מאגר מידע ביבליוגרפי

מאגר ביבליוגרפי הוא מאגר של רשומות ביבליוגרפיות, אוסף דיגיטלי מאורגן של הפניות לספרות שפורסמה, הכולל מאמרים בכתבי עת ועיתונים, הליכי ועידה, דו"חות, פרסומים ממשלתיים ומשפטיים, פטנטים, ספרים וכו'. בניגוד לערכים ספרייתיים מקוטלגים, חלק גדול מהרישומים הביבליוגרפיים במאגרי המידע הביבליוגרפיים מתארים מאמרים, עבודות ועידה וכדומה, ולא מונוגרפיות שלמות, והם בדרך כלל מכילים תיאורי נושאים עשירים מאוד בצורת מילות מפתח, מונחי סיווג נושא או תקצירים.[1]

מאגר ביבליוגרפי עשוי להיות כללי בהיקפו או לכסות תחום אקדמי ספציפי כמו מדעי המחשב.[2] מספר משמעותי של מאגרי מידע ביבליוגרפיים הם קנייניים, זמינים על ידי הסכם רישוי מספקים, או ישירות משירותי האינדקס וההפשטה שיוצרים אותם.[3]

מאגרי מידע ביבליוגרפיים רבים התפתחו לספריות דיגיטליות, המספקות את הטקסט המלא של התכנים שנוספו לאינדקס:[דרוש מקור] כך למשל CORE, משקף ומוסיף אינדקסים לטקסט המלא של מאמרים מלומדים ו-Our Research מפתח מנוע חיפוש לתוכן בגישה פתוחה שנוסד על ידי Unpaywall.[4] אחרים מתאחדים עם מאגרי מידע מחקריים שאינם ביבליוגרפיים כדי ליצור מערכות מנועי חיפוש רחבות יותר, כגון Chemical Abstracts או Entrez.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני אמצע המאה ה-20, אנשים שחיפשו ספרות שפורסמה נאלצו להסתמך על אינדקסים ביבליוגרפיים מודפסים, שנוצרו באופן ידני מכרטיסי אינדקס. "במהלך שנות ה-60 המוקדמות של המאה העשרים השתמשו במחשבים לדיגיטציה של טקסט בפעם הראשונה. המטרה הייתה להפחית את העלות והזמן הנדרש לפרסום שני כתבי עת תקציריים אמריקאים, האינדקס מדיקוס של הספרייה הלאומית לרפואה והדו"חות המדעיים והטכניים של מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (נאס"א). בסוף שנות השישים גופים כאלה של מידע אלפאנומרי דיגיטלי, המכונים מאגרי מידע ביבליוגרפיים ומספריים, היוו סוג חדש של משאב מידע.[5] בשנות ה-1970 המוקדמות, שליפה אינטראקטיבית מקוונת הפכה לכדאית יותר מבחינה מסחרית מרשתות טלקומוניקציה פרטיות. השירותים הראשונים הציעו כמה בסיסי נתונים של אינדקסים ותקצירים של ספרות מדעית. מאגרי מידע אלה הכילו תיאורים ביבליוגרפיים של מאמרים בכתבי עת שניתן היה לחפש בהם לפי מילות מפתח בכותרת ומחבר, ולעיתים לפי שם היומן או כותרת הנושא. ממשקי המשתמש היו גלמיים, הגישה יקרה והחיפוש נעשה על ידי ספרנים בשם 'משתמשי הקצה'.[6]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Feather, John; Sturges, Paul, eds. (2003). International Encyclopedia of Information and Library Science (Second ed.). London: Routledge. p. 127. ISBN 0-415-25901-0.
  2. ^ Kusserow, Arne; Groppe, Sven (2014). "Getting Indexed by Bibliographic Databases in the Area of Computer Science". Open Journal of Web Technologies. 1 (2). doi:10.19210/OJWT_2014v1i2n02_Kusserow. נבדק ב-26 במאי 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Reitz, Joan M. (2004). "bibliographic database". Dictionary for Library and Information Science. Westport, Connecticut: Libraries Unlimited. p. 70. ISBN 1-59158-075-7.
  4. ^ Price, Gary. "Impactstory Announces Beta Release of "Get The Research" Search Engine". LJ infoDOCKET. נבדק ב-2020-04-25.
  5. ^ "information processing". Encyclopædia Britannica Online. 2010. נבדק ב-29 באפריל 2010. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  6. ^ Borgman, Christine L. (2007). Scholarship in the Digital Age: Information, Infrastructure, and the Internet. Cambridge, Massachusetts: The MIT Press. pp. 89–90. ISBN 978-0-262-02619-2.