מגח בוסארד

מגח בוסארד הוא אמצעי תאורטי להנעה של חלליות.

השיטה נהגתה בשנת 1960 על ידי רוברט בוסארד (Robert W. Bussard). השימוש במגח התפרסם בספרו הפופולרי של פול אנדרסון "טאו אפס", ב"יקום המוכר" של לארי ניבן ובאחרים. עקרון השיטה הוא מנוע מגח סילון המשתמש בהיתוך גרעיני שמקור הדלק שלו יהיה המימן הנמצא בחלל. החללית אמורה לאסוף תוך כדי טיסה את המימן, להתיך אותו תוך יצירת דחף. באופן כזה החללית אמורה להגיע למהירות של כשליש ממהירות האור. באופן תאורטי, ככל שמהירות החללית תגדל כמות המימן שהיא תאסוף תגדל, כך שהדחף יגדל, אך גם החיכוך עם המימן אשר נמצא בחלל, עד להגעה למהירות שווי משקל.

להמחשה, לחללית בעלת מגח בוסארד במהירות מרבית ייקח 3 שניות להגיע מכדור הארץ לירח.

שיטה זו הועלתה כאחד מן הרעיונות להנעת חללית לצורך מסע בין-כוכבי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.