קמנה ב-2018 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
לידה |
9 בספטמבר 1996 (בן 28) ודל (אנ'), גרמניה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
גובה | 181 ס״מ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
משקל | 65 ק"ג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום | כביש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
התמחות | טיפוס, נגד השעון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
קבוצה נוכחית | בורה–הנסגרוהה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
הישגי שיא |
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||
לנארד קמנה (בגרמנית: Lennard Kämna; נולד ב-9 בספטמבר 1996) הוא רוכב אופני כביש גרמני בקבוצת בורה–הנסגרוהה.
ב-2014 עזב קמנה את בית הוריו לטובת בית ספר לספורט בקוטבוס, המעבר הזה השתלם לו כשניצח את אליפות אירופה עד גיל 19 בנגד שעון, אליפות גרמניה עד גיל 19 בנגד השעון ואליפות העולם עד גיל 19 בנגד השעון, מקדים את אדריאן קוסטה (כסף) ב-44 שניות ואת מייקל סטורר (ארד) ב-56 שניות.
ב-2015 הצטרף קמנה לקבוצת סטולטינג הגרמנית מדרג הקונטיננטל, באותה עונה ניצח את אליפות גרמניה עד גיל 23 בנגד השעון, מקדים ב-7 שניות את נילס פוליט וב-49 שניות את נילס סחומבר. גם באליפות העולם התחרה במקצה עד גיל 23, וסיים שלישי במקצה נגד השעון, 21 שניות ממדליסט הזהב ממאדס וורץ שמידט. במקצה הכביש סיים עשירי, 12 שניות מקווין לדנואה המנצח.
ב-2016 ניצח את אליפות אירופה עד גיל 23 בנגד השעון, מקדים את פיליפו גאנה (כסף) ב-30 שניות ואת רמי קבנייה (ארד) ב-35 שניות. אך באליפות העולם באותו מקצה, הוא סיים מחוץ לפודיום ובמקום הרביעי, 42 שניות מבן מדינתו מרקו מאתיס, זוכה מדליית הזהב.
ב-2017 הפך קמנה למקצוען כשחתם אצל קבוצת סאנווב ההולנדית.[1] באותה עונה גם ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור כאשר נבחר לוואלטה אספניה ואף הספיק לסיים שמיני בקטע ה-16 שהיה נגד השעון, 1:30 דקות מכריס פרום המנצח, אך פרש לפני תחילת קטע ה-17. לאחר מכן התחרה באליפות העולם שנערכה בברגן והיה חלק מסגל קבוצתו בעת שזכתה במדליית הזהב, למרות זאת, במקצה הכביש התחרה שוב במקצה עד גיל 23 וזכה במדליית הכסף, לאחר שנכנע לבנואה קונספרואה בספרינט הסיום.
ב-יוני 2018 הודיעה קבוצת סאנווב שקמנה ייקח הפסקה מרכיבה מקצוענית לחודשים הבאים לאחר שלא התחרה מאז מילאנו – סן רמו בשל מחלה, ובשביל לאפשר לו לחשב את הקריירה שלו מחדש.[2]
בעונת 2019 סיים במקום ה-17 בטור דה סוויס, לאחר מכן נבחר לראשונה בטור דה פראנס והתבלט בקטע ה-15 וה-18 כשסיים רביעי ושישי בהתאמה לאחר שהיה חלק מקבוצת הבריחה, קמנה סיים במקום ה-40 את המרוץ ורביעי בקטגוריית הצעירים, כשהוא מסייע לבן קבוצתו עמנואל בוכמן לסיים רביעי.
ב-2020 הצטרף לבורה–הנסגרוהה הגרמנית.[3] הוא פתח את עונתו עם קבוצתו החדשה בספרד, כשסיים רביעי ב-Pollença - Andratx וסיים שלישי בוולטה מורסיה. לאחר מכן התחרה בוולטה או אלגארבה וסיים שביעי את המרוץ, 1:26 דקות מרמקו אוונפול המנצח. לאחר תום פגרת הקורונה שב להתחרות בקריטריום דו דופינה וניצח את הקטע הרביעי במרוץ לאחר בריחת יחיד שבסופה הקדים את דויד דה לה קרוז ב-41 שניות את ז'וליאן אלאפיליפ ב-56 שניות. לאחר מכן הוא נבחר בפעם השנייה ברציפות לטור דה פראנס, גם שם כיוון לקטעים וסיים שני בקטע ה-13 לאחר שנכנע לדניאל פיליפה מרטינס בספרינט בעלייה וסיים שני את הקטע. אך בקטע ה-16 כבר ניצח את הקטע לאחד התקפה בעלייה האחרונה, כשהוא מקדים את ריצ'רד קאראפאס ב-1:27 דקות ואת סבסטיאן רייכנבך ב-1:56 דקות, משיג לבורה את הניצחון היחידי שלה בטור.