מגדל אפק
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
2005  |
| כניסה בתשלום | והנחה לתושבי ראש העין[1] |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ראש העין |
| קואורדינטות | 32°04′51″N 34°57′25″E / 32.08083333°N 34.95694444°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מגדל אפק | |
  | |
מגדל אפק (נקרא גם מגדל צדק) הוא גן לאומי שהוכרז בשנת 1994, בתחומו שרידי ישוב יהודי מתקופת בית שני[2], שנהרס על ידי הרומאים בזמן המרד הגדול בשנת 67, ומצודה צלבנית, מיראבל שמה (להבדיל מתל אפק ועליו מבצר אנטיפטריס). מגדל אפק מוקף בשרידי הכפר הערבי ששכן במקום עד מלחמת העצמאות שם הכפר היה מג'דל יאבא או מג'דל צאדק.[3] לאחר המלחמה ישבו במקום עולים חדשים. כיום בתחום השיפוט של העיר ראש העין.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצודה חולשת על "מעבר אפק" שהוא מעבר צר בדרך הים (Via Maris) שהובילה ממצרים דרך ארץ ישראל לארם נהריים ובחזרה. מעבר דרך הים במישור הצר בין תל אפק למגדל אפק היה נחוץ כדי לעקוף ממזרח את נחל הירקון המתחיל בתל אפק ונמשך עד הים, הביצות והנחלים של אזור השרון במישור החוף וממערב את הדום השומרון, מדבר הסלעים ועמקי הנחלים שכיוונם ממזרח למערב.
ימי בית שני ותקופת המשנה והתלמוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדל צדק נודע בשמו הקדום מימי הבית השני - מגדל אפק. באתר שרידים דלים מתקופת הברונזה ותקופת הברזל. בתקופה החשמונאית התקיים במקום כפר יהודי שנחרב על ידי הרומאים במהלך המרד הגדול, ממנו שרדו בעיקר מערות קבורה מפוארות בסגנון ירושלים. אבנים מעוטרות בודדות בשימוש משני, כתובת ומעט חרסים מעידים על התקופות הרומית והביזנטית[4].
תולדות המצודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ΜΑΡΤΥΡΙON TΟΥ – מרטיריון של
ΑΓΙΟΥ KHPYKOY – הקדוש קיריקוסבתחילת המאה ה-12, בממלכת ירושלים הצלבנית, הוקמה במקום מצודה בידי משפחת איבלין בשם "מיראבל" (Mirabel - יפה נוף) על שום הנוף היפה הנשקף משם. בשנת 1187 נכבשה המצודה בידי המוסלמים. במבצר זה התבצר צבא המלכה מליסנדה שהונהג על ידי סניור רמלה כאשר מליסנדה ובנה בלדווין השלישי נלחמו על כס המלוכה. בלדווין השלישי ניצח, סניור רמלה גלה מהארץ ומליסנדה התבצרה במצודת העיר ירושלים. בשנת 1191 במסע הצלב השלישי נהרסה המצודה על ידי המוסלמים אך נבנתה בידי הממלוכים.
על משקוף אחד החדרים חקוקה כתובת ביוונית: "המרטיריון של הקדוש קיריקוס". אבן זו נלקחה כנראה ממקום אחר ושימשה כאן בשימוש משני. מרטיריון הוא מקום זיכרון למרטיר (קדוש מעונה). לפי מסורת הנוצרים היה קיריקוס ילד בן שלוש שנהרג על אמונתו בימי הקיסר דיוקלטיאנוס בסוף המאה ה-3 לספירה. הכתובת היא מהמאה הרביעית-חמישית לספירה[3].
מג'דל יאבא
[עריכת קוד מקור | עריכה],_Israel.jpg)
ערך מורחב – מג'דל יאבא
מהמאה ה-16 שכן במקום כפר בשם מג'דל יאבא. במאה ה-19 השתלט על האזור שייח' צאדק אל ג'מעיני ובנה טירה על חורבות המצודה לריכוז שלטונו ולצורך גביית מיסים באופן בלתי חוקי מעוברי אורח, עד שלבסוף הגלו אותו השלטונות הטורקים. מאז הכפר מג'דל יאבא כונה על שמו גם בשם מג'דל א-צאדק שתורגם לעברית כ"מגדל צדק"[5]. אבל ברוב המקורות כמו במפות נקרא המקום מג'דל יאבא[6].
ליד מסעף הכבישים ובכניסה אל הכפר ההרוס ניצבת אנדרטה לזכר הלוחמים במלחמת העצמאות שנפלו בכיבוש הכפר. על אדמות הכפר יושבים היום היישובים ראש העין, עינת וגבעת השלושה.
גן לאומי מגדל אפק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 הוכרז שטח בן כ-30 דונם סביב המבצר עצמו כגן לאומי. התהליך הסתיים ב-2005, עם הכרזת 1,671 דונם נוספים כחלק מהגן הלאומי מגדל אפק, לאחר הסרת התנגדות עיריית ראש העין. בשנת 2013 נסגר הפארק למבקרים עד להודעה חדשה בשל ונדליזם[7]. בשנת 2016 החלו עבודות שיפוץ ושחזור האתר, והוא נפתח למבקרים בסיום העבודות במרץ 2021, כחלק מפארק גדול שפותח מסביבו.
צומת הכבישים 444 ו471 הממוקם בסמוך, נקרא צומת מגדל אפק, על שם הגן הלאומי.
-
מגדל אפק מהאוויר, ספטמבר 2017 -
המצודה בשעת שקיעה, ספטמבר 2017 -
המצודה מכיוון צפון
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רועי מרום, "הכפר מג'דל יאבא: בין ההר למישור", כנס מחקרי מגדל צדק: חוברת תקצירים, 2019
- Denys Pringle, Majdal Yaba, in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), pp. 67-69
- Denys Pringle, The Castle and Lordship of Mirabel. In B.Z. Kedar, J. Riley-Smith and R. Hiestand (eds.), Montjoie: Studies in Crusade History in Honour of Hans Eberhard Mayer, (1997), pp. 91-112
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גן לאומי מגדל צדק, באתר רשות הטבע והגנים (אתר חדש)
- גן לאומי - מגדל אפק, באתר רשות הטבע והגנים
- מגדל צדק, באתר עיריית ראש העין
משה גלעד, קרב הבלימה על המרחב הירוק האחרון של גוש דן, באתר הארץ, 28 בינואר 2018- גלעד כרמלי, אחרי שנים של עבודות פיתוח: הגן הלאומי מגדל צדק נפתח לציבור | הצצה ראשונה, באתר ynet, 11 במרץ 2021
- משה גלעד, מצודת היופי הפלאי: נפתח הגן הלאומי הענק "מגדל צדק", באתר הארץ, 24 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נכון לדצמבר 2022
- ^ משה גלעד, היא חזרה: מצודת היופי הפלאי, גלריה הארץ, 25.3.2021
- ^ 1 2 זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, עם עובד, 1976, עמ' 4189-4187
- ^ צביקה צוק, ממעיינות הירקון (אפק) אל הדום השומרון (מירבל), כנס מחקרי מגדל צדק: חוברת תקצירים, 2019
- ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, 1980 הערך מגדל אפק עמ' 275. התרגום לעברית נמצא גם בשמן של מחצבות מגדל צדק הסמוכות לכפר
- ^ במפות 1:250,000 מהשנים 1937 ו-1946 נקרא המקום Majdal Yaba
- ^ ונדליזם בגן לאומי מגדל צדק, באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים, 7 בינואר 2013
