מבחן רומברג

מבחן רומברג הוא חלק מבדיקה גופנית המבוצעת בדרך כלל על ידי רופאים, ובעיקר כחלק מהבדיקה נוירולוגית. המבחן נועד להבדיל בין הפרעות בתפקוד המוח הקטן להפרעות בתחושת המצב. לעיתים עושים שימוש במבחן רומברג כדי לבדוק האם אדם מצוי בהשפעת אלכוהול, מאחר שהשפעה מוקדמת של אלכוהול על מערכת העצבים היא על תפקוד המוח הקטן^[1].

המבחן נקרא על שם הנוירולוג הגרמני יהודי מוריץ היינריך רומברג (1795–1873) אשר גילה גם את תסמונת פארי - רומברג הקרויה על שמו.

המבחן

מבחן רומברג מבוצע בשני שלבים:

• בשלב ראשון הנבדק עומד בכפות רגליים צמודות, עיניו פקוחות וידיו לצדי הגוף.
• בשלב שני, הנבדק מתבקש לעצום את עיניו בעוד הבודק משגיח עליו במשך דקה שלמה.

כיוון שהבודק מבקש לראות האם הנבדק מאבד את שיווי משקלו כאשר עיניו עצומות, חשוב שהבודק יתכונן לאפשרות שיצטרך לתפוס את הנבדק ולמנוע את נפילתו. לנבדקים בעלי משקל גוף גבוה, רצוי אף שהבודק יסתייע בעזרה נוספת.

תוצאת המבחן

אנשים ללא פגיעה נוירולוגית יוכלו לעמוד ברגליים צמודות כשעיניהם פקוחות, וגם כשהם עוצמים את עיניהם. האפשרויות האחרות הן:

• הנבדק מאבד את שיווי המשקל כבר כאשר עיניו פקוחות. אובדן שיווי המשקל יכול לקבל ביטוי קל יחסית כאשר הנבדק מפסק את רגליו כדי לקבל בסיס רחב יותר לעמידתו, ועד כמעט נפילה בניסיון העמידה. מצב זה הוא טיפוסי לפגיעה באונה המרכזית של המוח הקטן המפקחת על יציבות הגו.
• הנבדק יכול לעמוד כשעיניו פקוחות, אבל הוא מאבד את שיווי המשקל כאשר עיניו עצומות. תוצאה זו תהיה אבחנתית לפגיעה בתחושת המצב, בדרך כלל בשל פגיעה בסיבי העצב התחושתיים המוליכים את התחושה. הראיה מסוגלת לפצות במידה רבה על החסר הזה, אבל ללא ראיה אין למוח מידע על מצב הגוף במרחב כדי להחזיק את החזרי היציבה. במצב זה נאמר כי מבחן רומברג בנבדק הוא חיובי, או כי נמצא בנבדק סימן רומברג.

וריאציה נוספת שהתווספה במשך השנים למבחן רומברג המקורי היא "רומברג מחודד", הביצוע הוא זהה למבחן רומברג רק מבוצע עם רגליים בעמידת טאנדם (עקב בצד אגודל).

העיקרון

שמירה על שיווי משקל כאשר עומדים במקום אחד, תלויה בהולכה חושית תקינה, בעיבוד מוחי של המידע התחושתי הזה ושילובו במרכזים המוחיים המפקחים על שרירי השלד, ובהולכה מוטורית תקינה.

המסרים החושיים העיקריים במצב זה הם:

• תחושת מצב המותמרת על ידי קולטנים מכניים מהשרירים ומהמפרקים בגו וגפיים, דרך חוט השדרה.
• חוש הראייה המספק למוח מידע אודות מצב הגוף והמרחב סביבו.

האינטגרציה של החושים האלה לשמירה על היציבות מתבצעת במוח הקטן, וזה שולח מידע למרכזים המוטוריים במוח הגדול לתיקון וויסות הפקודות המוטוריות שלו, ובכך שמירה על החזרי היציבה ושיווי המשקל של הגוף.

השלב הראשון של המבחן (עמידה בעיניים פקוחות) מדגים כי לפחות אחד משני החושים תקין וכי האינטגרציה החושית-מוטורית במוח הקטן תקינה.

בשלב השני, מסירים את חוש הראייה על ידי עצימת העיניים. במידה ותחושת המצב תקינה, עדיין יישמר שיווי המשקל. אבל במידה ויש הפרעה בתחושה הזו, אזי חסרים שני החושים והנבדק יאבד את שיווי המשקל וייפול.

מבחן רומברג איננו מבחן הבודק תפקוד מוחי, כפי שרבים טועים לחשוב. נבדקים הסובלים מאטקסיה בשל פגיעה במוח הקטן יתקשו בדרך כלל לשמור על שיווי משקל גם בעיניים פקוחות ולכן לא ניתן לבצע בנבדקים כאלה את מבחן רומברג ולא ניתן לתאר חולה הסובל מאטקסיה צרברלית כ"רומברג חיובי". מבחן רומברג נועד לבדוק אך ורק את תקינות הולכת של תחושת המצב.

מבחן רומברג הוא חיובי במצבים מסוימים הגורמים לפגיעה בתחושת המצב, כגון:

• מחלות המשפיעות על עצבי התחושה. הפגיעה השכיחה ביותר בימינו היא מחלת הסוכרת בה עלולה להתפתח פגיעה בעצבים היקפיים. בעבר, כאשר סיפיליס הייתה מחלה שכיחה יותר וללא טיפול אנטיביוטי, תוארה פגיעה טיפוסית בתחושת המצב בסיפיליס שלישוני, בעיקר בתסמונת Tabes Dorsalis בה נפגעים השורשים התחושתיים בכניסתם לחוט השידרה.
• מחלות המשפיעות על הולכת התחושה המוטורית בחוט השדרה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבחן רומברג בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Jessica Forbes, Sunil Munakomi, Heather Cronovich, Romberg Test, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2023