מבחן קומבס

תרשים של מבחן קומבס בעל תוצאה חיובית

מבחן קומבס (באנגלית: Coombs test, נקרא גם בדיקת קומבס או סקר נוגדנים) היא בדיקת דם לגילוי נוכחות נוגדנים בדם כנגד אנטיגנים על פני תאי דם אדומים, העלולים לגרום להמוליזה. מבחן קומבס משמש לברור מקרים של אנמיה המוליטית אוטואימונית או המוליזה ביילוד (אנמיה עוברית עקב גורם רזוס).

השם מבחן קומבס מתייחס לשתי בדיקות דם: בדיקה ישירה (Coombs Direct) ובלתי ישירה (Coombs indirect).

היסטוריה

מבחן קומבס תואר לראשונה בשנת 1945 על ידי אימונולוגים מאוניברסיטת קיימברידג', רובין קומבס (אנ') (שהבדיקה נקראת על שמו), ארתור מוראנט (אנ') ורוברט ראסל ראצ' (אנ').

בדיקה ישירה (Coombs Direct)

המבדק משמש לאבחון אנמיה המוליטית אוטואימונית או לבירור בעקבות תגובה לא רצויה לעירוי דם, הבדיקה נועדה לגלות נוגדנים או חלבוני משלים הספוחים על פני תאי הדם האדומים.

בישראל לא נדרש מבחן קומבס ישיר כמבדק חובה בבירורים שלפני עירוי דם.

אופן הבדיקה

נלקחת דגימת דם ורידי, כדוריות הדם האדומות נשטפות בתמיסת מלח, ולאחר מכן מודגרות עם ריאגנט antihuman immunoglobulin (הידוע גם כריאגנט Coombs). אם הדגרה זו יוצרת אגלוטינציה (אנ') (היצמדות) של הכדוריות האדומות, משמע שיש נוכחות של נוגדנים עצמיים או חלבוני משלים הספוחים על הכדוריות האדומות, ותוצאת המבחן מוגדרת כחיובית.

בדיקה בלתי ישירה (Coombs indirect)

המבדק משמש כמבחן חובה עבור מנות דם לעירוי לזיהוי סוג דם וגורם רזוס או כבדיקות הריון לזיהוי גורמי סיכון לאנמיה עוברית. מבחן זה מגלה האם ישנה בנסיוב הנבדק נוכחות נוגדנים כנגד כדוריות דם אדומות, שאינם ספוחים לכדוריות אלה.

אופן הבדיקה

נלקחת דגימת דם ורידי, הדם מסורכז והנסיוב מודגר עם כדוריות דם עם אנטיגניות ידועה, לאחר מכן מוסיפים ריאגנט antihuman immunoglobulin. אם הדגרה זו יוצרת אגלוטינציה (אנ') (היצמדות) של הכדוריות האדומות משמע שהנסיוב הנבדק הכיל נוגדנים עצמיים לאנטיגנים מסוימים (בהתאם לכדוריות שנבחנו).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.