סמל ליפסקו | |
בית הכנסת בליפסקו, אשר נשרף בשואה | |
מדינה | פולין |
---|---|
פרובינציה | מזוביה |
מחוז | ליפסקו |
תאריך ייסוד | 1589 |
שטח | 15.7 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 5,199 (31 במרץ 2021) |
קואורדינטות | 51°9′N 21°39′E / 51.150°N 21.650°E |
אזור זמן | UTC+1 |
http://www.lipsko.eu | |
ליפסקו (בפולנית: Lipsko; ידועה גם כליפסק) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, על גדות נהר קרנפיאנקה (Krępianka), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
ליפסקו נזכרת לראשונה בשנת 1589 כיישוב בבעלות משפחת אצולה, ובשנת 1613 הוענקו לה זכויות עיר. בשנת 1868, בעקבות מרד ינואר, נטלו הרוסים מהיישוב את מעמדו העירוני, אך זה הושב לו בהמשך.
מבחינה מנהלית העיר מהווה מרכז של נפה שכוללת 6 מועצות אזוריות: ליפסקו, שיינו, צ'פיילוב, סולץ שעל הוויסלה, ז'שנוב וקסצה.
בעיר פעל האדמו"ר החסידי רבי יהודה פסח מליפסק.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-1,400 יהודים, רוב תושביה, והתקיימה בה פעילות ציונית.
ב-9 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו שרפו את בית הכנסת המקומי, עם כ-60 יהודים בתוכו, תוך העלאה באש של בתי יהודים ביישוב. בהמשך, גויסו יהודי העיירה לעבודות כפייה, חלקן במחנה עבודה שהוקם ביישוב.
ב-12 במאי 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודים מיישובי הסביבה, ואשר מספר יושביו הגיע לכ-3,000 איש. גטו זה הפך לסגור בדצמבר 1941, ובראש היודנרט שמונה בו הועמד איציק ויצמן.
ב-17 באוקטובר 1942 פשטו על הגטו שבעיירה שוטרים גרמנים ואוקראינים, וכל יושביו הועברו לגטו טרלוב, ממנו שולחו בהמשך למחנה ההשמדה טרבלינקה.