מאפיי 2 בתמונה באור תת-אדום של טלסקופ החלל שפיצר | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | קסיופאה |
שמות נוספים | PGC 10217 |
מגלה | פאולו מאפיי |
תאריך גילוי | 29 בספטמבר 1967 |
סוג | גלקסיה ספירלית |
בהירות נראית | 12.41[1] |
סיווג מורפולוגי | SAB(rs)bc[2] |
עלייה ישרה | 02ʰ 41ᵐ 55.0ˢ |
נטייה | 15.4″ 36′ 59°+ |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 20.86-[1] |
מרחק[1] |
10,900,000 שנות אור 3,341,918.08 פארסק |
קוטר | 54,860[3] שנות אור |
מסה | 4.7×1010[4] ☉M |
הסחה לאדום |
17-[2] ק"מ/שנייה 0.000057- |
מאפיי 2, נקראת גם PGC 10217, היא גלקסיה ספירלית בקבוצת הכוכבים קסיופאה, הנמצאת במרחק של כ-10.9 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצת מאפיי.
לגלקסיה בהירות מדרגה 12.41 והיא התגלתה יחד עם הגלקסיה השכנה מאפיי 1 ב-29 בספטמבר 1967 על ידי האסטרונום פאולו מאפיי, בזמן שחיפש אחר כוכבי T בשור בשביל החלב בעזרת תמונות שצולמו בתחום התת-אדום.[5] הגלקסיה נמצאת רק כשליש מעלה מתחת למישור הדיסקה של שביל החלב,[2] כך שכוכבי שביל החלב והחומר הבין כוכבי שבה בולעים ומפזרים את האור שנפלט מהגלקסיה ומעמעמים את עוצמת ההארה שלה בכ-5.6 דרגות בהירות,[1] ששקולות להפחתת עוצמת ההארה הנראית שלה ב-99.4%. אלמלא ההסתרה על ידי שביל החלב, הייתה מאפיי 2 בין הגלקסיות הבהירות ביותר בשמי הלילה עם דרגת בהירות מתחת ל-7 וסביר שהייתה מתגלה הרבה יותר מוקדם. הגלקסיה נמצאת כ-7 מעלות מדרום-מזרח לכוכב סגין שבקצה המזרחי של האסטריזם בצורת W של קסיופאה וכ-3.9 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב η בפרסאוס. כשני-שלישים של מעלה ממערב לה נמצאת מאפיי 1 שגם כן שייכת לקבוצת מאפיי. כמעלה וחצי מצפון-מזרח למאפיי 2 נמצאת ערפילית הנשמה (IC 1848) וכ-2 מעלות מצפון-צפון-מערב לה נמצאת ערפילית הלב (IC 1805), שתיהן ערפיליות פליטה בתוך שביל החלב במרחק של כ-7,500 שנות אור ממערכת השמש, שענני הגז שלהן מסתירים את אורה של מאפיי 2 והאור הנפלט מהן מקשה על זיהויה. בשל מיקומה של מאפיי 2 ברקע של שביל החלב, קשה מאוד לצפות בה באמצעות ציוד חובבים.
גודלה הזוויתי של מאפיי 2 הוא כ-17 דקות קשת, מעט יותר מחצי קוטרו של הירח המלא,[3] שממרחקה שקול לקוטר של כ-55,000 שנות אור, קצת יותר מחצי קוטרו של שביל החלב. באור נראה היא נראית קטנה בהרבה, כ-6 דקות קשת בלבד,[2] זאת כי החומר של שביל החלב בולע ומפזר את האור הנראה יותר מאשר אור תת-אדום. פאולו מאפיי ציין שהיא אינה נראית כלל באור כחול ובקושי ניתן להבחין בה בתמונות שצולמו באור אדום. הוא עצמו גילה אותה בתמונות שצולמו באור תת-אדום בלבד.[5] מסתה מוערכת בכ-5.4×1010 מסות שמש, כעשירית ממסת שביל החלב, כאשר כ-4% מסתה מורכבת מגז מימן מולקולרי.[4] במרכז הגלקסיה נראה שמתרחשת יצירת כוכבים חדשים בקצב גבוה יחסית של כרבע מסת שמש בשנה, כאשר האזורים הצפופים יותר של החומר במרכז הגלקסיה יוצרים מעין צורת מוט מרכזי,[6] אך לא מספיק מובחן כדי לסווג את הגלקסיה כגלקסיית מוט ספירלית.
מאפיי 2 ומאפיי 1 הן שתיים מתוך 12 גלקסיות גדולות אשר מקיפות את הקבוצה המקומית ומכונות "מועצת הענקים", האחרות הן IC 342, גלקסיית הפסל, גלקסיית המחוגה, M64, M81, M82, M83, M94, NGC 4945 וקנטאור A.[7]