יש לעדכן ערך זה.
| ||
יש לעדכן ערך זה. | |
תקופת המגפה | ינואר 2020 – הווה (כ־4 שנים) |
---|---|
במדינות או באזורים | טאיוואן |
פתוגן | נגיף ה-SARS-CoV-2 |
מקור המגפה | ווהאן, הרפובליקה העממית של סין |
מקרי מוות | 19,005 [1] |
מקרי הדבקה |
10,239,998[1] • 0 מהם חולים פעילים • 0 מתוכם במצב קשה |
הבריאו |
10,220,993 [1] רענון נתונים |
מגפת הקורונה, בה חלו רבים במחלת נגיף הקורונה בטאיוואן, התפשטה אל המדינה בסוף ינואר 2020.
ב-31 בדצמבר 2019 המרכז הטאיוואני לבקרת מחלות (CDC) (אנ') החליטו ליישם אמצעי בדיקה לטיסות נכנסות מווהאן, שבסין בתגובה לדיווחים על התפרצות לא מזוהה.[2] הנוסעים של כל הטיסות האלה, נבדקו על ידי גורמי הבריאות לפני היציאה לדרך.[2] נוסע בן שש שהעביר בווהאן ופיתח חום היה במעקב צמוד של CDC.[3] בשלב זה, לכאורה, היו 27 מקרים של דלקת ריאות חדשה בווהאן.[3]
עד 5 בינואר, ה-CDC של טייוואן החל לעקוב אחר כל האנשים שנסעו לווהאן תוך ארבעה עשר יום והפגינו חום או תסמינים של דלקות בדרכי הנשימה העליונות. אנשים אלה נבדקו על פי 26 פתוגנים ידועים, כולל SARS ותסמונת הנשימה במזרח התיכון, ואלה שנמצאו חיוביים הושמו בהסגר.[4]
ב-20 בינואר הערכה הממשלה את הסיכון הנשקף מההתפרצות כדי להפעיל את מרכז פיקוד המגפה המרכזית (CECC) (אנ').[5][6][7] במקור הוקם מרכז הפיקוד כישות ממשלתית ברמה 3,[6] ה-CECC הועלה לדרגה 1 ב-28 בפברואר.[8] ה-CECC ריכז את תגובות הממשלה על פני אזורים כולל לוגיסטיקה לאזרחים על ספינת התענוגות ה"דיימונד פרינסס", חיטוי של שטחים ציבוריים סביב בתי ספר, ומספק תדריכים יומיים עם חן שי-צ'ונג (אנ'), שר הבריאות והרווחה הטאיוואני.[4]
ב-21 בינואר הודיעה טאיוואן על מקרה ראשון של הדבקה בנגיף הקורונה בשטחה. מדובר באישה בת 50 אשר הגיעה לנמל התעופה הבינלאומי של טאיוואן (אנ') מעבודתה כמורה בווהאן, שברפובליקה העממית של סין.[9] היא דיווחה מיוזמתה על התסמינים ואושפזה בבית חולים ללא כניסה רשמית למדינה.[10]
ב-24 בינואר הודיעה ממשלת טאיוואן (אנ') על איסור זמני על ייצוא מסכות פנים למשך חודש כדי להבטיח אספקה של מסכות לאזרחיה.[11][12] האיסור הוארך פעמיים: ב-13 בפברואר עד סוף אפריל,[13] וב-13 באפריל עד סוף יוני.[14]
ב-30 בינואר השעו הרשויות בטאיוואן את הטיסות לרפובליקה העממית של סין עד סוף פברואר 2020 עקב התפרצות הנגיף.[15] משך האיסור הוארך עד אפריל 2020,[16] והורחב גם להונג קונג ומקאו.[17]
ב-31 בינואר דווח כי איטליה אוסרת על טיסות מסין, הונג קונג, מקאו וטאיוואן.[18][19]
ב-1 בפברואר דווח כי צ'יינה איירליינס תורשה להטיס אזרחים טאיוואנים הנמצאים באיטליה חזרה לטאיוואן.[20][21]
ב-2 בפברואר דחה מרכז פיקוד המגפה המרכזית בטייוואן את פתיחת בתי הספר היסודיים והתיכוניים עד 25 בפברואר (במקור 11 בפברואר).[22][23] בתחילת פברואר 2020 ביקש מרכז פיקוד המגפה המרכזי של טאיוואן את גיוס הכוחות המזוינים של טאיוואן (אנ') כדי לסייע בריסון התפשטות הנגיף ולבנות את ההגנות נגדו. חיילים הועברו לרצפות המפעל של יצרני המסכות הגדולים כדי לסייע לצוותים של 62 קווי ייצור המסכה הנוספים שהוקמו באותה תקופה.[24] בתחילת מרץ הגיע הייצור הממוצע של טאיוואן של מסכות פנים כירורגיות ל-9.2 מיליון ליום.[25] בסוף מרץ הגיעה הייצור היומי של מסכות פנים כירורגיות ל-13 מיליון.[26]
ב-6 בפברואר הודיעה טאיוואן איסור כניסת ספינות שייט לכל נמלי טאיוואן עקב התפשטות נגיף הקורונה.[27]
בנוסף על כך, הודיעה הממשלה על הנהגת מערכת הקצבת מסכות, המחייבת את האזרחים להציג את כרטיס הביטוח הלאומי (אנ') שלהם.[28][29] לפני יישומה הורחבה המערכת לבעלי תעודת תושב זר (אנ') ואנשים עם אישורי כניסה תקפים.[30] אנשים בעלי מסמכי זיהוי אי-זוגיים הורשו לקנות מסיכות בימי שני, רביעי ושישי. בעלי תעודות זהות עם מספרים אחידים הורשו לקנות מסכות בימי שלישי, חמישי ושבת. לכל אחד מותר לקנות מסכות בימי ראשון. למבוגרים הותר לקנות שתי מסכות בכל ביקור וילדים ארבעה, עם מגבלה המחייבת שתעבור תקופה של לפחות שבעה ימים מאז הרכישה האחרונה. מגבלת התאריך לילדים מתחת לגיל שלוש עשרה שנים בוטלה ב-27 בפברואר.[31][32] החל מ-5 במרץ מבוגרים הורשו לקנות שלוש מסכות מדי שבוע, וכמות המסכות לילדים הוגדלה לחמש.[33] המסכות היו זמינות להזמנה מקוונת החל מה 12 במרץ.[34] באפריל תוקנה מערכת הקצבת המסכות כך שהמבוגרים יכלו לקנות תשע מסכות כל שבועיים. החל מ-9 באפריל הוסרו מגבלות התאריך הספציפיות. בנוסף, אזרחי טאיוואן יכולים לשלוח 30 מסכות כל חודשיים מעבר לים לקרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה.[35][36] משרד החוץ של טאיוואן (אנ') קיבל על עצמו את האחריות להפצת המסכות למשפחות דיפלומטים.[37]
ב-10 בפברואר הודיעה הפיליפינים על איסור כניסת אזרחי טאיוואן עקב מדיניות סין-אחת (אנ').[38] מאוחר יותר ב-14 בפברואר הודיע דובר נשיא הפיליפינים, סלבדור פאנלו (אנ') על הסרת האיסור הזמני על טאיוואן.[39]
ב-16 בפברואר הודיעה טאיוואן על מקרה מוות ראשון בשטחה כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה. הקורבן הוא גבר בשנות ה-60 לחייו שסבל מצהבת B וסוכרת.[40]
ב-23 בפברואר אסרה טאיוואן על אנשי מקצוע רפואיים בחזית העובדים בבתי חולים לנסוע לאזורים המצויים תחת אזהרת נסיעה ברמה 3.[41][42]
תאגיד הטבק והמשקאות בטאיוואן (אנ') ותאגיד הסוכר של טאיוואן (אנ') הגדילו את ייצורם של 75 אחוז אלכוהול לשימוש בתברואה.[43] ב-25 בפברואר, בית החולים לנשים והילדים של הפינג, סניף של בית החולים העירוני טאיפיי, יועד במיוחד לטיפול בחולים עם נגיף קורונה.[44] בין 4 ל-31 במרץ נאסר ייצוא של מדי חום דיגיטליים.[45][46] ב-16 במרץ הודיעה נשיאת טאיוואן, צאי יינג-ון כי "מקלות תעשייתיות" וחברות טאיוואניות אחרות יחלו בייצור המוני מקומי של חלוקי מגן, והסתיימו בהסתמכות על היבוא האמריקני מדופונט במהלך המגפה.[47]
ב-25 בפברואר עבר החוק המיוחד למניעה, הקלה ושיקום בהקשר לנגיף הקורונה (אנ') ברשות המחוקקת של טאיוואן (אנ').[48]
ב-27 בפברואר האיסור של ממשלת טאיוואן על אנשי מקצוע רפואיים בחזית העובדים בבתי חולים לנסוע לאזורים המצויים תחת אזהרת נסיעה ברמה 3 הוארכה עד 30 ביוני.[49]
ב-13 במרץ עבר התקציב המיוחד להוצאות נגיף הקורונה בסך כ-2 מיליארד דולר.[50]
ב-14 במרץ הודיעה טאיוואן כי אנשים שחוזרים לטאיוואן מרוב אירופה, בנוסף לאנשים שעברו דרך סין, הונג קונג, מקאו ודובאי, חייבים להיכנס להסגר בביתם במשך 14 יום.[51]
ב-16 במרץ הודיעה טאיוואן כי היא אוסרת על מורים ותלמידים בבתי הספר התיכוניים ומטה לנסוע מחוץ למדינה עד יולי.[52]
ב-17 במרץ, אזרחים זרים המורשים להיות במדינה, כלומר מי שמחזיקים בתעודות תושבי חוץ או הנמצאים במשימות דיפלומטיות, עסקיות או אחרות מיוחדות, יכולים לשכור חדר במרכז הסגר ציבורי.[53]
החל מ-19 במרץ נאסר על כניסת אזרחים זרים לטאיוואן, לעומת כמה היוצאים מן הכלל; כמו אלה שמבצעים תקופת חוזה עסקי, המחזיקים בתעודת תושבים זרים תקפים, תעודות דיפלומטיות, או תיעוד רשמי אחר ואישורים מיוחדים.[54]
ב-20 במרץ העלה ה-CECC את אזהרת המסע לנסיעות מחוץ לטאיוואן לרמה 3 לכל מדינה ואזור ברחבי העולם. אזרחי טייוואן מומלצים להימנע מכל נסיעה לא חיונית.[55]
ב-31 במרץ הודיע שר התחבורה והתקשורת של טאיוואן, לין צ'יה-לונג (אנ') כי כל הנוסעים ברכבות ואוטובוסים בין עירוניים נדרשים לעטות מסכות, וכך גם אנשים בתחנות מנוחה בכבישים מהירים. תאגיד הרכבות המהירות של טאיוואן (אנ') התקין מצלמות תרמיות בכניסות לכל שתים עשרה תחנות הרכבת המהירות. מנהל הרכבות של טאיוואן (אנ') עשה את אותו הדבר בכל אחת ב-239 התחנות שלה.[56]
ב-3 באפריל הצהיר ה-CECC כי נוסעים שיסרבו ללבוש מסכות לאחר שהתבקשו לעשות כן, יקבלו קנס בסך 3,000 דולר ל-15,000 דולר NT, כפי שנקבע בחוק הפיקוח על מחלות תקשורת (傳染病 防治 法).[57]
בקיץ הוקלו המגבלות לסטודנטים זרים באוניברסיטאות ולפונים לטיפול רפואי בטייוואן, בכפוף לאישור מראש של הממשלה.[58][59] כל הבאים למדינה חייבים לשהות בבידוד של 14 יום מזן ההגעה, למעט נוסעי עסקים ממדינות הנמצאים בסיכון נמוך או בינוני, אשר כפופים לבידוד של חמישה או שבעה ימים ועליהם להגיש בדיקת קורונה.[60]
ב-29 באוקטובר, צוינו 200 ימים בלי חולים בקהילה.[61] בסוף נובמבר, ברפובליקת האיים היו 600 מקרים מדווחים, רובם "מיובאים", כלומר אותרו בכניסה למדינה בצורה שהצליחה עד כה למנוע התפרצות. מניין המתים עומד על שבעה בני אדם.[62]
בתגובה לעלייה עולמית במקרים באוקטובר ונובמבר 2020, הודיעה טייוואן כי החל מ-1 בדצמבר 2020 ועד 28 בפברואר 2021, כל הנוסעים לטייוואן ודרכה, חייבים להגיש בדיקת קורונה שלילית שבוצעה תוך שלושה ימי עבודה מההגעה.[63] חריגים ניתנו למטיילים המגיבים למקרי חירום משפחתיים או מי שלא היה יכול לרכוש בדיקה במדינתו.[64]
טייוואן דיווחה ב-22 בדצמבר על הדבקה מקומית לראשונה מאז 12 באפריל. נערכו עתה בדיקות ליותר מ-160 אנשים שבאו במגע.[65]
באמצע מאי 2021, ממשלת טייוואן החמירה את הכללים על התכנסות ציבורית לאחר שדיווחה על שישה נדבקים חדשים מקומיים ללא מקור הדבקה ברור, עלייה נדירה באי ששמרה על השליטה במגפה. מקורה במלונית בידוד לטייסים.[66][67][68] הצעדים היו מקומיים.[69] למרות העלייה, המספרים קטנים ביחס למדינות רבות בעולם ולגודל אוכלוסיית המדינה.[70] לאחר ה-28 במאי החלה ירידה. החלו הקלות.[71][72][73] ב-25 באוגוסט אותרו אפס נדבקים במדינה.[74]
לאחר חודשים רבים, בינואר 2022, בעקבות איתור מקבץ נדבקים הכוללים נדבקים בקהילה, הושבו מקבלות במקומות שונים.[75][76] באפריל 2022, הייתה עליה חדה בתחלואה. הושקה מדיניות קורונה חדשה בתגובה. המדיניות לא תתמקד בהגעה ליעד לאפס נדבקים בקהילה בניגוד למדיניות שהייתה עד אז.[77][78]
לפי הערכות הממשלה, כלכלת טאיוואן צמחה ב–3% בשנת 2020.
לפי שרת הכלכלה של טייוואן, בתחילת המגפה הזמנות ממפעלי טקסטיל וציוד מכני נפסקו. מנגד, תעשיות המידע, התקשורת והשבבים נהנו מהביקוש הגואה למחשבים, לשרתים ולמוצרי אלקטרוניקה. בכל התעשיות הללו זקוקים לרכיבים שיוצרו בטייוואן. במחצית השנייה של 2020, התחדש גם הביקוש העולמי למוצרי התעשיות המסורתיות.
בענף התעופה, הטיסות הישירות של חברת התעופה הטייוואנית צ'יינה איירליינס לרומא נדחו ובוטלו עקב הודעת איטליה על האיסור על טיסות טאיוואניות.[79]
חברת התעופה הטייוואנית השנייה בגודלה, EVA אייר, דחתה גם את השקת הטיסות למילאנו ולפוקט.[80] שתי חברות התעופה הטייוואניות קיצצו את מספר היעדים, והותירו רק שלוש ערים סיניות.[81]
מדד המניות המשוקלל של טאיוואן (אנ') צנח מעל 13.1% בגלל וירוס הקורונה. משקיעים זרים מכרו למעלה מ-200 מיליארד דולר.[82] TAIEX הגיע גם הוא לשפל של 42 חודשים וסגר על 8,681.34 נקודות.[83] קרן הייצוב הלאומית החליטה ב-19 במרץ כי חיוני להתערב בשוק המניות.[84]
הפריסה המוקדמת של טאיוואן של אמצעי בקרת מגפה ופעולות מעקב קיבלה שבחים ואישור בינלאומי.[85] ב-13 במרץ 2020, משרד החוץ הטאיוואני קבע לשר הבריאות, חן שי-צ'ונג, לקיים פגישה עם שליחים ונציגים ממדינות שונות, ואושרו שיטות מניעת המגפה.[86] טאיוואן תרמה בסך הכל 10 מיליון מסכות עם 7 מיליון מסכות לאירופה (איטליה, ספרד, גרמניה, צרפת, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, צ'כיה, פולין, הממלכה המאוחדת, שווייץ) ו-2 מיליון מסכות לארצות הברית, ומיליון מיליון לבעלות ברית דיפלומטיות ב-1 באפריל 2020.[87][88]
חברי התקשורת האוסטרלית נסעו לטאיוואן וראיינו את אי-ג'ן סו (אנ') שהוא המומחה האחראי לדיכוי נגיף הקורונה בטאיוואן. סו אמר להם לא לסמוך על הדיוק של נתונים מסין או מארגון הבריאות העולמי (WHO).[89] הוא אמר להם כי הנתונים של ארגון הבריאות העולמי מפגרים אחרי המצב האמיתי.[90] העיתונאי אריק ברדשאו כתב מאמר על טאיוואן שכותרתו: אוכלוסייה זהה לאוסטרליה אך חלקיק ממקרי נגיף הקורונה.[91]
תאגיד השידור הקנדי (CBC) (אנ') הצביע על מספר צעדים שטייוואן נקטה כדי למנוע התפשטות קהילתית של נגיף הקורונה. היא הדגישה כי טאיוואן השתמשה בשיעורים שנלמדו במהלך פרוץ SARS בין השנים 2002–2004 (אנ') כדי להילחם במגפת נגיף הקורונה.[92]
ראש ממשלת דנמרק לשעבר, אנדרס פוג ראסמוסן, כתב מאמר ל"טיים", התומך בהשתתפות טאיוואנית בתוך ארגונים בינלאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי במאמץ למנוע מקרי מוות. הוא השווה בין פעולות מניעה שננקטו על ידי ממשלת טאיוואן והביע את האמונה כי מדינות אחרות היו צריכות ליישם אמצעים כאלה.[93]
הפוליטיקאית הגרמנייה סנדרה בובנדורפר-ליכט (אנ') תיארה את תגובת טאיוואן לנגיף כמצטיינת.[94]
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ציין כי ממשלת ישראל תשתמש בניסיון של טאיוואן כדי להילחם במגפה.[95][96]
ב-10 במרץ פרסם אתר החדשות היפני "פורסייט" מאמר של עיתונאי עצמאי בשם נוג'ימה המכיר את ענייני טייוואן, תוך ניתוח החלטות המדיניות של טייוואן בנוגע למגפה.[97] התקשורת היפנית גם ערכה דיווחים ארוכים על חן שי-צ'ונג, טאנג פנג ואחרים. טאנג פנג זכה לתשומת לב רבה ביפן.[98]
בשל השפעת ממשלת סין (PRC) הודחה טאיוואן מארגון הבריאות העולמי.[99] דיווחים כוזבים על ההתפרצות שהתפשטה משליטה בדרום טאיוואן החלו בתחילת ינואר.[100]
ב-15 במרץ, אמרה ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן כי ניו זילנד תעקוב אחר הדוגמה של טאיוואן באסטרטגיה שלהם להילחם במגפה.[101] מספר כלי חדשות בניו זילנד ציינו גם את מה שעשתה טייוואן כדי למנוע את נגיף הקורונה.[102][103] TVNZ1 דיווח גם על טייוואן בכותרת השבת 18 בערב.[104]
בסוף פברואר, כשדרום קוריאה סבלה מהתפרצותה הביתית, אספקת המסכות אזלה. חדשות דרום קוריאה החלו להדגיש את מדיניות המסכות של טאיוואן, כולל איסור על ייצוא מסכות ומכירת מדיניות של מסכות, תוך ביקורת על ממשלת דרום קוריאה כי היא איטית מכדי להגיב.[105][106]
עיתונים ומגזינים אמריקאים הביעו דעה כי טאיוואן ומדינות אחרות באסיה עשו עבודה טובה יותר במאבק בנגיף הקורונה בהשוואה לארצות הברית.[107][108] והזכירו כיצד טאיוואן אסרה על ייצוא מסכות והגבירה את ייצור המסכות.[109]
ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי (ICAO), סוכנות תעופה אזרחית מיוחדת של האו"ם, דחה את השתתפות טאיוואן על אף התפרצות הנגיף החדש, דבר שהשפיע על יכולתה של טאיוואן לאסוף מידע מהארגון הבינלאומי. בתגובה לבירור פומבי על החלטת הארגון בטוויטר, ציין ICAO כי פעולתם נועדה "להגן על שלמות המידע".[110] מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש תיאר פניות אלה כמסע פרסום למידע שגוי שמטפל ב-ICAO.[111]
ארגון הבריאות העולמי (WHO) החשיב את טאיוואן כחלק מסין, מה שהביא למספר רב של מדינות בהן איטליה,[112] וייטנאם,[113] והפיליפינים[114] לאסור לתקופה קצרה על טיסות מטאיוואן בינואר ובפברואר 2020, למרות שאז הנגיף לא הפך למגפה בטאיוואן.[115][116]
מרכז המחקר של נגיף הקורונה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אירח מפה אינטראקטיבית שרשמה בתחילה את טייוואן תחת הקטגוריה "מדינה/אזור", יחד עם סין, הונג קונג ומקאו. ב-10 במרץ הועבר שמ של טאיוואן לטאיפיי וסביבתה, ייעוד ששימש את ארגון הבריאות העולמי. כאשר שוחח עם ערוץ חדשות טען הפרופסור האחראי על הפרויקט שהם יחליפו אותו מייד לטאיוואן.[117][118] עד 12 במרץ, טאיוואן הוחזרה למפה, והאוניברסיטה הצהירה שהיא תדבק למוסכמות השמית שהחליטה על ידי משרד החוץ האמריקני.[119]
אף על פי שטאיוואן מודרת מארגון הבריאות העולמי עקב התנגדותה של סין, ובכך הגישה שלה מוגבלת למידע מדעי משותף ולנתונים, תגובת המדינה זכתה לשבחים בעיתונות הבינלאומית.[120][121][122][109] למרות קרבתה לסין וזרימת האוכלוסייה הגדולה, טייוואן רשמה את שיעור ההיארעות הנמוך ביותר לנפש: כ-1 מכל 500,000 איש.[109] גורמי ההצלחה שצוינו כללו את העובדה כי סגן נשיא המדינה, חן צ'יין-ג'ן, הוא אפידמיולוג ודוקטור מבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג (אנ')[121] והלקחים שנמצאו ממגפת ה-SARS בשנת 2003, שפגעה קשה בטאיוואן. תשתיות, כולל הקמת מרכז פיקוד בריאות לאומי המשלב סוכנויות רלוונטיות, ניתוח נתונים, מדיניות שמטרתה לשמור על סבירות רפואית, והושג היקף חינוכי נרחב בעקבות פרוץ ה-SARS.[120][121] חוקרים במחקר מדיניות הבריאות בסטנפורד פרסמו מאמר בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקני (אנ') וטען כי תוכנית הפעולה של טאיוואן - שכללה 124 פעולות ותיאום נפרדים שיושמו מלכתחילה - כולל איסורי נסיעות, הסגר, צעדים למעקב, התרחקות חברתית - הצילה את טאיוואן ממגפה קשה.[122]
ב-9 באפריל דרשה טאיוואן התנצלות מיידית ממנהיג ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייזוס, בדבר אמירות גזעניות.[123]
ב-4 במרץ העביר בית הנבחרים האמריקני פה אחד גרסה שונה לחוק TAIPEI (אנ') במטרה לתמוך בניסיונות טאיוואן להצטרף לארגונים בינלאומיים. ב-11 במרץ העביר הסנאט האמריקני פה אחד את גרסת הבית לחוק TAIPEI.[124] ב-27 במרץ חתם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ את חוק TAIPEI לחוק. חוק TAIPEI הוקע על ידי ממשלת סין (PRC).
ב-18 במרץ הודיע המכון האמריקני בטאיוואן (אנ') כי ארצות הברית תשתף פעולה עם טאיוואן במחקר ופיתוח חיסונים ובדיקות מהירות.[125] ארצות הברית וטאיוואן קיימו פורום מקוון שהתמקד בהשתתפות טאיוואן בארגון הבריאות העולמי וכיצד ניתן לחלוק את ההצלחה בטאיוואן השיגה לאורך כל המגפה.[126] דוברת משרד החוץ הסיני (אנ') הואה צ'ונינג (אנ') מתח ביקורת על פעולה זו כמניפולציות פוליטיות.[127]
ממשלת טאיוואן הודיעה על איסור ייצוא מסכות פנים לפני שהתפשטה המגפה למדינות רבות, מה שגרם למחלוקת. עם זאת, לאחר פרוץ המגפה, אנשים מיהרו לקנות מסכות במדינות רבות ברחבי העולם.[128] אירועים של החרמת מסכות פנים על ידי הממשלה התרחשו גם בסין, יצרנית מסכות הפנים העליונה בעולם.[129][130]
בתחילת פברואר 2020 אימצה הרשות המחוקקת של סין את המלצותיהם של הפרופסורים הואנג לי-מין (黃立民) וצ'אנג שאנג-צ'וון (אנ') מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טאיוואן (אנ'), וטען כי אנשים בריאים אינם צריכים ללבוש מסכות בשטחים פתוחים. ב-8 בפברואר הצהיר צ'ן שי-צ'ונג, מפקד המרכז למניעת המגפה המרכזית, כי אין צורך לחבוש מסיכה בתחבורה ציבורית.[131] זה גרם לסערת מחאה. נקודת המחלוקת העיקרית היא שתחבורה ציבורית כמו אוטובוסים וכרכרות MRT הן חללים מוגבלים, וירוסים מועברים ביתר קלות מאשר בשטחים פתוחים.[132]
בתחילת אפריל הודיעה נשיאת טאיוואו, צאי אינג-וין, לתרום 10 מיליון מסכות למדינות שסבלו קשות ממגפת הנגיף הקורונה.[133] בתגובה לתרומה, נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין כתבה בציוץ כי האיחוד האירופי "באמת מעריך את מחוות הסולידריות הזו."[134] המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית גם כתבה ציוץ שהודה לטאיוואן על ה"תמיכה ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית".[135] במסיבת העיתונאים שהתקיימה ב-1 באפריל, דובר משרד החוץ הסיני הואה צ'ונינג השיב לשאלות בנוגע לתרומות המסכות על ידי טאיוואן וביקש שלא לבצע פוליטיזציה למגפה ואמר כי יש "לחשוב פעמיים ולנהוג בזהירות".[136]