מבצע כנפיים אדומות
 | ||
| תאריכים |
27 ביוני 2005 – יולי 2005 (כ־5 ימים)  | |
|---|---|---|
| מקום |
Korangal Valley | |
|
| ||
  | ||
מבצע כנפיים אדומות היה מבצע צבאי של צבא ארצות הברית שנערך ב-2005 בתקופת מלחמת אפגניסטן על ידי יחידת הקומנדו הימי - אריות הים. במהלך המבצע כולו נהרגו 19 חיילים אמריקאים וביניהם הצוות העיקרי.
רקע המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבצע כנפיים אדומות נערך בליל ה-27 ביוני 2005 ובו השתתפה יחידת הקומנדו הימי של צבא ארצות הברית אריות הים. מטרת המבצע הייתה איתור וחיסול טרוריסט מבוקש של ארגון הטרור טליבאן, אחמד שאה.
הצוות הורכב מארבעה לוחמים: מרקוס לוטרל, מייקל מרפי (מפקד הצוות), דני דיץ' ומתיו אקסלסון. לאחר שהות, הליכה ומסעות לעבר כיוון הכפר שבו שהה אחמד שאה וחייליו, הם הגיעו למקום מסתור ובו דיווחו בקשר על מקומם לצבא. כל שאר הלוחמים הסתתרו באותו מרחב אך במקום מסתור אחר שבשיחים, בזמן מנוחתם יצאו רועי צאן שחשפו את הצוות, נבהלו וכמעט ברחו. הצוות מיהר לעצור את רועי הצאן, ודיווחו בקשר על כך שנחשפו. הקשר מהצד השני לא נשמע בגלל אזור הקליטה והציון, והצוות החל להתדיין מה לעשות. הלוחמים רצו לחסל את רועי הצאן, אך מרפי המפקד אסר עליהם והם החליטו לעשות את המעשה ההומניטרי, להישמע לפקודות ולשחרר אותם, בידיעה שהם וודאי ידווחו עליהם בכפר ויעמידו אותם בסכנה.
הצוות החל בנסיגה במעלה ההר, בתקווה שיגיעו לנקודה גבוהה בה תהיה קליטה והם יוכלו להזעיק חילוץ בקשר.
רועי הצאן ברחו לכפר ודיווחו על הצוות, ובעקבות זאת אחמד שאה וחוליית מחבלי טאליבאן יצאו לשטח בעקבותיהם. כשמצאו אותם התפתח קרב יריות שנערך מספר שעות. בזמן הקרבות הלוחמים נפצעו מירי ומנפילות בשטח שהיה הררי וקשה, אך הם המשיכו להילחם ולנסות להפעיל את הקשר בבקשה לחילוץ אך ללא הצלחה. לפי דוח שנערך לאחר האירוע, הצוות נלחם מול 80-100 טרוריסטים. הצוות התקדם לכיוון צוק שממנו יוכלו לקפוץ ולתפוס מחסה, אבל במהלך הנסיגה דני דיץ' נפגע והכוח נאלץ להשאיר אותו במעלה ההר. בהמשך הוא נהרג. מקום מסתורם נחשף שוב, ומייקל מרפי מפקד הכוח החליט לסכן את חייו ולעלות להר, על מנת להפעיל את הקשר ולהזעיק חילוץ לחברי הצוות הנותרים, זאת בידיעה שהשטח שורץ מחבלים. מרפי הצליח להפעיל את הקשר ולהזעיק חילוץ, אך גם הוא נהרג. בקרב נותרו מרקוס לוטרל ואקסלסון.
החמ״ל קיבל את בקשת הסיוע של מרפי ומסוק חילוץ נשלח לנ״צ אך הותקף בירי RPG וכל הלוחמים שהיו בתוכו, כולל המפקד הראשי (אריק קק) נהרגו. מרקוס ואקסלסון נאלצו להתפצל ואקסלסון נהרג. מרקוס הבין שכל חבריו לצוות נהרגו, ושמסוק החילוץ התרסק, ומוצא מחסה. הוא נרדם תשוש ומיואש.
כשהוא מתעורר מתחיל מרקוס לטפס חזרה במעלה ההר, כשהוא חבול ופצוע מירי במספר מקומות בגופו. בדרך הוא נתקל בגבר אפגני (מחמוד גלאב) ובנו הקטן. באפיסת כוחות וניסיון אחרון להגן על עצמו הוא שולף רימון ומאיים עליהם, אבל הגבר משכנע אותו שהוא לא מהטאליבאן ושהוא יעזור לו. הוא מובא לכפר, למרות היחס העוין משאר התושבים. מחמוד טיפל במרקוס, נתן לו אוכל ושתייה והחביא אותו בביתו. מרקוס כותב פתק בו הוא מסביר את מיקומו ושהוא מבקש חילוץ, ושולח את מחמוד לבסיס הצבאי.
אחמד שאה והטליבאן שומעים על כך שמחמוד והתושבים בכפר השכן מחביאים חייל אמריקאי, ומגיעים לנקום ולהרוג אותו ואת השאר.
כוח החילוץ האמריקאי שקיבל את הפתק של מרקוס מגיעים לכפר, מחסלים את המחבלים ומחלצים את מרקוס הפצוע.
החילוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]החילוץ כלל את קצין הכוחות אריק כריסטנסן, שיין פאטון, ז'אק פונטן, דניאל הילי, ג'פרי לוקאס, מיכאל מקגריווי, ג'יימס סאה, ג'פרי טיילור מהיחידה. מרקוס מורלס, ג'יימס פונדר, סטפן רייך, מייקל רוזל וכריס היו חלק מהחטיבה האווירית למבצעים מיוחדים. כולם נהרגו בקרב במהלך חילוץ הצוות העיקרי במבצע.
לאחר אירועי המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום הקרבות והחילוץ של מרקוס, נערך חיפוש אחר גופותיהם של שאר חברי הצוות והם נמצאו והובאו לקבורה. מרקוס השתקם מפציעותיו, התחתן והביא לעולם שני ילדים. לאחד מהם הוא קרא "אקס", על שם אקסלסון חברו לצוות שנהרג. הוא שומר על קשר עם מחמוד גולאב, האפגני שהציל אותו.
מחמוד גולאב קיבל לאחר האירוע איומים על חייו וחיי משפחתו, וצבא ארצות הברית דאג לספק לו הגנה ומקום מסתור.
אחמד שאה נפצע קשה במהלך אירוע החילוץ של מרקוס אך שרד. הוא נהרג בתקרית אחרת בהמשך.
מורשת והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למייקל מרפי הוענק מדליית הכבוד, ולשאר לוחמי הצוות (דני דיץ', מתיו אקסלסאון ומרקוס לוטרל) הוענק צלב הצי. בנוסף לכך הם הונצחו בפארק עם אנדרטה לזכרם ופסלים שונים של דמותם.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרקוס פרסם ספר שנהפך לרב מכר, ובהשראתו וסיפורו צולם סרט צבאי-אקשן קולנוע בשם "השורד האחרון", בו מופיעים השחקנים מארק וולברג, אמיל הירש, טיילור קיטש ובן פוסטר.
