ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
כאשר מספר הנדבקים היה קטן, המדינה סגרה את שעריה וב-26 במרץ נכנסה לסגר למשך חמישה שבועות. המגפה נבלמה, ומסוף חודש אפריל החלה הממשלה להסיר בהדרגה את ההגבלות. עד ראשית יולי 2020 התגלו במצטבר כ-1,500 נשאים ונמנו 22 מתים. ב-8 ביוני הסירה המדינה את ההגבלות הנותרות בתחומי הארץ,[2] לאחר שלא נותרו במדינה חולים, אך נשארה סגורה לתיירות והותירה את חובת הבידוד לתושבים חוזרים.[3] בהמשך התמודדה עם התפרצויות נוספות.
בסוף 2021, עברה המדינה למודל רמזור גאוגרפי. בפברואר 2022, גבולות המדינה החלו להפתח בהדרגה עד לפתיחה מלאה ב-1 באוגוסט 2022. מודל הרמזור הוסר בספטמבר 2022.
ב-28 בינואר הקים משרד הבריאות הניו זילנדי את המרכז לתיאום בריאות לאומי (NHCC) בתגובה לדיווחים על התפרצות הנגיף.[4]
בסוף חודש ינואר הודיעה ראש ממשלת ניו זילנד ג'סינדה ארדרן על הימצאותם של 53 אזרחי המדינה באזור העיר ווהאן בסין, בה התחילה ההתפרצות. הממשלה החליטה להגדיר את המחלה ככזו המאפשרת לרשויות להכניס אנשים החולים בה להסגר במידת הצורך.[5]
ב-2 בפברואר החליטה הממשלה לאסור על כניסת אזרחים זרים שהגיעו מסין, לתוך המדינה.[6]
ב-4 בפברואר התגלו בספינת התענוגות דיימונד פרינסס מקרים של הדבקות בקורונה. כתוצאה מכך הוכנסו כ-3700 נוסעיה ואנשי צוותה להסגר בנמל יוקוהומה שביפן. על הספינה שהו 11 אזרחי המדינה.[7] ארבעה מהנוסעים הניו זילנדים בספינה נדבקו בווירוס.[8]
ב-5 בפברואר הובילה טיסת שכר של אייר ניו זילנד שאורגנה על ידי הממשלה 193 נוסעים בהם 54 אזרחי ניו זילנד ו-44 תושבים קבועים, וכן אוסטרלים שהמשיכו בטיסת המשך לארצם, ותושבי מדינות באוקיינוס השקט. הנוסעים שנשארו בניו זילנד הועברו להסגר של 14 ימים בבסיס צבאי בוונגאפאראואה, צפונית לניו זילנד.[9]
המקרה הראשון של הדבקות קורונה דווח ב-28 בפברואר. אדם בשנות ה-60 לחייו שהגיע לניו זילנד מאיראן דרך האי באלי, אינדונזיה נדבק בנגיף. בתאריך זה הגבילה הממשלה גם הגעת נוסעים מאיראן.[10] בהמשך הודיעה ראש הממשלה כי על כל מי שמגיע למדינה להיכנס לבידוד של 14 ימים. הוראה זו לא כללה הגעה מהאיים הפסיפיים, למעט אם האדם המגיע מגלה סימני מחלה. על ספינות תענוגות נאסר לעגון בנמלי ניו זילנד עד 30 ביוני.
ב-4 במרץ דווח על מקרה הקורונה השני במדינה. אישה בשנות השלושים לחייה שחזרה מצפון איטליה ב-25 בפברואר נדבקה בנגיף. בן זוגה אף הוא נדבק בווירוס והיה לחולה הרביעי במדינה, כפי שדווח יומיים לאחר מכן.
המקרה השלישי של הקורונה דווח ב-5 במרץ, והיה למקרה ההדבקה הראשון בתוך הקהילה. לנדבק היו קרובים ששבו מאיראן.[11]
ב-19 במרץ, נסגרו גבולות למי שאינם אזרחים או תושבים.[12]
ב-23 במרץ הודיעה ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, על העלאת רמת הכוננות במדינה לרמה הגבוהה ביותר, בעקבות התפשטות מגפת הקורונה. היא הכריזה כי כל השירותים הלא-חיוניים במדינה ייסגרו תוך 48 שעות. צעד זה הביא לסגירתם של בתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע וברים. כמו כן, בתי הספר נסגרו החל מ-24 במרץ. ארדרן הדגישה כי מרכולים ובתי מרקחת יישארו פתוחים, וציינה שלמדינה יש אספקה רבה.
ב-24 במרץ אובחנו 40 חולים חדשים, מה שהביא את מספר החולים הכולל במדינה ל-155.[13] באותו היום הודיע שר האוצר גרנט רוברטסון על "הקפאה" של עליות בשכר הדירה. רוברטסון הודיע גם כי הממשלה מנהלת משא ומתן עם בנקים כדי להבטיח שאיש לא יאבד את ביתו כתוצאה מאי תשלומי המשכנתה בעקבות המגפה.[14]
ממשלת ניו זילנד האריכה אוטומטית את כל אשרות הכניסה הזמניות למדינה עד לסוף ספטמבר 2020. מטיילים אשר הוויזה שלהם פגה לפני 1 באפריל רשאים להישאר אם הם לא מסוגלים לעזוב את המדינה. ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן הפצירה בניו זילנדים השוהים מחוץ למדינה לחזור לביתם. שר החוץ פיטרס הפציר בניו זילנדים שנקלעו מעבר לים לשקול מקלט במקום. פיטרס העריך שישנם כ-80,000 בני ניו זילנד ששוהים מחוץ למדינה.[15]
ב-25 במרץ הכריזה ראש ממשלת ניו זילנד על מצב חירום במדינה עקב התפשטות הנגיף, ועל כניסת המדינה לסגר מלא בתוך 48 שעות, למשך ארבעה שבועות לפחות. בנאום בפרלמנט הדגישה ראש הממשלה, ג'סיקה ארדרן כי מטרת ההכרזה היא לשמור על אורח החיים במדינה. רמת הכוננות במדינה עלתה לרמת הכוננות הגבוהה ביותר, דרגה 4.[16] עד אותו היום אובחנו בניו זילנד 205 חולים בנגיף הקורונה.
ב-26 במרץ דווח על 78 מקרי הדבקות חדשים, מה שהביא את מספר החולים במדינה ל-283. בסך הכל 27 אנשים החלימו מהנגיף. בנוסף דווח כי 168 מטיילים מניו זילנד נמצאים בהסגר.[17]
בשבועיים הראשונים של אפריל ירד במהירות מספר המקרים החדשים היומי, משיעור של 80 בקירוב בסוף מרץ ל-8 ב-17 באפריל.[18] מ-6 באפריל החל מספר המחלימים מדי יום לעלות על מספר החולים החדשים, כך שבמספר המקרים הפעילים החלה ירידה.
ב-10 באפריל דווח על מקרה המוות השני מקורונה, של אשה בשנות ה-90 לחייה בבית חולים בעיר כרייסטצ'רץ'.[19] עד 17 באפריל נמנו 1,409 חולים, שמתוכם החלימו 816, 14 נמצאו באשפוז ו-11 מתו. 59,543 אנשים עברו בדיקה לנוכחות הנגיף, וזוהו 16 מקבצים של הדבקה משמעותית.[18]
למרות הירידה במספר הנדבקים הכריזה ארדרן ב-20 באפריל על הארכת הסגר בשבוע, ועל כוונת הממשלה לרדת ב-27 באפריל לדרגה 3 במצב החירום, שיחול משך שבועיים לפחות. הסיבה להארכת הסגר הייתה הרצון למזער את הסכנה להתפרצות נוספת, שעלולה להסיג את המדינה שוב לסגר מלא.[20]
ב-27 באפריל הודיעה ארדרן, כפי שתוכנן, כי דרגת מצב החירום תרד מארבע לשלוש, כך שיותר בתי עסק, חנויות מזון ובתי ספר יוכלו להיפתח מחדש. עם זאת, הזהירה כי החזרה לחיים רגילים עוד רחוקה.[21][22] באותו היום היו 2 נדבקים חדשים ויום קודם היו 0.
במהלך חודש מאי נמשכה הירידה במספר החולים הפעילים, ולקראת סוף החודש הגיע מספר הנדבקים החדשים היומי לאפס, ולא נותרו חולים הזקוקים לאשפוז.[23]
ב-14 במאי הורדה רמת הכוננות לדרגה 2, המאפשרת פתיחת עסקים ופעילות חברתית בתנאי שמתקיים ריחוק חברתי, וב-18 במאי נפתחו כל בתי הספר. עדיין נותר על כנו האיסור על התקהלות של יותר מעשרה אנשים, אלא אם מתקיים ביניהם ריחוק חברתי, ובהלוויות על יותר מ-50 אנשים בכל מקרה.[24][25][26] הוצע לקצר את שבוע העבודה כחלק מהניסיון לעורר את המשק ולהגביר את תיירות הפנים בזמן שגבולות המדינה היו סגורים בפני אזרחים זרים.[27]
ב-25 במאי הוגדלו ההתקהלויות ל-100. כך גם בשירותי דת, חתונות והלוויות.[28] הנחיות אלו נכנסו לתוקף בשעה 12:00 בצהריים ב-29 במאי. לפניה הייתה מגבלה של עשרה אנשים בשירותי הדת ובחתונות ומגבלה של 50 איש על הלוויות.[29]
ב-8 ביוני המדינה עברה מכוננות בדרגה 2 לכוננות בדרגה 1 והסירה את ההגבלות הנותרות,[2] לאחר שלא נותרו במדינה חולים ולא אובחנו נדבקים חדשים.[3] גבולות המדינה נשארו סגורים לתיירים, ועמדה בעינה חובת בידוד לשבועיים במתקן ממשלתי לניו זילנדים השבים לארצם.[30] עד סוף יוני לא התגלו מקרים נוספים של הדבקה בקהילה, אך נמצאו מספר חולים בין השבים מחוץ למדינה.[31]
ב-11 באוגוסט, לראשונה לאחר 102 ימים, נרשמה הדבקה מקומית לאחר שארבעה בני בית נמצאו חולים בקורונה. ראשת הממשלה הודיעה על סגר בעיר אוקלנד למשך שלושה ימים וקראה לתושבי ערים אחרות להימנע מהתקהלויות ולעבור לעבוד מהבית ככל יכולתם.[32] בסוף אוגוסט הוקלו ההנחיות באוקלנד ותם הסגר בעיר.[33] היא הייתה בדרגה 2.5: דרגה 2 עם תוספת של הגבלת התקהלות ל-10 פרט להלוויות (שהוגבלו ל-50).[34] שאר המדינה נשארה בדרגה 2.
הבחירות שהיו אמורות להתקיים בחודש ספטמבר 2020 נדחו לחודש אוקטובר בשל ההתפרצות המחודשת במדינה.[35]
ב-23 בספטמבר, אוקלנד עברה לכוננות בדרגה 2. יומיים קודם שאר המקומות בניו זילנד עברו לכוננות בדרגה 1.[36][37] ב-7 באוקטובר גם אוקלנד עברה לדרגה 1.[38][39]
ב-16 באוקטובר הותרו נסיעות לאוסטרליה בלבד ללא בידוד.[41] מעבר חופשי בין המדינות יתאפשר ברבעון הראשון של 2021.[42] עד סוף 2021, ההדבקות האחרונה בקהילה הייתה ב-18 בנובמבר.[43] באותו החודש, בתחילת נובמבר דרשה הממשלה מהמטיילים שנכנסו לניו זילנד להזמין מקום במתקן בידוד לפני שנסעו למדינה.[44][45]
ב-14 בפברואר, בעקבות איתור משפחה של 3 נדבקים בקהילה,[49] דרגת הכוננות באוקלנד הועלתה ל-3 ול-2 בשאר המדינה. כך הוטל סגר בעיר אך עסקים ובתי ספר יסודיים נשארו פתוחים תחת מגבלות.[50] ב-17 בפברואר שוחרר הסגר. דרגת הכוננות באוקלנד הורדה ל-2 ול-1 בשאר המדינה.[51] ב-22 בפברואר דרגת הכוננות באוקלנד גם הורדה ל-1.[52] לאחר איתור של נדבק,[53] דרגת הכוננות באוקלנד הועלתה ל-3 ול-2 בשאר המדינה.[54] ב-7 במרץ דרגת הכוננות באוקלנד הורדה ל-2. בשאר המדינה, דרגה הורדה ל-1.[55] ב-12 במרץ גם באוקלנד הורדה דרגת הכוננות ל-1.[56]
באפריל, נוצרה "בועת תנועה" בין ניו זילנד ואוסטרליה, שבמסגרתה נוסעים בין שתי המדינות לא נדרשו להיכנס לבידוד. אף שרוב מדינות המחוז באוסטרליה אפשרו זאת לנוסעים מניו זילנד, הרשויות בוולינגטון סירבו עד כה לפעול באופן דומה, ודרשו מהבאים מאוסטרליה – כפי שהן דרשו מכל מי שמגיע מחו"ל – להיכנס לבידוד במלון למשך שבועיים, על חשבונו.[57]
ב-23 ביוני 2021, דרגת הכוננות באזור ולינגטון הועלתה ל-2.[58][59] ב-29 ביוני הדרגה הורדה ל-1.[60] לאחר איתור נדבק ראשון בקהילה לאחר שמונה חודשים, דרגת הכוננות הועלתה ל-4 והוטל סגר בן 3 ימים בכל במדינה. באזור אוקלנד וקורומנדל הוטל סגר של 4–7 ימים.[61] הסגר הוארך בכל המדינה.[62] ב-27 באוגוסט הודיע ארדן כי ניו זילנד תישאר בדרגת הכוננות 4 עד 23:59 ב-31 באוגוסט. בעוד אוקלנד ואזור נורתלנד יישאר ברמת ההתראה 4 עוד שבועיים נוספים, שאר המדינה תעבור לדרגת הכוננות 3 החל מ-1 בספטמבר.[63] ב-3 בספטמבר, גם נורתלנד עבר לדרגת הכוננות 3 לאחר שלא אותרו סימני קורונה בביוב, כלי המסיע לאתר התפרצות מוקדמת.[64][64]
ב-6 בספטמבר נקבע כי כל ניו זילנד למעט אוקלנד תעבור לדרגת הכוננות 2 בשעה 23:59 ב-7 בספטמבר. עם זאת, יוצגו מגבלות חדשות ברמה 2 הכוללות חובת עטית מסכות ברוב המקומות הציבוריים, עטית מסכות מומלצות לתלמידי בית ספר מעל גיל 12, מגבלה של 50 איש במקומות פנימיים, ומגבלה של 100 איש בחוץ.[65]
ב-20 בספטמבר פורסם כי אוקלנד תעבור לדרגת הכוננות 3 בשעה 23:59 ב-21 בספטמבר בעוד שאר המדינה תישאר בדרגת הכוננות 2. הגבלות האירועים הוקלה גם באזורים בדרגה 2, כשהתקהלות בפנים הוגבלה ל-100.[66][66] בנוסף, הוטל סגר בווקאטיוואי שבוואיקטו, עקב הדבקות בקהילה ביישוב. הסגר הוטל לחמשת הימים הקרובים בזמן שמשרד הבריאות ערך מעקב אחר מי ששהה ליד הנדבקים במטרה לבודדם.[67] ב-22 בספטמבר הוחלט שרמת הכוננות ביישוב ווקאטיוואי תהיה 3.[68][69]
ב-3 באוקטובר, דרגת כוננות 3 הוחזרה בכמה חלקים של וואיקטו מהחצות של 4 באוקטובר לאחר נדבקים שאותרו בקהילה.[70] בתגובה לסגר בוואיקטו, הצהירה ארדרן כי הסגרים יימשכו אלא אם כן שיעורי המתחסנים הארצי יעלה.[71]
למחרת, הכריזה ארדרן על 3 שלבי מעבר הדרגתי מדרגה 3 ל-2 אשר יובילו ליציאה מהסגר באוקלנד. תחילתו נקבעה ב-5 באוקטובר בלילה.[72] צעדים אלה סימנו ויתור על מדיניות אפס ההדבקה בקהילה שהונהגה עד אז.[73][74][75] הקלות באזור אוקלנד נקבעו גם בנובמבר.[76]
ב-15 באוקטובר, הצהירה ראש הממשלה כי ההנחיות יקבע לפי מתווה רמזור גאוגרפי.[77] שלוש הצבעים הם אדום כאשר מערכת הבריאות נמצאת בסיכון לעומס יתר, כתום כאשר יש לחץ על מערכת הבריאות וירוק כאשר רמות האשפוז ניתנות לאשפוז.[78] בהמשך פורסם שהמעבר למתוה יחל בדצמבר.[79][80] הוחלט להגביל את המעבר ממחוז אוקלנד האדום לתקופה.[81] המתוה החל ב-3 בדצמבר 2021.[82] גבולות המדינה נשארו סגורים.[83]
באמצע נובמבר היה שיא בכמות ההדבקות היומית, כ-170 נדבקים, ומאז ירד לממוצע של כ-20 מקרים חדשים בכל יום.
ב-22 בינואר 2022 הוחלט שכל ניו זילנד תהיה אדומה.[84][85] התקהלות הוגבלה והיה תו ירוק.[86]
ב-26 בינואר הכריזה הממשלה על תוכנית שלושת השלבים שלה למלחמה בזן האומיקרון. התכנית עסקה בעיקר בתגובה של האזרחים בעת החשפות לנדבקי אומיקרון.[87]
בתחילת פברואר 2022, הוצגה תוכנית לפתיחת גבולות המדינה.[88] הואצה מגמת הפתיחה של גבולות המדינה.[89][90] במרץ החלה ירידה בכמות הנדבקים.[91] המדינה התמודדה עם כל תחלואה ביולי 2022. ב-1 באוגוסט 2022, גבולות המדינה נפתחו מחדש במלואם - לראשונה מפרוץ המגפה.[92] בספטמבר 2022, הממשלה סיימה את מסגרת ההגנה מנגיף הקורונה, והסירה את הכללים ביחס להתחסנות ולעטיית מסכות.[93]
ב-7 באפריל הציע שר הבריאות של ניו זילנד את התפטרותו לאחר שנתפס רוכב על אופניים בערים, וגם נתפס נוסע עם משפחתו, בניגוד להנחיות הסגר. ראש הממשלה ארדרן לא קיבלה את התפטרותו לדבריה עקב המצב המיוחד, אך אמרה שבזמנים רגילים הייתה מפטרת אותו. במקביל נטלה ממנו את תפקידו כשותף בכיר לשר האוצר.[94] ביולי, הוא התפטר.[95]
ב-15 באפריל הודיעה ראש הממשלה ארדרן על קיצוץ בשכר למשך שישה חודשים לאות סולידריות עם העם הנאנק כלכלית. שכר השרים יקוצץ אף הוא.[96]
תגובתה הראשונית של הממשלה למשבר זכתה לתמיכה ציבורית רחבה וכן לציות של האזרחים. גם ראש האופוזיציה סיימון ברידג'ס תמך בסגר, אך טען שהארכתו בשבוע עלולה לגרום לנזק כבד לעסקים, והאשים את הממשלה בכישלון להרחיב את תשתית הבדיקות ואיתור הנשאים.[20][97]
שר הבריאות דייוויד קלארק התפטר ביולי אחרי תקלות במתקני בידוד ממשלתיים, וכן 2 הפרות של הסגר.[98]
בבחירות שנערכו ב-17 באוקטובר זכתה מפלגת הלייבור בראשות ג'סיקה ארדרן ברוב של 64 מושבים מתוך 120 (49%).[99]
בניו זילנד נרשמו ביקושים גבוהים למסכות פנים ומחטאי ידיים, ונרשם מחסור במוצרים אלה. בעקבות גילוי הנדבק הראשון בסוף פברואר, נרשמה בהלת קנייה בסופרמרקטים באוקלנד.[100]