זימבבואה אישרה כי המקרה הראשון של COVID-19 במדינה הוא גבר תושב מפלי ויקטוריה שנסע חזרה מבריטניה דרך דרום אפריקה ב-15 במרץ.[5] בתחילה דווח על מקרי מוות כפי שצוין בטעות בכמה מקורות שכן החולה ממשיך בבידוד עצמי בבית ומראה סימני התאוששות.[6]
שני מקרים נוספים במדינה אושרו ב-21 במרץ, שני המקרים היו בהארארה.[7] ב-23 במרץ, אושר כי העיתונאית הזימבבואית זורורו מקמבה הייתה האדם הראשון במדינה שמת מהנגיף.[8][9][10]
לאחר מותה של זורורו, שני אנשים נוספים מתו כשהם מעלים את מספר ההרוגים לשלושה.[11] בשל מחסור בציוד רפואי הרופאים הזימבבואים הגישו תביעה נגד הממשלה על כך שהם אינם מוגנים כראוי בעת הטיפול בחולים נגועים.[12]
נעצרו כחמישה עיתונים לאור הסיקור שלהם נגד ההתמודדות של המדינה בזמן המגפה.[13]
לפני שהיו מקרים מאושרים במדינה, הנשיא אמרסון מננגגואה הכריז על מצב חירום לאומי, והכריז על מגבלות נסיעה ואיסור על התכנסויות גדולות.[14][15] שר הביטחון של המדינה, אופה מוסטינגורי, גרם למחלוקת בכך שקבע כי נגיף הקורונה עשוי להוות עונש אלוהי על מדינות המערב בגין הטלת סנקציות על זימבבואה.[16]
ב-23 במרץ הודיע הנשיא מננגגואה על צעדים נוספים: 1) סגירת גבולות זימבבואה לכל נסיעות שאינן חיוניות, למעט תושבים ומטענים חוזרים. 2) סגירת ברים, מועדוני לילה, בתי קולנוע, בריכות שחייה ופעילויות ספורט. 3) הגבלת כל המפגשים הפומביים לפחות מ-50 איש. 4) הגבלת ביקורי בית החולים ללא יותר פעם ביום.[17][18] ב-27 במרץ הודיעה הממשלה כי המדינה הייתה אמורה להיכנס לסגר ארצי למשך 21 ימים החל מ-30 במרץ ואילך.[19]
נכון לסוף ינואר, ישנם בזימבבואה 1,103 מתים ו-32,004 מקרי הדבקה, מתוכם הבריאו 23,413.