ליילה מורן

ליילה מורן

לידה	12 בספטמבר 1982 (בת 42) האמרסמית', הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	אוניברסיטת ברונל (מרץ 2007) אימפריאל קולג' (אוגוסט 2003) UCL Institute of Education (ספטמבר 2008)
מפלגה	המפלגה הליברל-דמוקרטית
www.laylamoran.com
חבר הפרלמנט ה-57 של הממלכה המאוחדת 8 ביוני 2017 – 6 בנובמבר 2019 (שנתיים) חברת הפרלמנט ה-58 של הממלכה המאוחדת 12 בדצמבר 2019 – 30 במאי 2024 (4 שנים) חברת הפרלמנט ה-59 של הממלכה המאוחדת 4 ביולי 2024 – מכהנת (170 ימים)

ליילה מישל מורן (נולדה ב-12 בספטמבר 1982) היא פוליטיקאית בריטית חברת הפרלמנט הראשונה ממוצא פלסטיני. היא מכהנת כדוברת המפלגה הליברל-דמוקרטית לענייני חוץ ופיתוח בינלאומי מאז 2020, ומכהנת כחברת הפרלמנט של מחוז הבחירה אוקספורד ווסט-אבינגדון מאז הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת ב-2017.

מורן יצאה כפאנסקסואלית בשנת 2020, היא הפרלמנטרית הראשונה בבריטניה שעשתה זאת.

ביוגרפיה

ילדות ונעורים

ליילה מישל מורן נולדה בשכונת האמרסמית', לונדון ב-12 בספטמבר 1982,^[1] בתם הבכורה של הדיפלומט ג'יימס מורן ורנדה מורן, פלסטינית נוצרייה מירושלים.^[2][3][4] סבא רבא שלה היה הסופר הפלסטיני ואסיף ג'והריה, שפרסם ספר זיכרונות רחב היקף על חיו בירושלים בתקופה העות'מאנית. מורן מגדירה את עצמה כפלסטינית בריטית. על ילדותה אמרה מורן "הרקע הפלסטיני שלי גרם לי להתעניין בנושאים בינלאומיים. תמיד דיברנו פוליטיקה ליד שולחן האוכל; זה גרם לי להתעניין בה".^[5] מורן חונכה כנוצרייה (אם כי משפחתה לא הייתה אדוקה) ומזדהה כיום כהומניסטית.^[6]

מכיוון שאביה היה דיפלומט של האיחוד האירופי, מורן גדלה במדינות שונות, ביניהן בלגיה, יוון, אתיופיה, ג'מייקה וירדן.^[3][7][8] היא למדה בבתי ספר פרטיים בבריסל, בקינגסטון בג'מייקה ובבית הספר בברייטון.^[9] בשנים 2000–2003, היא למדה פיזיקה באימפריאל קולג' בלונדון, בשנים 2005–2007 השלימה תואר שני באוניברסיטת ברונל בלונדון. בשנים 2007–2008, היא למדה לתואר שני בחינוך השוואתי במכון לחינוך של יוניברסיטי קולג' לונדון.^[10]

בשנים 2003–2012, מורן הייתה מורה למתמטיקה ופיזיקה בבית הספר הבינלאומי של בריסל, ובשני בתי ספר בלונדון. בין 2009 ל-2013 היא עבדה כמדרכה במשרה חלקית בקורסים של חברה המסייעת למורים וסטודנטים ללמוד בגרויות בינלאומיות, ומשנת 2013 הייתה מנהלת אקדמית במשרה מלאה.^[11]

קריירה פוליטית

מורן נבחרה כמועמדת הליברל-דמוקרטית למחוז באטרסי בבחירות הכלליות ב-2010 והגיעה למקום השלישי.^[12] היא גם עמדה כמועמדת למחוז הבחירה המערבי המרכזי בבחירות למועצת לונדון ב-2012, והגיעה למקום הרביעי.^[13]

מורן התמודדה במחוז אוקספורד ווסט ואבינגדון בבחירות הכלליות של 2015, והגיעה למקום השני. היא התמודדה שוב בבחירות הכלליות של 2017 וזכתה במושב, עם 26,256 קולות (43.7%) ורוב של 816.^[14] מורן הפכה לחברת הפרלמנט הבריטית הראשונה ממוצא פלסטיני ולחברת הפרלמנט הליברל-דמוקרטית הראשונה מרקע של מיעוט אתני.^[15]

ביוני 2017, מורן מונה לדוברת הליברל-דמוקרטית לחינוך, מדע וצעירים בבית הנבחרים.^[16] באותו חודש היא השתמשה בנאום הבכורה שלה כדי לקרוא למימון הוגן יותר לבתי ספר, וביולי 2017 היא התבטאה נגד סגירת כל מרכזי הילדים באוקספורדשייר מוקדם יותר אותה השנה.^[17][18][19] מאוחר יותר ב-2017, היא מונתה כחברה בוועדה לחשבונאות ציבורית, האחראית על הפיקוח על הוצאות הממשלה.^[20]

במאי 2019, מורן הודיעה כי בהיותה חברת פרלמנט חדשה יחסית, היא לא תתמודד בבחירות להנהגת הליברל-דמוקרטים ב-2019.^[21] היא נחשבה למועמדת מובילה במקום וינס קייבל כמנהיג, בעקבות הודעתו בספטמבר 2018 כי בכוונתו לפרוש מהתפקיד.^[22][23] בבחירות הכלליות של 2019 היא עמדה לבחירה מחדש, והגדילה את הרוב שלה ל-8,943 קולות.^[24] במרץ 2020, מורן הודיעה שהיא תתמודד בבחירות להנהגה ב-2020.^[25] מורן סיימה במקום השני עם 35.6% מהקולות, והפסידה לאד דייווי.^[26]

מורן גם הייתה קול מוביל בקריאה לסקירה מלאה של תוכנית הלימודים בהיסטוריה של בריטניה.^[27] היא טוענת שכדי להתמודד עם גזענות ממסדית בחברה יש ללמד את התלמידים על העבר הקולוניאלי של בריטניה ועל העוולות שהתרחשו אז.^[28] בשנת 2020 יותר מ-250,000 אנשים חתמו על עצומה הקוראת להפוך את 'ההיסטוריה הקולוניאלית של בריטניה לחלק חובה מתוכנית הלימודים', מה שגרם למורן ול-30 חברי פרלמנט חוצי מפלגות אחרים להפעיל לחץ גדול יותר על הממשלה לבצע שינויים משמעותיים בתוכנית הלימודים בהיסטוריה.

בשנת 2021, מורן הייתה אחת משלושה חברי פרלמנט שנקטו בהצלחה בצעדים משפטיים נגד משרד הבריאות והרווחה על חוזים שהוענקו למקורבים של מפלגת השמרנים במהלך מגפת COVID-19.^[29]

עמדות פוליטיות

משבר האקלים

מורן תומכת בפעולה בנושא שינויי אקלים, והייתה חבר הפרלמנט היחיד של אוקספורדשייר שתמך בהצעת חוק החירום האקלימי והאקולוגי (CEE) שעלה בפרלמנט ב-2022.^[30]

האיחוד האירופאי

מורן התנגדה לברקזיט ותמכה במשאל עם שני על החברות באיחוד האירופי. עם זאת, לאחר הבחירות הכלליות ב-2019, היא אמרה שהמדיניות של המפלגה בנושא הייתה טעות.^[31][32]

מדיניות חוץ

מורן התנגדה לפלישה לעיראק ב-2003.^[33] היא התנגדה לקיצוץ בסיוע החוץ לתימן.^[34] היא גם הביעה ביקורת על התערבות הצבאית של ערב הסעודית בתימן.^[35]

מורן סבורה שעל הממלכה המאוחדת להכריז על הכרה במדינת פלסטין.^[36] במאי 2021 היא הקריאה בפרלמנט שמות של ילדים פלסטינים שנהרגו על ידי ישראל.^[37]

מורן תמכה בחקירה של היעלמותם של מוחמד בן נאיף והנסיך אחמד בן עבדולעזיז מערב הסעודית.^[38] היא גם מבקרת של סחר הנשק בין בריטניה לסעודיה,^[39] ומבקרת את השקעות האוליגרכים הרוסים בבריטניה ללא כל פיקוח, מתוך החשש להלבנת הון.^[40] בפברואר 2022 היא השתמשה בחסינות הפרלמנטרית שלה כדי למנות את שמות 35 האוליגרכים הרוסית, בעלי בריתו של ולדימיר פוטין, שהיו צריכים להטיל עליהם סנקציות.^[41]

מורן הייתה תומכת של נזנין זגרי-רטקליף, בריטית-איראנית שנאסרה באירן, ופעלה לשחררה מהכלא באיראן.^[42]

חיים אישיים

בראיון לעיתון "הטיימס" ציינה מורן כי סבלה מדיכאון כשהייתה סטודנטית וייחסה זאת לדימוי עצמי שלילי הנובע מהסטיגמה החברתית של השמנת יתר. היא עברה ניתוח להידוק קיבה כדי לסייע לה לרדת במשקל.^[43][44]

ב-2 בינואר 2020, חשפה מורן בראיון ל-"PinkNews" שהיא פאנסקסואלית; היא הפרלמנטרית הראשונה בבריטניה שיצאה כפאנסקסואלית.^[45][46] מורן גם חשפה שהיא נמצאת במערכת יחסים יציבה עם רוזי קוב, לשעבר קצינת עיתונות ליברל-דמוקרטית.^[47]

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של ליילה מורן (באנגלית)

מדיה וקבצים בנושא ליילה מורן בוויקישיתוף

• ליילה מורן, ברשת החברתית פייסבוק
• ליילה מורן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ליילה מורן, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

1. Carr, Tim; Dale, Iain; Waller, Robert (2017). The Politicos Guide to the New House of Commons 2017. London: Biteback Publishing. ISBN 978-1-78590-278-9.
2. Harding, Thomas (26 בינואר 2021). "Why UK politician Layla Moran brought the keffiyeh to the Mother of Parliaments". The National. Abu Dhabi, UAE. נבדק ב-5 ביולי 2022.
3. Simons, Ned (7 בדצמבר 2017). "17 From '17: Layla Moran On Her 'Anarchism' And The Demise Of British Politics". HuffPost. נבדק ב-7 בפברואר 2018.
4. "Layla Moran". Libdems-org. 16 בינואר 2014. נבדק ב-10 ביוני 2017.
5. "Lib Dem becomes first MP of Palestinian descent". inews.co.uk (באנגלית). 9 ביוני 2017. נבדק ב-14 בדצמבר 2019.
6. HSLD 2020 Leadership Contest Interviews: Layla Moran MP – Interviewed, Wednesday 15th July 2020 by Toby Keynes, HSLD Chair.
7. Hoyle, Charlie (6 ביוני 2017). "Layla Moran: British-Palestinian, Liberal Democrat, and running for government". The New Arab. נבדק ב-11 ביוני 2017.
8. Espinoza, Javier (11 ביוני 2017). "UK general election delivers most diverse parliament in history". Financial Times. נבדק ב-12 ביוני 2017.
9. "Heads Weekly Report 16-07-2017". Roedean School. נבדק ב-4 באוגוסט 2017.
10. "Moran, Layla, MP (Lib Dem) Oxford West and Abingdon, since 2017". Who's Who an Who Was Who. 2017. doi:10.1093/ww/9780199540884.013.U289527. ISBN 978-0-19-954088-4. נבדק ב-14 בדצמבר 2019.
11. "Layla Moran's CV". Democracy Club. נבדק ב-11 ביוני 2017.
12. "A new look House of Commons?". BBC News. 9 באפריל 2010. נבדק ב-2 ביוני 2017.
13. "Results 2012 | London Elects". londonelects.org.uk. נבדק ב-14 בדצמבר 2019.
14. "Election results 2017: Lib Dems gain Oxford West and Abingdon". BBC News. 9 ביוני 2017. נבדק ב-9 ביוני 2017.
15. "Layla Moran becomes the first politician of Palestinian background to stand in parliament". The New Arab. 10 ביוני 2017. נבדק ב-11 ביוני 2017.
16. Keown, Callum (16 ביוני 2017). "Newly-elected MP Layla Moran made Liberal Democrat education spokeswoman". Oxford Mail. נבדק ב-9 ביוני 2017.
17. "MP Layla Moran will use maiden speech to call for fair funding for schools". Herald Series (באנגלית). נבדק ב-13 ביולי 2017.
18. D'Arcy, Mark (7 ביולי 2017). "Week ahead in Parliament". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-13 ביולי 2017.
19. "Social Inequality (Children's Centres) – Hansard Online". hansard.parliament.uk (באנגלית). נבדק ב-13 ביולי 2017.
20. "Membership – Public Accounts Committee". UK Parliament. ארכיון מ-18 בנובמבר 2017. נבדק ב-18 בנובמבר 2017.
21. Briant, Nathan (14 במאי 2019). "MP Moran will not be the Lib Dems' next leader". Oxford Mail. נבדק ב-15 במאי 2019.
22. "Layla Moran Responds To Lib Dem Leadership Speculation". LBC. 12 בפברואר 2019. נבדק ב-15 במאי 2019.
23. Walker, Peter (7 בספטמבר 2018). "Vince Cable to step down 'after Brexit is resolved or stopped'". The Guardian. נבדק ב-15 במאי 2019.
24. "Layla Moran re-elected with larger majority". BBC News. 13 בדצמבר 2019. נבדק ב-14 בדצמבר 2019.
25. "Liberal Democrat leadership: Layla Moran enters race". BBC News. 8 במרץ 2020. נבדק ב-13 באוקטובר 2021.
26. Stewart, Heather (27 באוגוסט 2020). "Ed Davey elected Liberal Democrat leader". The Guardian (באנגלית). נבדק ב-27 באוגוסט 2020.
27. "Specification at a glance". נבדק ב-3 באפריל 2021.
28. "'Decolonise Our Education': Government Responds To Calls To Review History Curriculum". באוגוסט 2020. נבדק ב-3 באפריל 2021.
29. "Coronavirus: 'Right' to delay contract transparency in pandemic, says Hancock". BBC News. 21 בפברואר 2021. נבדק ב-21 בפברואר 2021.
30. "Only one Oxfordshire MP backs climate and emergency bill". Oxford Mail (באנגלית). נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
31. "Layla Moran criticises Lib Dems' general election strategy". The Guardian. 18 במרץ 2020. נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
32. "Lib Dems' cancel Brexit policy was a 'big mistake' - leadership contender Layla Moran". Sky News. נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
33. Barrow, Simon (20 באוגוסט 2020). "Leading light? (Interview with Laya Moran)". High Profiles (באנגלית בריטית). נבדק ב-5 ביולי 2022.
34. "UK cuts direct aid to Afghanistan by 78% at same time as withdrawing military support". inews.co.uk (באנגלית). 22 ביולי 2021. נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
35. "UK government 'phoned Saudi Arabia to apologise' for human rights sanctions". The Independent (באנגלית). 10 ביולי 2020. נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
36. "UK should recognise state of Palestine, argues Layla Moran MP". The Muslim News. נבדק ב-19 במאי 2021.
37. Harpin, Lee. "MP of Palestinian descent reads out names of Gaza children killed this week". jewishnews.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-19 במאי 2021.
38. Dudley, Dominic. "British MPs Launch Enquiry Into Missing Saudi Princes". Forbes (באנגלית). נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
39. "British troops secretly deployed to defend Saudi Arabian oil fields". The Independent. 27 בנובמבר 2020. נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
40. "Premier League: MPs urge action on Russia-linked football clubs". BBC News. 2 בפברואר 2021. נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
41. Whittaker, Rebecca (24 בפברואר 2022). "MP Layla Moran says the Government should do "better" and sanction Putin's cronies". Oxford Mail. נבדק ב-26 בפברואר 2022.
42. "MP Layla Moran urges Prime Minister to help Nazanin Zaghari-Ratcliffe". Oxford Mail. נבדק ב-23 באוקטובר 2021.
43. Billen, Andrew (23 במאי 2019). "Layla Moran, her boyfriend, and a slap that haunts her". The Times. נבדק ב-22 ביולי 2019.
44. Moran, Layla (11 ביולי 2019). "I know from painful experience how poisonous the debate around obesity is". The Guardian. נבדק ב-22 ביולי 2019.
45. Duffy, Nick (2 בינואר 2020). "Liberal Democrat MP Layla Moran comes out as pansexual: 'Pan is about the person, not the gender'". PinkNews. נבדק ב-3 בינואר 2020.
46. "Layla Moran: Lib Dem MP announces she is pansexual". BBC News. 3 בינואר 2020. נבדק ב-3 בינואר 2020.
47. Perraudin, Frances (2 בינואר 2020). "Lib Dem MP Layla Moran announces same-sex relationship". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2 בינואר 2020.