לימודי הפרפורמנס (תורת המופע, Performance Studies), הם לימודים בינתחומיים, בהם לומדים תאוריות אנתרופולוגיות, סוציולוגיות, בלשניות ופסיכולוגיות, לצד תאוריות של פרפורמנס, תיאטרון, מחול ואמנויות נוספות. לימודים אלו מתבססים על סוגים שונים של מופעים (תיאטרליים, פוליטיים, מוזיקליים וכדומה), ודרכם בוחנים וחוקרים את ההתנהגות האנושית, המכונה בפי העוסקים בתחום: הפרפורמנס התרבותי־אנושי. אחת הדמויות המרכזיות, המשפיעות והמשמעותיות בתחום הפרפורמנס ולימודי הפרפורמנס בפרט, היא ריצ'רד שכנר (Richard Schechner) שנחשב עד היום לאחד מאבות לימודי הפרפורמנס[1].[דרוש מקור]
לימודי הפרפורמנס עוסקים בפיתוח וניתוח האינטראקציה של המשחק על הבמה והאינטראקציה עם הקהל במסגרת התיאטרלית, העיקרון שמשחק אינו מוגבל רק לבמה אלא לכל התנהגות בני האדם כמשוקף בציטוט המפורסם מתוך המחזה "כטוב בעיניכם" מאת ויליאם שייקספיר: ”כל העולם במה, כל איש ואישה שחקנים הם...”.[2] משל התיאטרון מתייחס לכל אינטראקציה או התנהגות של אדם עם אדם נוסף כאל מופע. הפיתוח של משל התיאטרון הוא לימודי הפרפורמנס, אשר על פיהם לכל אדם יש מכלול "דמויות" והתנהגויות שעל פיהן הוא מתנהל. בנוסף, בלימודים אלו נטען שקיים מעין מאגר תרבותי־אנושי של רפרטואר התנהגויות ו"תסריטים" קבועים, לכן ההתנהגות האנושית היא הגשמה של דפוסים ותבניות קיימות ובעקבות כך, גם צפויה ולא מקורית. בלימודי הפרפורמנס צופים, חוקרים ומבינים את התבניות ההתנהגותיות וכך צופים מראש את ההתנהגות האנושית.[3]
לימודי הפרפורמנס בוחנים את המופעים בשני רבדים: הרובד הראשון הוא המופעים האמנותיים (תיאטרון, מוזיקה, מחול וכדומה). ברובד זה מתייחסים אל המופע כאל אמנות. הרובד השני הוא מופעים תרבותיים המתרחשים בחיי היומיום, בכל מקום בו מתבצעת אינטראקציה אנושית. ברובד זה מתייחסים למופע כאל פרפורמנס תרבותי־חברתי, שעל פיו ניתן לחקור ולהבין את ההתנהגות האנושית.
המופע הנכלל ברובד הראשון דומה במאפייניו למופע הנכלל ברובד השני: בשניהם יש שחקנים, קהל, תפאורה ועוד. השוני המרכזי בין השניים הוא שבמופע האמנותי, אנו "ממסגרים" את המופע תחת כותרת שגורמת למוח שלנו להבין שאנו צופים במופע שהוא לא חלק מחיי היום יום, אלא אמנות שדרכה האמן יכול להציב מראה לאנשים או להעביר ביקורת על הפרפורמנס התרבותי בו אנו חיים.
לימודי הפרפורמנס התחילו מתוך הנחת היסוד שלימודים מעמיקים ומשמעותיים, נלמדים כאשר נכללות בהם הרבה דיסציפלינות שונות: מוזיקה, מחול, משחק, היסטוריה ועוד. בנוסף, אין להפריד או לנתק את הדיסציפלינות אחת מן השנייה. לימודי הפרפורמנס הם הוליסטיים ומטשטשים את הגבולות שבין הדיסציפלינות. על פי הנחה זו, לימודי הפרפורמנס הם יותר מסך מרכיביהם.[4]
לימודי הפרפורמנס הם לימודים נרחבים מאוד משום שלכל מסורת או תרבות יש רפרטואר התנהגויות מקובלות המאפיינות אותה ומבדילות אותה מתרבויות וממסורות אחרות. לכן, כאשר אדם לומד פרפורמנס של תרבות מסוימת, לימודיו אינם משליכים גם על פרפורמנס של תרבויות אחרות. לדוגמה, מעשה הנתפש כמעשה גנאי או אלים בתרבות מסוימת יכול להיתפש כחלק משגרת היומיום בתרבות אחרת ולכן התגובה של החברה למעשה זה תהיה שונה בשתי התרבויות.[3]
המחלקה הראשונה ללימודי פרפורמנס נוסדה באוניברסיטת ניו יורק על ידי הפרופסורים ריצ'רד שכנר, מייקל קירבי (Michael Kirby) וברוקס מקנמרה (Brooks McNamara) בשנת 1979. מאז התחום המשיך להתפתח, וכיום אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם מציעות לימודי תארים שונים בנושאים אלו. חלק מהאוניברסיטאות המפורסמות ברחבי העולם המציעות לימודי פרפורמנס הן: אוניברסיטת אבריסטווית' (Aberystwyth) בווילס, אוניברסיטת רוהמפטון (University of Roehampton) ואוניברסיטת ריצ'מונד בלונדון, אוניברסיטת רוסקילדה (Roskilde) בדנמרק, אוניברסיטת המבורג בגרמניה, אוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו (Jawaharlal Nehru University, Delhi) בהודו, אוניברסיטת סידני באוסטרליה והאוניברסיטה הפדרלית של גויאש (Federal University of Goiás) בברזיל.
{{cite web}}: (עזרה) An adaption by the author is quoted in Schechner, Richard (2013-02-15). Performance Studies: An Introduction. Routledge. p. 3. ISBN 978-1-136-44872-0.