מאיר בן שמואל
| לידה |
1060 ד'תת"ך |
|---|---|
| פטירה |
1135 (בגיל 75 בערך) ד'תתצ"ה |
| תקופת הפעילות |
? – העשור של 1130  |
| רבותיו | רש"י, רבי יצחק הלוי |
| חיבוריו | פירושים על התלמוד |
| בת זוג | יוכבד |
| צאצאים | |
  | |
רבי מאיר בן שמואל מרמרו (ד'תת"ך, 1060 - ד'תתצ"ה 1135) היה מראשוני בעלי התוספות, תלמידו וחתנו של רש"י. נקרא "אבי הרבנים" כיוון שבניו היו רבנים חשובים[1].
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר למד בבית מדרשם של "גאוני לותיר"[2], ובוורמייזא בבית מדרשו של רבי יצחק הלוי[3]. כן קיבל תורה מרש"י שאף השיא לו את בתו השנייה, יוכבד. מנישואים אלו נולדו: שמואל (רשב"ם), יעקב (רבנו תם), יצחק (ריב"ם), ושלמה. בהמשך עבר לרמרו (הנקראת גם רומרוג) והקים שם בית מדרש.
בתו נישאה לרבי שמואל מויטרי, בנו של רבי שמחה בן שמואל, עורך "מחזור ויטרי", ובנם הוא ר"י הזקן, אף הוא מחשובי בעלי התוספות. רבי מאיר חי בעיר רמרו (Ramerupt) שבצפון צרפת.
רבי מאיר ואשתו יוכבד האריכו ימים, ככל הנראה, ונפטרו בשיבה טובה ברמרו בשנת ד'תתצ"ה (1135), כשיוכבד מקדימה את בעלה בחודשים מספר[4]. מסיבה זו רבי מאיר נקרא בפי בני דורו "הישיש"[5].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר כתב פירושים לתלמוד, שנקראו "תוספות"[6], ואפשר לראות בהם התחלות לשיטת הלימוד של בעלי התוספות, בגלל הנטייה לקושיות ותירוצים יותר מאשר בפירושי רש"י. קטע מפירוש שנכתב על ידי רבי מאיר ובנו הרשב"ם נדפס בתוך פירוש רש"י במסכת מנחות[7]. שמו הוזכר בכמה מקומות על ידי בניו וכן במקומות נוספים בתוספות שלפנינו[8]. פרופ' י"נ אפשטיין סבור כי הפירוש למסכת נזיר שהודפס בש"ס וילנא ויוחס לרש"י או לריב"ן, חתנו השני של רש"י, חובר למעשה על ידי רבי מאיר בן שמואל[9], אבל א"א אורבך חלק על זיהוי זה[10]. רבנו תם מביא בספר הישר את הצעת אביו לתיקון נוסח תפילת "כל נדרי" כדי להתאימה להלכה[11].
משפחת רש"י
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יצחק הצרפתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל | רש"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי מאיר | יוכבד | רחל | שמחה | מרים | ריב"ן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשב"ם | ר"ת | מרים | שמשון מפלייזא | רבי יצחק בן רבי מאיר (ריב"ם) | שלמה | מרים | רבינו שמואל מוויטרי | רבינו יום טוב מפלייזא | אליעזר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק | יוסף | שלמה | אברהם משאנץ | רבי יהודה בן יום טוב | יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ר"י הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ריצב"א (ריב"א הבחור) | רבינו שמשון משאנץ | יצחק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבנו אלחנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יעקב | יהודה שירליאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שמואל מעכו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקרא
[עריכת קוד מקור]- גיס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Richard Gottheil, Max Schloessinger, "Meir ben Samuel", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' מאיר בר' שמואל מרומבורג", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1030-1029, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]א"א אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשמ"ו, עמ' 41–45.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שו"ת רש"י, סימן נ"ט.
- ^ ספר הישר, מהד' שלזינגר, סימן שצט.
- ^ סידור רש"י תקצד: "ור' מאיר בר' שמואל העיד שכך אמר לו ר' יצחק הלוי". בהמשך שם מופיע: "אבל רבו ר' אלעזר...", ויש שהבינו מכך שר' אליעזר הגדול היה רבו, אך א"א אורבך העיר ע"פ כ"י שצריך להגיה "שרבנו אליעזר הגדול" (בעלי התוספות, עמ' 41).
- ^ ישראל תא שמע, הלכה, מנהג ומציאות באשכנז, 1100 - 1350, ירושלים 1996.
- ^ בשו"ת שבסוף ספר ראב"ן.
- ^ ראה לדוגמה בספר הישר מהדורת שלזינגר, סימן של"ז הערה 4 (עמ' 211).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף י"ג, עמוד א'.
- ^ ראה אורבך, בעלי התוספות, ירושלים תשל"ו, עמ' 42–43.
- ^ "פירושי הריב"ן ופירושי וורמייזא", תרביץ ד (תרצ"ג).
- ^ אורבך, בעלי התוספות, עמ' 43–45.
- ^ איתי מרינברג, כל נדרי – בין בית הכנסת לבית המדרש, הערה 7, באתר הפיוט והתפילה.
