהוד, הגביש לוטש בקצותיו, צופה במראת כסף (צד אחד מראה מחזירה לחלוטין ובצד השני החזרה חלקית) ונשאב על ידי מנורת הבזק (מנורת קסנון). הלייזר הפיק פולסים שמשכם מילישניות באורך גל 694.3nm - אדום עמוק. בשנת 1967 אושר למיימן פטנט על המצאתו[1].

לייזר אודם שימש ברפואה פלסטית להסרת קעקועים. הקרינה המופקת הייתה יעילה בסילוק קעקועים שצבעם שחור, כחול כהה וסגול, אך אינו יעיל בהסרת קעקועים שצבעם אדום[2]. כיום משתמשים למטרה זו בלייזרים אחרים (אלכסנדריט וניאודימיום יא"ג).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לייזר אודם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ US patent #3353115A: Ruby laser systems
  2. ^ Eric F. Bernstein; Laser treatment of tattoos; Clinics in Dermatology (2006) 24, 43–55
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.