מאי וילסון פרסטון

מאי וילסון פרסטון
May Wilson Preston

לידה	11 באוגוסט 1873 ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	18 במאי 1949 (בגיל 75) איסט המפטון, ארצות הברית
מקום לימודים	ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק אוברלין קולג' בית הספר החדש לעיצוב ע"ש פרסונס
תחום יצירה	איור, ציור
זרם באמנות	אימפרסיוניזם
הושפעה על ידי	ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, ג'ון הנרי טוואצ'טמן, ויליאם מריט צ'ייס, רוברט אנרי
בן או בת זוג	ג'יימס מור פרסטון (1903–?)

מאי וילסון פרסטון (באנגלית:May Wilson Preston; 11 באוגוסט 1873 – 18 במאי 1949) הייתה מאיירת אמריקאית של ספרים ומגזינים וציירת אימפרסיוניסטית.

ביוגרפיה

ראשית חייה

מרי (מאי) פרסטון נולדה בניו יורק ב 28 באוגוסט 1873. ^[1] היא הייתה בת יחידה של אן טיילור וילסון וג'ון ג'יי וילסון. ^[2] מאי וילסון הייתה ממייסדי ארגון אמנויות הנשים הוותיק ביותר במדינה בגיל 16. ^[3]

חינוך

היא הייתה ילדה נמרצת מאד שהוריה ניסו לשכנעה לא להיות אמנית ושלחו אותה לאוברלין קולג' בשנת 1889, שם למדה עד 1892, אבל אחד ממוריה שיכנע את הוריה לאפשר לה ללימוד אמנות. ^[4] היא למדה בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק בשנים 1892 עד 1897 אצל ויליאם מריט צ'ייס, רוברט אנרי וג'ון הנרי טוואצ'טמן. היא התנגדה להדרתה מלהשתתף בשיעורי ציור אנשים חיים. אחרי זה פרסטון למדה בפריז אצל ג'יימס אבוט מקניל ויסלר.

היא למדה שוב אצל צ'ייס בבית הספר לאמנות בניו יורק בשנת 1901. היא פגשה שם את אדית דימוק וסטודנטית נוספת לאמנות, לו סימה. לאחר שהשלוש עברו להתגורר בסטודיו שרווד ברחוב 57, הם התפרסמו בשם "אחיות שרווד" בגלל הבית הפתוח השבועי שהחזיקו בסטודיו שלהן, וזכו לפרסום. ^[5]

נישואים

בשנת 1898 נישאה לתומס הנרי וטקינס, שמת לאחר שנתיים. בשנת 1903 התחתנה מיי וילסון וטקינס עם האמן ג'יימס מור פרסטון, שהיה אחד האמנים בקבוצת הריאליזם העירוני - אסכולת אשקאן עם ג'ורג' לוקאס, אברט שין, ג'ון סלואן ורוברט אנרי. שותפתה אדית דימוק נישאה לאחד מציירי אסכולת אשקאן המקוריים, ויליאם גלקנס. שני הזוגות בילו בקיץ יחד בשנים 1911 עד 1917 בבלפורט בלונג איילנד ונסעו יחד לאירופה. מאי וג'יימס נסעו לצרפת לעיתים קרובות. בשנת 1935 עברה מרי פרסטון לאיסט המפטון, ניו יורק. לא היו להם ילדים.

קריירה

לאחר מות בעלה הראשון, היא פרנסה את עצמה בעבודה כמאיירת. פרסטון החלה לאייר בשנת 1900 ובשנה שלאחר מכן התפרסמו יצירותיה בהרפר באזר.

בתחילת המאה הייתה גישה אמנותית לשלב ריאליזם גדול יותר באיורים. פרסטון הייתה אחת מהאמנים שהלכו למעשה בעקבותיהם של ויליאם גלקנס, ואברט שין. ^[6] היא נחשבה לאחת המאיירות הבכירות בין השנים 1900–1939. מאיירות אחרות היו אליזבת שיפן גרין, ג'סי וילקוקס סמית' ויולט אוקלי. פרסטון הפכה לאישה הראשונה, ובמשך שנים היחידה, שהציגה בחברת המאיירים. בשנת 1920, ארבע נשים המאיירות הבכירות של החברה הפכו לחברות מן המניין באגודת המאיירים. פרסטון הציגה גם את עבודתה עם אמני אסכולת אשקאן .

היא הייתה אחת מהאמניות הבחירות הגדולות, כמו נינה א' אלנדר ורוז אוניל. ^[7] בשנים 1902 עד 1915, היא הייתה שופטת בבחירת יצירות אמנות עבור שלטי חוצות ברחבי מדינת ניו יורק.

תערוכת הארמורי 1913 כללה את אחד מציורי השמן של פרסטון, "ילדה עם הדפס". היא זכתה בפרס בתערוכת פנמה -פסיפיק בשנת 1915. [3] בניו יורק הציגה במועדון מקדואל.

בשנת 1920 איירה פרסטון שני סיפורים של פ. סקוט פיצג'רלד עבור "The Saturday Evening Post": היא גם איירה סיפורים שפורסמו במגזין מאת מרי רוברטס ריינהרט.

מוות

הקריירה שלה הסתיימה בעצם לאחר שנדבקה בזיהום בעור שהקשה עליה לצייר.

היא מתה ב־18 במאי 1949 באיסט המפטון בלונג איילנד, ניו יורק.

בעלה, ג'יימס מור פרסטון, נפטר בשנת 1962.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאי וילסון פרסטון בוויקישיתוף

• מאי וילסון פרסטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי מאי וילסון פרסטון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• מאי וילסון פרסטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

1. Robert McHenry, Famous American Women: A Biographical Dictionary from Colonial Times to the Present, Dover, 1983-01-01, ISBN 978-0-486-24523-2. (באנגלית)
2. City Life Illustrated, 1890-1940: Sloan, Glackens, Luks, Shinn, Their Friends and Followers, Delaware Art Museum, September 7-November 23, 1980. The Museum. 1980. p. 76.
3. Women in Long Island's Past: A History of Eminent Ladies and Everyday Lives
4. Charlotte Streifer Rubenstein (1982). American Women Artists: from Early Indian Times to the Present. Avon Publishers. p. 166.
5. Kirsten Swinth (2001). Painting Professionals: Women Artists & the Development of Modern American Art, 1870-1930. UNC Press Books. pp. 175, 256
6. Rebecca Zurier, Robert W. Snyder, Virginia McCord Mecklenburg, National Museum of American Art (U.S.), Metropolitan Lives: The Ashcan Artists and Their New York, W. W. Norton & Company, 1995, ISBN 978-0-393-03901-6. (באנגלית)
7. Laura R. Prieto (2001). At Home in the Studio: The Professionalization of Women Artists in America. Harvard University Press. p. 267