לידה |
16 ביוני 1896 נורפוק, וירג'יניה |
---|---|
פטירה |
8 ביוני 1975 (בגיל 78) מחוז גלוסטר, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית |
לאום | אמריקאי |
שם עט | Murray Leinster |
עיסוק | סופר |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | מדע בדיוני |
זרם ספרותי | מדע בדיוני ופנטזיה, ספרות אימה ומתח, ספרות מערבונים וספרות זולה |
יצירות בולטות | "First Contact", "Sidewise in Time", "A Logic Named Joe" |
תקופת הפעילות | 1916–1975 (כ־59 שנים) |
פרסים והוקרה |
פרס הוגו (1956) לסיפורו "Exploration Team" |
אתר רשמי | |
חתימה | |
מארי לנסטר (באנגלית: Murray Leinster; 16 ביוני 1896 – 8 ביוני 1975) היה שם העט של ויליאם פיצג'רלד ג'נקינס (William Fitzgerald Jenkins), סופר מדע בדיוני והיסטוריה חלופית אמריקאי עטור פרסים. הוא כתב ופרסם למעלה מ-1,500 סיפורים קצרים ומאמרים, 14 תסריטי קולנוע, ומאות תסריטים ומחזות רדיו טלוויזיה.
לנסטר החל את הקריירה שלו כסופר עצמאי לפני מלחמת העולם הראשונה, כחודשיים לפני יום הולדתו ה-20, כאשר סיפורו הראשון, "הזר" (The Foreigner), הופיע במאי 1916 בכתב העת הספרותי "The Smart Set" של ה. ל. מנקן. במהלך שלוש השנים הבאות, הוא פרסם עשרה סיפורים נוספים במגזין. במהלך ואחרי מלחמת העולם הראשונה, הוא פרסם בעיתוני ספרות זולה כמו "Argosy" "Snappy Stories" ו-"Breezy Stories". הוא המשיך להופיע באופן קבוע ב-Argosy עד לשנות ה-1950. כאשר חוברות הסיפורים החלו להתמיין לז'אנרים שונים בשנות ה-1920, לנסטר אף הוא גיוון את סיפוריו וכתב "סיפורי ג'ונגל", מערבונים, סיפורי בלשים, מסתורין וסיפורי זוועה. הוא אף כתב סיפורי אהבה ורומנטיקה תחת שם העט לואיזה קרטר לי (Louisa Carter Lee).
סיפור המדע הבדיוני הראשון של לנסטר, "The Runaway Skyscraper", הופיע ב-22 בפברואר 1919 במגזין Argosy, והודפס מחדש בגיליון יוני 1926 של ה-Amazing Stories, שהיה המגזין הראשון למדע בדיוני של הוגו גרנסבק. בשנת 1930, הוא פרסם כמה סיפורי מדע בדיוני וסדרות ב-"Amazing" וב-Astounding Stories (הגיליון הראשון של "Astounding " כלל את הסיפור שלו "Tanks"). הוא המשיך לפרסם בתדירות גבוהה בז'אנרים זולים אחרים כגון Detective Fiction Weekly ו-Smashing Western, כמו גם ב-Collier's Weekly החל מ-1936 ובמגזין אסקווייר החל משנת 1939.
לנסטר נחשב לאבי סיפורי יקומים מקבילים. סיפורו "Sidewise in Time" פורסם בגיליון יוני 1934 של "Astounding". לחזונו של לנסטר על תנודות חריגות בזמן (כשמו של סיפורו) הייתה השפעה ארוכת טווח על מחברים אחרים, למשל סיפוריו של אייזק אסימוב "מרחב מהחיה" ("Living Space"), "מרוץ של המלכה האדומה" ("The Red Queen's Race"), ו"סופו של הנצח" ("The End of Eternity").
הנובלה של לנסטר מ-1945 "מגע הראשון" נחשבת לראשונה המציגה מתרגם אוניברסלי.
לנסטר היה אחד מסופרי המדע הבדיוני משנות ה-1930 ששרדו את עידן הסטנדרטים הגבוהים לכתיבה של ג'ון וו. קמפבל. הוא פרסם למעלה משלושים סיפורים ב-Astounding וב-Analog תחת עריכתו של קמפבל. סיפורו האחרון של לנסטר ב-Analog היה "Quarantine World" בגיליון נובמבר 1966, שלושים ושש שנים אחרי הופעתו סיפור הבכורה שלו בגיליון ינואר 1930.
סיפור קצר של לנסטר משנת 1946 "A Logic Named Joe" מכיל את אחד מהתיאורים הראשונים של מחשב (הנקרא "Logic") בספרות. בסיפור, לנסטר הקדים את זמנו בעשרות שנים בתיאור האינטרנט. הוא חזה "לוגיקה" (קרי – מחשב) בכל בית, מקושרת באמצעות מערכת מבוזרת של שרתים (הנקראים "מכלים" – "Tanks"), על מנת לספק תקשורת, בידור, גישה לנתונים, ומסחר; אחת הדמויות בסיפור אף אומרת "לוגיקה היא הציוויליזציה".
לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר גם שמו היה כבר נפוץ וגם הספרות הזולה כבר הגיע לקהל רחב יותר, הוא החל להשתמש במספר שמות עט: "ויליאם פיצג'רלד", "ג'נקינס פיצג'רלד" או "וויל פ. ג'נקינס" לאחר שמכר כבר סיפור אחד בשמו למגזין כלשהו.
לנסטר המשיך לפרסם בשנות ה-1950 וה-1960, במגזינים כגון "Galaxy Science Fiction" ו-"The Magazine of Fantasy & Science Fiction" ואף ב-"The Saturday Evening Post". הוא זכה בפרס הוגו לסיפורו "Exploration Team" מ-1956. לנסטר סיים את קריירת הכתיבה שלו בעיבוד פרקי סדרות לספרים, מסדרות המדע בדיוני "גברים בחלל" ("Men into Space"), מנהרת הזמן, ו"ארץ הענקים" ("Land of the Giants").
במהלך מלחמת העולם הראשונה, לנסטר שירת ב"וועדה למידע לציבור" ("Committee on Public Information") ובצבא ארצות הברית (1917–1918). בשנת 1921, נשא לאישה את מרי מנדולה, שנולדה בניו יורק להורים איטלקים. נולדו להם ארבע בנות. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא שירת במשרד המידע המלחמתי של ארצות הברית ("United States Office of War Information").
בשנת 2000, יורשיו של לנסטר תבעו את אולפני סרטי פרמאונט על הסרט מסע בין כוכבים: המפגש ("Star Trek: First Contact"). הם טענו כי כבעלי הזכויות לסיפור הקצר של לנסטר מ-1945 בשם "First Contact", שם הסרט פוגע בסימן מסחרי שלהם. בית המשפט המחוזי של ארצות הברית במחוז המזרחי של וירג'יניה קיבל את טענות פרמאונט ודחה את התביעה[1]. בית המשפט מצא כי ללא קשר לשאלה אם לנסטר טבע את הביטוי ראשון בסיפורו, המונח הפך מאז לשם גנרי ולכן לא ניתן להגנה משפטית. המונח עצמו מתאר מצב בספרות המדע הבדיוני שבו בני אדם נתקלים לראשונה במינים זרים. וגם אם המונח שינו "שם גנרי" לא היו שום ראיות לכך שהביטוי מקושר בדעת הקהל דווקא לסיפורו של לנסטר. בית המשפט לערעורים אישר את פסיקת בית המשפט הנמוך יותר ללא הערות נוספות.