מאזדה 323F משנת ייצור 1990, עם פנסים קופצים | |
מאפיינים כלליים | |
---|---|
יצרן | מאזדה |
מודל קודם | מאזדה רוטרי פמיליה |
מודל אחריו | מאזדה 3 |
אורך | 3,835 מ"מ |
מאזדה 323 (שווקה בישראל גם בשם מאזדה לאנטיס), הוא דגם סדאן קומפקטי של יצרנית הרכב היפנית מאזדה. הוא הוחלף במאזדה 3 (מאזדה "אקלה" ביפן) ב-2003. מאזדה 323 נקראה ביפן "פמיליה". 323 היה שם היצוא שלה.
בישראל שווק הדגם בשם "מאזדה 323" החל מינואר 1992[1]. והחל משנת 1996 בשם "לאנטיס", שהיה הדגם הנמכר בישראל במשך חמש שנים ברציפות[2].
לפמיליה היו שלושה דורות לפני שהקומפקטית של מאזדה אימצה את שם 323 לייצוא.
הפמיליה הראשונה, שעזבה את מפעלי מאזדה ב-1963, הייתה באורך 3,70 על בסיס גלגלים של 2.19 מטר. היא הייתה זמינה כמכונית סדאן עם שתיים או ארבע דלתות, אבל גם כסטיישן שלוש דלתות וטנדר. המנוע היה בנפח 782 סמ"ק ארבעה צילינדרים המאפשר מהירות מרבית של 115 קמ"ש. לאחר מכן הוא יהיה זמין בגרסת S עם מהירות מרבית של 115 קמ"ש ואז בנפח 985 סמ"ק עם מהירות מרבית של 145 קמ"ש.
משנת 1967, הדור השני של הפמיליה, בשם Familia Presto, הוצע בכמה גרסאות כמו הראשון. דגם באורך 3,83 מטר עם מנוע 987 סמ"ק או 1 169 סמ"ק.
הפמיליה השלישית הושקה בספטמבר 1971 ונקראה "גרנד פמיליה" ביפן, כדי להבדיל אותה מ"הפמיליה" הקודמת שהמשיכה להימכר במקביל. לייצוא, הגרנד פמיליה נקראה מאזדה 808 והופכה למאזדה 818 באירופה שבה " 0" באמצע שמור לפיג'ו. היא הייתה יותר דגם ביניים בין הפמיליה פרסטו לקפלה הגדולה יותר (שתהפוך ל-626).
בשנת 1977, לאחר שלושה דורות של ה"פמיליה", מאמצת מאזדה את השם 323 לייצוא. ה-323 הראשון הזה הוא אפוא דור הפמיליה הרביעי.
בנוסף למרכבי השלוש וחמש הדלתות, ביפן שווקה גם מכונית סטיישן עם חמש דלתות.
ה-323 מ-1980, שנקראה 323 FF, הייתה המכונית הראשונה של מאזדה שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת פורד, היא הייתה בעלת סגנון מודרני יותר מקודמה. היא הייתה זמינה בגרסאות רבות: שני נפחים שלוש דלתות, שני נפחים חמש דלתות (עם שישה חלונות צד ל"פמיליה" היפנית אך רק ארבעה עבור ה-323 לייצוא) וסדאן עם ארבע דלתות, שנקרא בארצות הברית GLC.
דגם הסטיישן לא חודש והמשיך להיות משווק במרכב הישן ועם הפלטפורמה הישנה עם הנעה אחורית.
היצע המנועים כלל מנועי בנזין ארבעה צילינדרים 1.3 ליטר ו-1.5 ליטר המשותפים לכל השווקים אך בהספקים משתנים. ה-323 לייצוא היה זמין גם עם מנוע 1.1 ליטר קטן, בעוד שביפן הפמיליה הייתה זמינה, משנת 1983, עם גרסת טורבו 1.5 ליטר, (זוכת גביע הנשים 1984 בראלי מונטה קרלו).
הדור השלישי של 323 נחשף בינואר 1985. הוא היה זמין בשני דגמים עם שלוש וחמש דלתות וכן בשלושה דגמים עם ארבע דלתות. ה-323 דור שלישי הייתה מצוידת לראשונה גם במנוע דיזל.
ה-323 שיוצרה בשיתוף פעולה עם פורד, קיבלה את השם "פורד לייזר" או "פורד מטרו" בשוק האוסטרלי. אבל היא שמרה על שמה ההיסטורי "פמיליה" ביפן, שם הייתה הדור השישי של הדגם.
בסתיו 1986, ה-323 היה זמינה לראשונה בגרסת "ארבע על ארבע", לה הצטרפה כעת גרסת 1.6 ליטר טורבו שישה עשר שסתומים. באליפות העולם בראלי, החל משנת 1986, היא התבלטה במשך חמש שנים (שלושה ניצחונות ומקום שלישי באליפות 1989).
בשנת 1989 הושק הדור הרביעי של ה-323. הוא שמר על השם "פמיליה" ביפן ומאמץ את שם "פרוטג'" בארצות הברית.
גרסאות ארבע הדלתות בעלות שני נפחים ושלוש נפחים נותרו מסורתיות למדי במראה, אבל לחמש הדלתות יש מרכב ספציפי הרבה יותר נועז עם פנסים נשלפים.
דגם קבריולה מהדור הקודם, המיועד ליפן, אינו מתחדש בזמן שהסטיישן ממשיכה להיות מיוצרת בגרסה הקודמת.
בדור הזה של ה-323, מאזדה מפתחת יותר גרסאות ספורט עם הנעת "ארבע על ארבע" מבעבר. דגם ה-1.6 ליטר טורבו מוחלף ב-1.8 ליטר עם 163 כוחות סוס אשר לאחר מכן עולה ל-185 כוחות סוס בגרסת GT-R שלה הייתה גרסת 210 כחות סוס בשוק היפני.
לדור החמישי של 323, שהושק בשנת 1994, היו שלוש גרסאות: שלוש דלתות בשם 323C או 323 Sportiva, ארבע דלתות (שלושה דגמים) בשם Familia (Sedan ביפן), וחמש הדלתות בשם 323F או 323 Astina. הם עוצבו על ידי מרכז העיצוב הגרמני של מאזדה. המעצב הראשי שעבד על ה-323, עיצב בין היתר את פורשה 928, 924 ו -944 .
ספורטיבה הייתה דגם קופה עם שלוש דלתות, שנקראה ביפן Familia Neo. היא נמכרה כ-323C (קופה) באירופה ו-323 Neo בקנדה. פורד מכרה גרסה מחודשת ומתיחת פנים של ה-323C לשוק היפני והאוסטרלי, פורד לייזר לינקס. מבחינה עיצובית, ה-323 Sportiva קרובה מאוד ל-323F/Lantis.
ה-323F/Astina היה דגם בסגנון של קופה חמש דלתות בעל מנוע 1.5 ליטר עם 88 כוחות סוס או 1.8 ליטר עם 116 כוחות סוס. הגרסה המצוידת במנוע -2 ליטר קיבלה את השם 323F/Astina באירופה. הגרסה היפנית נקראה "לאנטיס", אך הייתה שונה מהדגם ששווק בישראל בשם "לאנטיס".
בסוף 1998 הושק הדור האחרון של ה-323. הוא הופך חכם יותר לא רק בעיצוב שלו אלא גם במנועים שלו.
ה-323 בדור זה הייתה זמינה כהאצ'בק חמש דלתות או ארבע דלתות בשלושה נפחים. גרסת שלוש הדלתות אינה מתחדשת ומסיימת את חייה במקביל למרכב הקודם.
בסתיו 2003, עידן המאזדה 323 הגיע לסיומו לאחר 26 שנים, והעביר את השרביט למאזדה 3.
עם זאת, הדור האחרון של ה-323 המשיך להיות מיוצר בסין תחת המותג Haima, השותפה המקומית של מאזדה, במשך מספר שנים נוסף. גם בפיליפינים המשיך הרכב להיות משווק על ידי פורד, תחת השם "פורד לינקס"[3].
מאזדה נכנסה לשוק הישראלי בסוף שנת 1991, לאחר שחברת "דלק מערכות רכב" קיבלה את זיכיון השיווק שלה[4]. ה-323 היה הדגם העיקרי ששיווקה החברה בישראל, כמכונית משפחתית במרכב סדאן, המרכב הנפוץ בישראל[5]. הדגם הראשון ששווק בישראל היה מהדור הרביעי של ה-323, שהיה פשוט יחסית, אך כלל חבילת אבזור נדיבה ונמכר במחיר אטרקטיבי, בנוסף התגלה כרכב אמין. בהדרגה רכש פופולריות בישראל אצל הצרכנים ובשוק ציי הרכב. ב-1996 הדגם הגיע למקום השלישי במספר המסירות בישראל[6], ב-1997 כבש את המקום הראשון יחד עם דגם הדור הבא "לאנטיס" (הדור החמישי)[7].
השם "לאנטיס" נבחר במיוחד עבור השוק הישראלי עובר הדור חמישי של ה-323[8]. ה"לאנטיס" היה במקור שם של דגם מכונית קופה של ה-323 ששווק ביפן החל מ-1993[9]. ה"לאנטיס" הייתה דגם הרכב הנמכר בישראל במשך כחמש שנים[10][2]. ואחריו גם הדגם מאזדה 3 שירש אותו[11].
השוק הישראלי גם הפך לשוק חשוב עבור חברת מאזדה[12]. כך לדוגמה בשנת 2000 נמכרו בכל מערב אירופה (לא כולל ישראל) 54,850 יחידות של המאזדה לאנטיס. ואילו באותה שנה נמכרו בישראל לבדה כ-19,000 יחידות. כלומר שוק הרכב הישראלי קלט באותה שנה כ-35% מכלל המכירות של הדגם בשוק האירופי[2]. עקב כך הדגם קיבל מפרט ישראלי כולל מנוע 1.6 ליטר אוטומטי בדור הראשון של הלאנטיס, בעוד שהמכונית במפרט האירופי של מאזדה צוידה תחילה במנוע 1.5 ליטר ידני בלבד. דוגמה נוספת היא המושב האחורי השטוח של הלאנטיס, ששולב על פי טעמו של הלקוח הישראלי ממאגר החלקים של הלאנטיס האמריקאית דווקא[13].
דגמי ה-323 ו-ה"לאנטיס" היו גם לאחר הפסקת שיווקם כלי הרכב המשומשים המבוקשים ביותר בישראל[14].
מאזדה | |||||
---|---|---|---|---|---|
מכוניות |
|