מאכינל
 | |
| כתיבה |
סופי טרדוול  |
|---|---|
| סוגה |
expressionism |
| הצגת בכורה |
7 בספטמבר 1928 |
  | |
מאכינל (באנגלית: Machinal) הוא מחזה פרי עטה של המחזאית והעיתונאית האמריקאית סופי טרדוול, המבוסס על סיפור חייה האמיתי של רות סניידר, שהייתה האשה הראשונה שהוצאה להורג בכיסא החשמלי במדינת ניו-יורק[1]. הצגת הבכורה בברודוויי בבימויו של ארתור הופקינס שנחשבת כפיסגת התיאטרון האקספרסיוניסטי בארצות הברית. המחזה נכלל במדריך השנתי של מבקר התיאטרון ברנס מנטל "המחזות הטובים ביותר" לשנת 1928/9.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזה מספר על הלן, שכל חייה מוכתבים לה. היא ממלאת את דרישות החברה מהנשים, לא משנה עד כמה היא אינה שבעת רצון מכך. היא עובדת כמזכירה ונישאת לג'ורג' ג'ונס, הבוס שלה, אותו היא מוצאת דוחה, נולד להם תינוק והיא נתקפת בדיכאון אחרי לידה. היא פוגשת את דיק רו, גבר מקסיקני בבילוי בבר, שמצית בה את תאוות החיים ומנהלת איתו רומן. מספר שנים לאחר נישואיהם נמצא בעלה מת במיטתו כשראשו מנופץ באבן חדה. הלן עומדת למשפט שזוכה לכיסוי תקשורתי נרחב, נמצאת אשמה ברצח ומוצאת להורג על כיסא חשמלי.
תולדות ההפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהפקה המקורית בניו יורק שיחק קלארק גייבל בתפקיד המאהב, שנים ספורות לפני שהוא נהפך לכוכב קולנוע. זו הייתה הופעת הבכורה שלו והוא זכה עליה לתשבחות. מעצב התפאורה של ההפקה המקורית היה רוברט אדמונד ג'ונס.
הצגת הבכורה של "מאכינל" בבריטניה נקראה The Life Machine (חיי המכונה) והיא הועלתה בשנת 1931.
לאחר מכן המחזה מיעטו להעלות את המחזה במערב, שמשל בו התיאטרון הריאליסטי. אולם ברוסיה "מאכינל" זכה לפופולריות, מכיוון שהוא הוקיע את התרבות הקפיטליסטית.
המחזה חודש בידי התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון בהפקה אותה ביים סטיבן דלדרי. הצגת הבכורה התקיימה ב-13 באוקטובר 1993. פיונה שו גילמה את דמותה של האישה הצעירה, קירן היינדס גילם את דמותו של מאהבה וג'ון וודבין גילם את דמותו של בעלה. מעצב התפאורה, שכללה סורג מתכת גדול שהוזז לעמדות שונות בסצינות שונות במחזה, היה איאן מקניל, מעצבת התפאורה הייתה קלייר מיטשל, מעצב התאורה היה ריק פישר ומלחין המוזיקה היה סטיבן וורבק. ההפקה זכתה בפרס לורנס אוליבייה להפקה המחודשת הטובה ביותר.
הפקת המחזה בכיכובם של רבקה הול ומייקל קומפסטי (Cumpsty) אמורה להיות מוצגת בשלהי 2013 או ראשית 2014. הבמאית היא לינדזי טרנר. טרום הבכורה תיערך ב-20 בדצמבר 2013, כשהצגת הבכורה הרשמית תתקיים ב-16 בינואר 2014, בתיאטרון American Airlines Theatre, בעיר ניו יורק.
מאכינל בתיאטרון המקצועי הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 8 באפריל 2006
- יוצרים: תרגום – יוסף אל-דרור, בימוי – סיני פתר, תפאורה – דנה צרפתי, תלבושות - דליה פן, מוזיקה - שוש רייזמן, תאורה – רוני כהן, תנועה – מרינה בלטוב[2].
- משתתפים: הלן – שרון שטרק, ג'ורג' ג'ונס (הבעל) – אריה צ'רנר, דיק רו (המאהב) - לירון ברנס, קצרנית, אמא, אישה - פלורנס בלוך, גבר, כומר - אבינעם מור-חיים, פקיד, רופא, סוהר, קולות - ניר ויינשטיין, מרכזנית, אחות, סוהרת, קולות - כרמית מסילתי-קפלן, יואב היימן, יוסי עיני, עופר שלחין.
המחזה בדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Treadwell, Sophie. 1993. Machinal. London: Nick Hern Books and Royal National Theatre, London. ISBN 1-85459-211-4.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוד המחזה, באתר תיאטרון החאן
- מאכינל, באתר הבמה
- בועז טרינקר, כרוניקה של מוות ידוע מראש - ראיון עם סיני פתר, במאי 'מאכינל'
- מאכינל (הפקת ברודוויי משנת 1928) במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- הפקת אוף-ברודוויי משנת 1990, באתר Lortel Archives
- מאכינל, באתר newyorkcitytheatre.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ציפי שוחט, הצגה חדשה: מאכינאל, באתר הארץ, 5 באפריל 2006
- ^ ביקורות:
מיכאל הנדלזלץ, הזכות לאושר, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
נתי אורנן, עכבר העיר תל אביב, ריקוד המכונה, באתר הארץ, 30 ביולי 2006