לנגור
 לנגור
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | בעלי אף יבש |
| משפחה: | קופים בעלי זנב |
| תת־משפחה: | קולובים |
| סוג: | לנגור |
| שם מדעי | |
 Presbytisאששולץ, 1821 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
לנגור (שם מדעי: Presbytis) הוא סוג של פרימט הנפוץ בצפון-מזרח הודו בנגלדש, וכן באיים סומטרה, בורנאו וג'אווה. מקור שמו בשפה המקומית הוא "בעל זנב ארוך" (Long tailed). שכן יש לו זנב ארוך במיוחד בזכותו יכול הלנגור לנוע בין העצים.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלנגור חי בעיקר באזורי שיחים ועצים נמוכי קומה וניזון בעיקר מעלים. בוהן כף ידו קצרה מאוד, והוא נע על ארבע גפיו.
אורך גופו מגיע ל-65 סנטימטרים, ומשקלו עד 11 קילוגרם. אורך חייו יכול להגיע ל-20 שנה. הלנגור ממעט מאוד בשתייה ומסתפק בלחות שבמזונו ונוהג לשתות את טיפות הגשמים הנקווים בחורים שבעצים.
חי בקבוצות המונות בין 10 ל-15 פרטים כאשר מנהיגם הוא הלנגור הבוגר ביותר. לאחר הריון של כשבעה חודשים ממליטה נקבת הלנגור ולד אחד.
בימים והחודשים הראשונים לחייו צבעו של הלנגור כתום,[1] אך לאט לאט בזמן שהוא מתבגר צבע עורו משתנה לצבעו הרגיל - אפור.[2]
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסף לסוג זה ישנם עוד שני סוגים המכונים בשם "לנגורים": הסוג לוטונג (Trachypithecus) והסוג לנגור אפור (Semnopithecus), הנפוץ ביותר בהודו.
מיני הלנגור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לנגור סומטרה (Presbytis melalophos)
- לנגור ג'אווה (Presbytis comata)
- לנגור שחור (Presbytis femoralis)
- לנגור הודי צפוני (Presbytis chrysomelas)
- לנגור חום (Presbytis frontata)
- לנגור אדום (Presbytis rubicunda)
- לנגור אפור-לבן (Presbytis siamensis)
- לנגור הודי דרומי (Presbytis potenziani)
- לנגור לבן בטן צפוני (Presbytis hosei)
- לנגור סומטרי (Presbytis thomasi)
- לנגור לבן בטן דרומי (Presbytis natunae)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לנגור, באתר ITIS (באנגלית)
- לנגור, באתר NCBI (באנגלית)
- לנגור, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- לנגור, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- לנגור, באתר GBIF (באנגלית)
- קופים מזן לנגור-אפרפר שכבר חשבו שנכחדו התגלו בבורנאו - רשת ב'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לנגור כתום בן חמישה ימים
- ^ ארז ארליכמן, לנגור איתה, באתר ynet, 16 ביולי 2007