במשפט פלילי, מבצעים בצוותא הם שותפים לביצוע עבירה, שעושים פעולות ממשיות כדי לבצע את העבירה. בשונה ממשדל וממסייע שנחשבים לשותפים עקיפים בעבירה, מבצע בצוותא הוא מי שנחשב לשותף ישיר בביצוע העבירה.
דוגמה קלאסית להמחשת ההגדרה של ביצוע בצוותא היא של צוות שודדי בנק: אם א' מנטרל את השומר בכניסה; ב' מכוון אקדח לכיוון הבנקאי; ג' לוקח את הכסף מהקופה; וד' הוא הנהג של רכב המילוט - ארבעתם עשויים להיחשב למבצעים בצוותא של עבירת השוד, כך שלכל אחד מהם אחריות מלאה על ביצוע העבירה, אף על פי שאף אחד מהם לא ביצע את כל הרכיבים של העבירה.
ההגדרה של השותפים לפעילות עבריינית כמבצעים בצוותא מאפשרת להתייחס לפעולה העבריינית בכללותה, ולא להתייחס אך ורק לפעולות הספציפיות שכל שותף נקט בהן. גם מי שמעשיו כשלעצמם לא מוגדרים כעבירה פלילית יכול להיחשב כמבצע בצוותא של עבירה אם הוא נוטל בביצועה חלק ממשי.
בהלכות שבת, קיים הכלל "שניים שעשאוה פטורים", על פיו שניים שביצעו יחד אחת מל"ט מלאכות שבת, פטורים מעונש מן התורה, אם כי מלאכה זו עדיין אסורה, לפחות מדרבנן. דין זה נדרש בתלמוד מהפסוק האמור בקורבן חטאת: ”וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה” (ויקרא, ד', כ"ז)[1].
רש"י כתב שטעם הפטור הוא משום 'דלאו אורחיה בהכי', כלומר שלא מקובל ששני אנשים מבצעים יחד מלאכה[2]. לפי זה ייתכן שהפטור קיים רק בהלכות שבת, בהם קיים עונש רק על מלאכת מחשבת, שבהגדרתה כלולה הדרישה שהמלאכה תתבצע כפי המקובל, ולא בשינוי.
מקרה המשמש כדוגמה לאבסורד שניתן להגיע אליו על פי ההגדרה של ביצוע בצוותא היה בהרשעתו של דרק בנטלי (אנ') ברצח באנגליה בשנת 1952. בנטלי, שהיה אדם מעורער בנפשו, שהה במעצר משטרתי כאשר חברו כריסטופר קרייג ירה למוות בשוטר. העילה להרשעתו של בנטלי ברצח הייתה האמירה שלו לקרייג לפני הרצח: ”Let Him Have It (תן לו לקבל את זה)”, שפורשה כפעילות ממשית שלו לביצוע הרצח. קרייג עצמו היה קטין ולכן נידון למאסר בלתי מוגבל "להנאתה של הוד מלכותה (אנ')", אך בנטלי נידון לעונש מוות ונתלה.
המקרה של בנטלי עורר מחאה ציבורית רחבה, ובעקבותיה נקבעה הגדרה של המתה באחריות מופחתת (אנ') ב-1957. לבסוף הביאה המחאה לביטול עונש המוות באנגליה (אנ'). ב-1991 הוקרן הסרט Let Him Have It (אנ') המבוסס על סיפורו של בנטלי. בשנת 1998 טוהר שמו של בנטלי והרשעתו ברצח בוטלה.
לאחר תיקון מס' 39 לחוק העונשין הוגדרו המבצעים בצוותא כך:
היסוד הנפשי הנדרש לביצוע בצוותא מורכב מכמה רכיבים: על המבצע בצוותא להיות מודע לחלקו בעבירה, לחלקם של המבצעים הנוספים ולמזימה העבריינית בכללותה.[3]
ההבחנה בין מבצעים בצוותא לבין סוגים אחרים של צדדים לעבירה נדרשת כיוון שיש הבדלים בין הדין של מבצעים בצוותא לסוגים האחרים[4]:
בפסק דין שניתן בעניינו של הרב עוזי משולם, נקבע כי אין צורך בנוכחות פיזית של המבצע בצוותא במקום בו בוצעה העבירה. המבחן העיקרי הוא מבחן השליטה הפונקציונלית: כיוון שגורל הביצוע כולו היה נתון בידיו של הרב משולם - הוא נחשב למבצע בצוותא. בנוסף, עלתה בפסקת הדין דוקטרינת רב העבריינים, לפיה כאשר מדובר במי שעומד בראש הפירמידה של ביצוע העבירה - הוא ייחשב מבצע בצוותא גם אם לא ביצע אף מעשה בעצמו[6]:
נדע מכאן, כי סיווגו של הרב-מוח כמשדל, עושה אותו עבריין זוטר למבצע בצוותא. הנקבל כי הרב-מוח יהא זוטר ל"חייליו" עושי-דברו? אכן, אם הרב-מוח אכן רב-מוח הוא - שבלעדיו לא יוכל תמנון השותפות לעבירה להניע את זרועותיו - יקשה עלינו לקבל כי אחריותו תהא פחותה מאחריות המבצע בצוותא. רוחו הרעה של המנהיג שורה על כל המבצע העברייני; מוחו מילא את הקפיץ מפעיל העבירה קודם תחילתה; ולעת עשייתה של העבירה הוא "נמצא" עם העבריינים כמבצע-בצוותא עימהם.
— פסקה 13 לפסק הדין של השופט מישאל חשין, דנ"פ 1294/96 משולם ו11- אח' נ' מדינת ישראל