תקופת המגפה | ינואר 2020 – הווה (כ־5 שנים) |
---|---|
במדינות או באזורים | הפיליפינים |
פתוגן | נגיף ה-SARS-CoV-2 |
מקור המגפה | ווהאן, הרפובליקה העממית של סין |
מקרי מוות | 66,466 [1] |
מקרי הדבקה |
4,127,628[1] • 16,422 מהם חולים פעילים • 162 מתוכם במצב קשה |
הבריאו |
4,044,740 [1] רענון נתונים |
קואורדינטות | 12°N 123°E / 12°N 123°E |
מגפת הקורונה, בה חלו רבים במחלת נגיף הקורונה בפיליפינים, התפשטה אל המדינה בסוף ינואר 2020.
ב-22 בינואר ראפי ביזון (אנ'), חבר בית הנבחרים (אנ') ממונטינלופה (אנ'), קרא לרשות התעופה האזרחית של הפיליפינים (CAAP) (אנ') להשעות את הטיסות מווהאן לפיליפינים. חברת התעופה הפיליפינית, רויאל אייר פיליפינס (אנ') הפעילה שירותי טיסה ישירים מווהאן לקאליבו (אנ').[2] בהמשך הודיעה הפיליפינים כי תיירים מווהאן לא יקבלו ויזות נסיעה במסגרת תוכנית "ויזה בהגעה" (VUA).[3]
ב-24 בינואר גירשה ממשלת הפיליפינים 135 אנשים מווהאן שהגיעו למדינה דרך נמל התעופה הבינלאומי בקאליבו (אנ').[4] היו קריאות לאיסור זמני נרחב יותר על כניסת אנשים למדינה מכל מקום בסין. הצעה זו נתמכה על ידי הסנאטורים ראלף רקטו (אנ'), בונג גו (אנ'), ריסה הונטייברוס (אנ') ופרנסיס פנגילינן (אנ'), אולם משרד הבריאות הפיליפיני ולשכת הנשיא לא מצאו צורך דחוף באמצעי כזה.[5]
ב-30 בינואר הודיעה הפיליפינים על מקרה ראשון של הדבקה בנגיף הקורונה בשטחה. מדובר באישה בת 38 בעלת אזרחות סינית מהעיר ווהאן, בה התפרץ נגיף הקורונה לראשונה. האישה הגיעה למנילה, בירת הפיליפינים מהונג קונג.[6] היא אושפזה בבית החולים סן לזארו (אנ')[7] ב-25 בינואר לאחר שביקשה להתייעץ עקב שיעול קל. בזמן הודעת הממשלה, הסינית כבר הייתה אסימפטומטית.[8]
ב-31 בינואר הוטל איסור נסיעה על כל אזרחי סין מחוביי ואזורים נגועים אחרים בסין. תוכנית ה-VUA לתיירים ואנשי עסקים סינים הושעה.[9]
ב-2 בפברואר הוכנס איסור על כל המטיילים הזרים שביקרו בסין, בהונג קונג ובמקאו ב-14 הימים האחרונים.[10] כמו כן, אזרחים פיליפינים ובעלי אשרות תושבי קבע נקבע כי הם יהיו מחויבים להיכנס לסגר של 14 יום. הממשלה הפיליפינית גם הורתה על איסור על נסיעה לסין, הונג קונג ומקאו עד להודעה חדשה.[11]
בנוסף על כך, באותו היום הודיעה הפיליפינים על מקרה מוות ראשון בשטחה כתוצאה מהדבקה בנגיף הקורונה. הקורבן, הוא גבר בן 44, אזרח סין, תושב העיר ווהאן, בה התפרץ לראשונה נגיף הקורונה.[12]
ב-6 בפברואר הודיעה רשות הנמלים של הפיליפינים (אנ') כי היא אוסרת על ירידתם לחוף של אנשי צוות או נוסעים מכלי שיט שביקרו לאחרונה בסין והשעתה את ויזות הביקור של קרובי משפחתם של אנשי ים פיליפינים ואת הרשאות העלייה שלהם לארגונים לא ממשלתיים המעניקים תמיכה רגשית ורוחנית לאנשי הים.[13]
ב-7 בפברואר דווח כי כפר האתלטים במרכז הספורט של העיר ניו קלארק (אנ'), ובו גם מרפאה המנוהלת על ידי בית החולים הכללי בפיליפינים (אנ') נבחר כאתר ההסגר עבור הפיליפינים שהוחזרו, וניו קלארק סיטי (אנ') הוכנסה להסגר ב-6 בפברואר לקראת בואם של החוזרים.[14]
ב-9 בפברואר דווח כי הממשלה הפיליפינית השיבה את אזרחי הפיליפינים שנתקעו במחוז חוביי, סין. הממשלה החלה בתהליך ההשבה ב-18 בינואר.[15] עם הגעתם לפיליפינים, אנשים עברו הסגר חובה במשך 14 יום.[16]
ב-10 בפברואר הורחב האיסור על נסיעות והוחלט לכלול גם את טאיוואן,[17] אך איסור זה הוסר ב-15 בפברואר.[18]
ב-14 בפברואר הודיע משרד הבריאות הפיליפני כי עקב הערכת סיכונים שבוצעה הוחלט לערוך דיון האם לכלול את סינגפור תחת איסור נסיעות.[19] שר החוץ הפיליפיני (אנ'), תאודורו לוצ'ין ג'וניור (אנ') הודיע כי לא יתמוך בהטלת איסורי נסיעה מלאים רשמיים לסינגפור.[19]
ב-26 בפברואר נאסרה נסיעה לדרום קוריאה, למעט תושבי קבע, יציאה לפיליפינים לצורך לימודים ופועלים העובדים בפיליפינים מעבר לים שחזרו לעבודה.[20]
ב-28 בפברואר דווח כי לאחר סיום תקופת הסגר של 14 יום בה הושמו אזרחים ואנשי צוות פיליפינים שחזרו מספינת התענוגות ה"דיימונד פרינסס", יינתן סיוע כלכלי לצוותים על ידי המנהל הפיליפיני לרווחת עובדים בחו"ל (OWWA) (אנ'). כל אחד יקבל 10,000 פסו פיליפני מה-OWWA ומענק פרנסה של 20 אלף פסו פיליפני אשר יועמד לרשות יורדי הים הפיליפינים שבחרו להישאר לצמיתות בפיליפינים.[21]
ב-7 במרץ עקב הדיווח על מקרה ראשון של העברת הנגיף מאדם לאדם בתוך המדינה החליט משרד הבריאות הפיליפני על העלאת רמת הכוננות במדינה לרמת כוננות משנה אדומה ברמה אחת.[22]
בנוסף על כך, שר הבריאות הפילפיני, פרנסיסקו דואק (אנ') והסנאטור בונג גו, יו"ר ועדת הסנאט לבריאות ודמוגרפיה, המליצו לנשיא הפיליפינים (אנ'), רודריגו דוטרטה להכריז על מצב חירום לבריאות הציבור במדינה,[23] שתאפשר ליחידות השלטון המקומי להפעיל את הפחתת סיכוני האסון המקומיים שלהם קרנות ניהול.[24]
כמו כן, באותו היום, הוחזרו 163 אזרחים פיליפינים אשר שהו במקאו.[25]
ב-9 במרץ פרסם נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה את מס' 922 והצהיר באופן רשמי על מצב חירום בריאותי לאומי בכל רחבי המדינה.[26] באותו יום, מחלקת המסחר והתעשייה של הפיליפינים (אנ') פרסמה הנחיה המורה לקמעונאים לאפשר רק מכירת שני בקבוקים מכל סוג חומר חיטוי לאדם כאמצעי נגד אגירה. בהתאם להצהרת החירום של בריאות הציבור, הטילה המחלקה על הקפאת המחירים למשך 60 יום על מצרכים בסיסיים.[27]
באותו יום, בהתחשב במספר המקרים ההולך וגדל במהירות באזור עיר הבירה הלאומית (אנ') הציע נציג מחוז אלביי (אנ') השנייה, ג'ואי סלסדה (אנ'), על הסגר של שבוע באזור כדי למנוע את התפשטות המחלה בפריסה ארצית. סלסדה הציע באופן ספציפי על סגירת רשת הכביש המהיר הפיליפיני (אנ') והפסקת פעילות התחבורה הציבורית לאזור, בנוסף להשעיית השיעורים והעבודה.[28] הנשיא דוטרטה דחה תחילה את ההצעה בטענה שהיא "תפגע בזרימת הסחורות הבסיסיות".[29] מזכיר הבריאות של הפיליפינים (אנ'), פרנסיסקו דוקה (אנ'), עם זאת, העלה את האפשרות של הסגר בערים או עיירות מסוימות אם דיווחו על הדבקה מאדם לאדם בתוך היישוב והקהילה עצמה, אך לא אזור שלם.[30]
בנוסף, הנשיא דוטרטה ייעץ ליחידות השלטון המקומי מחוץ לאזור הבירה הלאומית ליישם הסגר קהילתי במקרים בהם, ברמה מסוימת של ממשל מקומי, לפחות שני מקרים מאובחנים של נגיף הקורונה ברמה נמוכה יותר מתחום שיפוטה. לדוגמה, יש ליישם הסגר הכולל מחוזות אם יש לפחות שני מקרים של נגיף הקורונה שאושרו בערים או עיריות שונות באותה פרובינציה, ואילו יש ליישם הסגר הכולל עיר/מטרופולין אם יש לפחות שני מקרים של נגיף הקורונה אשר אושרו באותה עיר או עירייה. יחידות השלטון המקומי אף הוסמכו להשתמש בכספי התגובה המהירה שלהן לאחר ההכרזה על מצב חירום לאומי.[31]
ב-12 במרץ הודיע נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה על הסגר חלקי המכסה את מטרופולין מנילה, אשר יחל ב-15 במרץ ויימשך עד 14 באפריל.[31]
בנוסף על כך, דווח כי קבוצת הביטחון לנשיאות הפיליפינית (אנ') תתחיל ליישם מדיניות "ללא מגע" במהלך פגישותיו של הנשיא דוטרטה עם פוליטיקאים, כתבים ומבקרים.[32] מספר מוסדות ממשלתיים, ביניהם משרדי הבנק לפיתוח אסיה (אנ'), הבנק המרכזי של הפיליפינים ("בנגקו סנטר נג פיליפינאס") (אנ'), מחלקת האוצר של הפיליפינים (אנ') ומערכת הביטוח של הפיליפינים לשירות הממשלתי (אנ') (המארחת גם את הסנאט (אנ')), וכן ארמון מאלאקניינג,[33] נסגרו באופן זמני לצורך חיטוי בעקבות חשיפתם של גורמים רשמיים לחולי קורונה.[34]
ב-15 במרץ הוכרז עוצר בעיירה קאינטה (אנ') לאחר שאושרו בעיירה שלושה מקרים של נגיף הקורונה.[35] מושל בוהול (אנ') ארתור סי. יאפ (אנ') הודיע כי המחוז יושם תחת הסגר קהילתי בין התאריכים בין ה-16 ל-20 במרץ ונאסר על כניסת תיירים במהלך תקופת ההסגר.[36]
ב-16 במרץ חתם הנשיא הפיליפיני על הכרזת מס' 929 שהכריזה על מצב של אסון ברחבי המדינה שתהיה בתוקף במשך שישה חודשים, והביא לפועל את הדברים הבאים:[37]
בנוסף על כך, הטיל הנשיא דוטרטה הסגר קהילתי משופר המכסה את האי לוזון כולו, הכרוך בצעדים הבאים:[39][40]
האמצעים שננקטו בלוזון מכסים גם את אזור מימרופה (אנ') הכולל את האיים המרחבים פלאוואן, מרינדוק (אנ'), מינדורו (אנ') ורומבלון (אנ').
ב-17 במרץ הודיע מזכיר הממשלה של הפיליפינים (אנ'), קרלו נוגרלס (אנ') כי משרד הנשיא, באמצעות כוח המשימה הבין-סוכני בנושא מחלות זיהומיות מתעוררות (IATF-EID) (אנ'), ביטל את חלון 72 השעות שבגינו הותר לפיליפינים בחו"ל ולאזרחים זרים לעזוב את האי לוזון. כיוון שכך, הנוסעים היוצאים מורשים לצאת מהפיליפינים בכל עת במהלך תקופת ההסגר הקהילתי המוגבר, אך תושבים פיליפינים עדיין אסורים לעשות זאת.[41]
ב-18 במרץ החברה הפיליפינית לביטוח בריאות (PhilHealth) (אנ') הודיעה כי תספק מקדמה בשווי של 30 מיליארד פסו פיליפיני (581 מיליון דולר) למתקני הבריאות שלה עבור ספקי שירותי הבריאות כדי להשיג את ההון הנזיל הנדרש לתגובה יעילה למשבר. PhilHealth גם החילה חלק ממדיניותה על חבריה, היא ויתרה על הכיסוי של 45 יום והתקופה היחידה של מדיניות הכליאה תוך הארכת מועדי התשלומים עד לסוף אפריל והתקופה הכושלת של תביעות מ-60 יום ל-120 יום לפחות. כמו כן, הודיעה חברת PhilHealth כי מכוני PUI שנמצאים בהסגר במתקנים המאושרים שלהם זכאים לחבילת בריאות בסך 14 אלף פסו פיליפיני (270 דולר אמריקני), ואילו אלה שאובחנו חיוביים לנגיף הקורונה זכאים לחבילת הטבה של 32 אלף פסו פיליפיני (580 דולר אמריקני).[42]
ב-19 במרץ, הודיע שר החוץ הפילפיני, לוקסין כי ממשלת הפילפינים תסרב לתת לכל האזרחים הזרים להיכנס למדינה, אשר יהיה בתוקף "עד להודעה חדשה". כל השגרירויות והקונסוליות הפיליפיניות תשענה הוצאת וויזה לכלל האזרחים הזרים ולפסול את כל הקיימות. עם זאת, לוקסין הבהיר כי אשרות שהונפקו כבר למשפחות של אזרחים פיליפינים יישארו בתוקף.[43]
ב-22 במרץ הורתה מחלקת התחבורה של הפיליפינים (אנ') על איסור נסיעה לכלל האזרחים הזרים, למעט החזרת או שובם של פיליפינים מעבר לים, בני זוג זרים של אזרחים פיליפינים (וילדיהם) ועובדים בארגונים בינלאומיים וארגונים לא ממשלתיים שהוסמכו בהם במדינה.[44]
ב-23 במרץ חתם הנשיא הפיליפיני, רודריגו דוטרטה על צו מינהלי מס' 26, לפיו יוענק לפקידי ממשל ומעסיקים דמי סכנה יומיים של 500 פסו פיליפיני (9.87 דולר אמריקני).[45]
באותו היום, בעקבות עלייתם החדה של המקרים המאושרים, קרא הנשיא הפיליפיני, רודריגו דוטרטה לקונגרס של הפיליפינים (אנ') לקיים מושבים מיוחדים ל"חקיקת ביאניאן כמעשה אחד לריפוי" (אנ') ("ביאניאן" פירושו עבודה קהילתית, כלומר הכוונה היא ל"חקיקת עבודה קהילתית כמעשה אחד לריפוי") על פי בקשתו, אשר "תסמיך את הנשיא לנקוט בסמכויות הדרושות לביצוע צעדים דחופים במהלך מצב החירום הלאומי הנוכחי בשל נגיף הקורונה רק לשלושה חודשים אלא אם כן הקונגרס הפיליפיני האריך זאת". המעשה יאפשר לנשיא דוטרטה "להקצות מחדש, להתאים מחדש ולתכנת מחדש" תקציב של כמעט 275 מיליארד פסו פיליפיני (5.37 מיליארד דולר אמריקני) מתוך אומדן התקציב הלאומי של 438 מיליארד פסו פיליפיני (8.55 מיליארד דולר אמריקאי) שאושר לשנת 2020, בתגובה למגפה.[46] מטרת החקיקה לאפשר לו "להשתלט באופן זמני או לכוון את פעולותיהם" של שירותים ציבוריים ומתקני בריאות בבעלות פרטית ומתקנים נחוצים אחרים "כאשר האינטרס הציבורי מחייב זאת" במצב של הסגר, התאמת אנשי מקצוע בתחום הבריאות והפצה ואחסון של סעד רפואי, וכדי "להקל ולייעל" את ההסתמכות על ערכות הבדיקה.[47]
ב-30 במרץ דווח כי ממשלת הפיליפינים החזירה את 370 אזרחי הפיליפינים ששהו בספינות תענוגות שונות בנמליה הימיים השונים של איטליה.[48]
ב-1 באפריל דווח כי מחלקת העבודה והתעסוקה של הפיליפינים (אנ') הודיעה כי תיזום תוכנית סיוע כלכלית בשווי של 2 מיליארד פסו פיליפיני (39 מיליון דולר אמריקאי) לעובדים במגזרים הפורמליים והבלתי פורמליים ברחבי המדינה המושפעים מהסגר שהוטל על ידי הממשלה. נכון ליום 31 במרץ, דיווחה המחלקה כי לפחות 25,428 מגזרים רשמיים ו-5,220 עובדים במגזר הבלתי פורמלי קיבלו סיוע במזומן של 5 אלף פסו פיליפיני (98 דולר אמריקני) כל אחד.[49]
ב-5 באפריל כמה פקידי ממשל הודיעו כי יתרמו חלקים ממשכורתם כדי לסייע במימון יוזמות ממשלתיות בתגובה למגפה. הנשיא דוטרטה אמר שהוא יתרום חודש ממשכורתו, המסתכמת ב-400 אלף פסו פיליפיני, למשרד ההגנה האזרחית (אנ').[50]
ב-6 באפריל חתם הנשיא דוטרטה על צו מנהלי מס' 28, שהעניק את תשלום קצבת הסיכון המיוחדת לעובדי בריאות הציבור בנוסף לשכר הסיכון שלהם. על פי הצו, עובדי בריאות הציבור המטפלים בחולי נגיף הקורונה, PUMs ו-PUIs יקבלו לכל היותר רבע מהשכר הבסיסי שלהם.[51]
ב-7 באפריל האריך הנשיא הפיליפיני, רודריגו דוטרטה את משך ההסגר הקהילתי המשופר בלוזון עד 30 באפריל, בעקבות המלצה של ה-IATF.[52]
ב-24 באפריל הרחיב דוטרטה את ההסגר הקהילתי עד 15 במאי, אך רק עבור מטרופולין מנילה, מרכז לוזון וקלבארזון (אנ') וכן אזורים אחרים באי לוזון הנחשבים לבעלי סיכון גבוה להדבקה בנגיף הקורונה.[53]
הסגר כללי של הקהילה (GCQ), שהוצג ב-1 במאי, בדרך כלל פחות מחמיר מההסגר שהיה עד עתה, ה-ECQ. תחבורה ציבורית הותרה בקיבולת מופחתת ועסקים נבחרים הורשו לפעול בכמות של 50 עד 100 אחוז מהקיבולת הרגילה שלהם, כתלות בענף. קניונים הורשו לפעול אף על פי שרק דוכנים וחנויות נבחרים היו רשאים להיפתח.[54] דרגה מתחת ל-GCQ נקראת הסגר כללי של הקהילה (MGCQ). דרגת מגבלות מתחת ל-MGCQ מוגדרת כשגרה חדשה.[55]
במהלך מאי ויוני הייתה מגמה של הקלה במגבלות.
בתחילת יולי, משרד הבריאות הפיליפיני דיווח כי ביממה האחרונה אובחנו 2,434 מקרי קורונה חדשים במדינה, שיא יומי מתחילת המגפה.[56]
דוטרטה הודיע בסוף יולי שהגבלות הקורונה יישארו בתוקף במנילה ובמחוזות נוספים עד לאמצע אוגוסט, במטרה להשתלט על התפשטות הנגיף.[57]
בתחילת אוגוסט, מנילה ואזורים נוספים, סה"כ 27 מיליון בני אדם, הוכנסו לסגר. יציאה מהבית הייתה רק למצרכים או התעמלות. לא היו טיסות, מסעדות רק במשלוחים. הסיבה הייתה זינוק במספר המקרים וביה"ח מוצפ[58]ים.
ב-9 במרץ בורסת הפיליפינים (PSE) (אנ') איבד 6.76% מערכו, הירידה החדה ביותר מאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008.[59] למחרת צנחו המניות בשיעור של 6.23% בסך של 5,957.35 פסו פיליפיני (117.54 דולר אמריקאי), מתחת למדד 6,000 והגיעו לשטח "שוק הדובים". ענפי הכרייה והנפט הושפעו בעיקר עם ירידה של 9.05%, ואחריה חברות החזקות עם ירידה של 6.93%. המנגנון המפסק של ה-PSE נפתח בפעם השנייה מאז הנהגת האמצעי בשנת 2008 לעצור את הסחר למשך 15 דקות.[60]
הרשות הפיליפינית הלאומית לכלכלה ופיתוח (NEDA) (אנ') עדכנה את תחזית הצמיחה הכלכלית שלה לפיליפינים בשנת 2020 מצמיחה של 6.5% ל־7.5% התוצר המקומי הגולמי שרשמה בסוף 2019 לגידול של 5.5% עד 6.5% בתוצר, בעקבות המגפה. NEDA ציטטה את הירידה ביצוא השירותים, בעיקר תיירות. מודי'ס אנליטיקס (אנ') גם צמצם את תחזית צמיחת התוצר שלה למדינה, מ-5.9% בשנת 2019 ל-4.9% בעקבות המגפה.[61]
הגשת החזרי מס הכנסה הוארכה ל-15 במאי החל מ-15 באפריל על ידי הלשכה הפיליפינית להכנסות הפנימיות (אנ').[62]
מושל הבנק המרכזי של הפיליפינים (BSP) (אנ'), בנג'מין דינוקו (אנ'), ומנכ"ל NEDA ארנסטו פרניה (אנ') צפו כי ככל הנראה הכלכלה הפיליפינית (אנ') תיכנס למיתון בשנת 2020 בגלל השפעת המגפה. דיוקנו הצהיר כי אף על פי שהרבעון הראשון צפוי לצמוח בכ-3% מכיוון שהסגר הקהילתי של לוזון נכנס לתוקף רק בסוף הרבעון, הרבעון השני והשלישי ככל הנראה יחוו התכווצויות בצמיחה הכלכלית. עם זאת, ה-BSP צופה כי שיעור האינפלציה עשוי לרדת ל-2.4% בחודש מרץ מ-2.6% בפברואר ו-2.9% בינואר עקב ירידה במחיר הנפט מ-85 דולר ל-30 דולר לחבית כתוצאה מהמגפה.[63]
קונגרס האיגודים המקצועיים של הפיליפינים (אנ') מעריך כי כ-7,000 איש עלולים לאבד משרות במהלך המחצית הראשונה של 2020 בגלל המגפה. זאת בעקבות החלטת פיליפין איירליינס לפטר 300 מעובדיה בגלל הפסדים שנגרמו כתוצאה מהמגפה.[64] אייר אסיה הפיליפינים (אנ') גם הפילה את תוכניתה להופעת בכורה ב-PSE בשנת 2020 והחליטה להתמקד בהרחבת הפעילות המקומית לאחר איסור ממשלתי על סין ודרום קוריאה שאיים על 30% מהכנסותיה.[65] עובדי חברת סבו פסיפיק (אנ'), חברת התעופה הגדולה במדינה, התפשרו על קיצוץ שכר של 10% כדי להימנע מפיטורים.[66] עם זאת, בסבו הפסיפיק פיטרו בסופו של דבר למעלה מ-150 אנשי צוות תא נוסעים בסיום הרבעון הראשון ככל שיותר מדינות ופרובינציות בפיליפינים יישמו מגבלות נסיעה, והשפיעו על טיסותיה של החברה.[67]
כלכלנים מאוניברסיטת אתנו דה מנילה (אנ') מעריכים כי 57% מכוח העבודה במדינה עלול יעקרו בסוף הרבעון הראשון של 2020. הוא מונה כ-15 מיליון עובדים בלוזון שפוטרו בגלל ההסגר הקהילתי המשופר, כארבעה מיליון מתוכם ממוקמים במטרופולין מנילה, וכן כ-4.3 מיליון עובדים בויסאיאס ועוד 4.3 מיליון במינדנאו שפוטרו בגלל מגבלות הסגר.[68]
מחלקת הבריאות של הפיליפינים (אנ') פרסם ייעוץ לביטול אירועים ציבוריים גדולים ומפגשים המוניים, כמו קונצרטים, עד להודעה חדשה כדי למזער את הסיכון להפצת המחלה.[69] זה הניע את מספר האמנים המקומיים והבינלאומיים לבטל או לדחות את הקונצרטים שלהם ואת מפגשי המעריצים.[70][71][72]
רשתות הטלוויזיה המקומיות הפסיקו באופן זמני להרשות לקהלים חיים בתוכניות הטלוויזיה שלהם, כולל תוכניות מגוונות "אכלו בולאגה!" (אנ') ברשת GMA (אנ') וכן בשואוטיים ו-ASAP ב-ABC-CBN.[73] ב-13 במרץ ABS-CBN וגם GMA הודיעו כי הם יפסיקו הפקות בתוכניות הדרמה שלהם כמו גם תוכניות בידור אחרות עד 15 במרץ, והחליפו תוכניות רבות בשידורים חוזרים של סדרות קודמות או הרצת מהדורות חדשות מורחבות.[74][75]
חברות הרדיו המשודרות מיישמות גם כן את פעילותן במהלך תקופת ההסגר על ידי קיצור שעות השידור שלהם ואו השעיה זמנית של תוכנית רגילה "לטובת שידורים מיוחדים".[76]
בעקבות הנחיות ממשלת הפיליפינים, כמה רשתות מזון מהיר ומסעדות השביתו את שירותי הסעדה והגבילו את הפעילות להוצאתם ומשלוחם. בעקבות הסגר הקהילתי על לוזון, שירותי הזמנת אוכל מקוון כגון GrabFood ופודפנדה (אנ') הופסקו באופן זמני אך בסופו של דבר חזרו לפעילות בלוזון במהלך תקופת ההסגר.[77]
מספר מסעדות ובתי קפה ברחבי הארץ הציעו אוכל ומשקאות בחינם לאנשי מקצוע הנמצאים בקו החזית המעורבים במגפה, ובמיוחד לעובדי שירותי הבריאות.[78][79]
ייצור והפצת המזון הואטו במהלך המגפה, במיוחד בלוזון, בעיקר בגלל היעדר סיוע כספי ואי נגישות התחבורה כתוצאה מפעולות הסגר קהילתיות המופעלות ברחבי ממשלות מקומיות רבות. משלוח ירקות טריים ממחוז בנגוט (אנ'), המספק למדינה למעלה מ-80 אחוז מדרישות הירקות היבשתית במדינה, הופסק בגלל יישום הסגר קהילתי הקיצוני בלה טרינידד (אנ').[80] פקידי ממשל מקומיים יעצו לחקלאי האורז המקומיים למכור להם את יבולם, והבטיחו להם כי הם יסייעו בהפצתם ליישובים שלהם בהתאמה למגבלות בגבול.[81]
ב-27 במרץ הודיעה וייטנאם כי היא תפחית את ייצור וייצוא האורז בשל הצורך ב"ביטחון" המזון בתוך המגפה. הפיליפינים, יבואנית האורז הגדולה בעולם, מייבאת 25% מהאורז שלה מווייטנאם. שר החקלאות, ויליאם דאר (אנ'), הבטיח כי "לא יהיה מחסור במצע ההידוק במהלך משך ההסגר הקהילתי ומעבר לו" שכן "כבר יבוא הקטיף". דר גם הצהיר על תוכניות מחלקת החקלאות ליזום נטיעות מוקדמות בעמק קגאיאן (אנ') ובמרכז לוזון (אנ'), שניים ממפיקי האורז הגדולים במדינה, לקראת הרבעון השלישי של 2020.[82]
שימורי דגים בזמבואנגה סיטי הודיעו כי יפחיתו את ייצורם של דגים משומרים בפיליפינים בשיעור של 50-60% בגלל קשיים שנתקבלו בעקבות יישום הנעילה ברחבי העיר. זמבואנגה סיטי מספקת 85% מהדגים המשומרים במדינה. הקבוצה התעשייתית של זמבואנגה סיטי דיווחה כי מרבית עובדיה חוו קשיים בדיווח לעבודה, אף על פי שהחברה מציעה שירותי הסעות בחינם, בשל נוכחותם הרחבה של מחסומים ברחבי הברנג'ים. שימורי דגים בעיר נאלצו גם לצמצם את תפוקותיהם מפני שמסרו דגים טריים מזאמבואנגה סיבוגאי (אנ') ומזמבואנגה דל נורטה (אנ') שחווים קשיים בכניסה לעיר, מכיוון שהמבקרים נדרשים לעבור הסגר של 14 יום. זה הניע את מרבית הספריות להרתיע משלוחים.[83]
דווח על מחסור במסכות רפואיות באזורים שונים במדינה בגלל חששות מפני המגפה.[84][85] מנהלת RITM, סליה קרלוס, הפצירה בציבור נגד איגירת מסכות כדי להבטיח אספקה בשפע לעובדים רפואיים העוסקים ישירות בחולים שנחשדים או אישרו כי הם סובלים ממחלת נגיף הקורונה.[86] המחלקה למסחר ותעשייה של הפיליפינים (DTI) (אנ'), בשיתוף המשטרה הלאומית הפיליפינית (אנ'), פועלים נגד דיווחים על סוחרים האגרים מסכות פנים ומוכרים פריט כאמור במחיר מופקע.[87] ה-DTI כיוונה גם את חברת המסחר הבינלאומי הפיליפיני שלה לייבא 5 מיליון מסכות מעבר לים. חברת Medtecs International Corp. בע"מ, היצרנית היחידה של המסכה הרפואית במדינה, התחייבה לספק לממשלה באמצעות ה-DTI.[88]
רופאים בפיליפינים גינו את המחסור בציוד מגן אישי (PPE) בזמן המגפה.[89] משרדו של סגן הנשיא, לני רוברדו (אנ'), גייס כ-28.8 מיליון פסו פיליפיני (564,551 דולר אמריקני) לרכישת 64,367 סטים של PPE ותרומתם לאנשי מקצוע בתחום הבריאות. האצווה הראשונה כללה 7,350 משאבות נפוצות שנתרמו ל-490 אנשי מקצוע בשמונה בתי חולים במנילה ובקזון סיטי עם מקרי נגיף הקורונה.[90] עד 24 במרץ, המשרד של רוברדו העביר 23,475 סטים של PPE ל-62 מתקנים רפואיים וקהילות ברחבי מטרופולין מנילה, לה יוניון (אנ') וקזון (אנ').[91] רוברדו שיתף פעולה גם עם מעצב האופנה מיש דולצ'ה לייצור PPEs המוני וסגן הנשיא התחייב לסייע בתרומת ה-PPEs לאנשי מקצוע בתחום הרפואה ברחבי הארץ.[92]
על פי איגוד הקמעונאים הפיליפינים, "סביבת הקמעונאות הכוללת" חלה ירידה של 30-50%. חברת SM Investments (אנ'), הקמעונאית הגדולה במדינה, צפתה ירידה של 10-20% במכירות המקומיות.[93] למרות הירידה, מרבית החנויות הקמעונאיות המספקות שירותים חיוניים, כולל סופרמרקטים, חנויות נוחות, חנויות חומרה ובתי מרקחת, נותרו פתוחים ברחבי המדינה למען הצרכנים בעוד שהחנויות ומקומות העבודה בקניונים נסגרו.[94] עם זאת, חנויות קמעונאיות כאלה נקטו אמצעי התרחקות חברתיים קפדניים כשחלק מהסופרמרקטים רק איפשרו הכנסת 50 לקוחות בכל פעם והניחו מדבקות על הרצפה כדי להצביע על כך שלקוחות חייבים להתייצב כמטר זה מזה. חנויות עברו גם חיטוי באופן קבוע והלקוחות נדרשו לעבור בדיקת טמפרטורה לפני הכניסה.[95] באזור מנילה רבתי (אנ') המשיכו להפעיל מספר מכולת מקוונת, אך עם משבצות משלוח מוגבלות.[96] פאניקת קנייה ואגירה של מוצרים הפכו לפורענות ברחבי הארץ, במיוחד עם מוצרים חיוניים כמו מזון ומוצרי תברואה.[97] התאחדות הסופרמרקטים הפיליפיני דיווחה כי רכישות המסכות, האלכוהול ומוצרי ההיגיינה האישיים האחרים בסופרמרקטים ברחבי הארץ כבר זינקו, והפצירו בציבור להימנע מקניית יתר ופאניקה.[98]
טנק החשיבה הכלכלי Fitch Solutions צופה כי המגזר הצרכני והקמעונאי, ובמיוחד עסקים שאינם חיוניים, יהיה אחד המגזרים שייפגעו באופן הקשה ביותר בפיליפינים מכיוון שהוא מאבד הכנסות ממכירות במשך חודש שלם בגלל הסגר הקהילתי של לוזון (לוזון מהווה 73% מהתמ"ג במדינה). Fitch Solutions צופה כי הוצאות הצריכה הסופית של משקי הבית במדינה בשנת 2020 יתרחבו ב-6.7% משנה לשנה, שהותאמו מה"התחזית לפני הנגיף" לשנת 2020 של צמיחה של 7% משנה לשנה.[99]
מספר ליגות ספורט מתמשכות בפיליפינים, כמו ליגת הכדורסל ASEAN (אנ'), ליגת הכדורסל מהארליקה פיליפינאס (אנ'), איגוד הכדורסל הפיליפיני (אנ'), ליגת הכדורסל הלאומית של הפיליפינים (אנ'), ליגת הכדורגל של הפיליפינים (אנ')[100] וליגת העל הפיליפינית (אנ') הושעו.[101] התחרויות הספורטיביות הקרובות שאירחה המדינה, במיוחד משחקי ה-Para ASEAN לשנת 2020, Palarong Pambansa 2020 במאריקינה (אנ'), והמשחקים הלאומיים של הפיליפינים (אנ'),[102] נדחו.[103]
משחקי ההסמכה האזוריים בהם היו מעורבים נבחרות פיליפינים נדחו באופן דומה: המשחק הביתי במוקדמות גביע אסיה בשנת 2021 של נבחרת הגברים הפיליפינים בכדורסל נגד תאילנד שנקבע ב-20 בפברואר בבית הקולוסיאום החכם ארנטה, הוחל מחדש.[104] בעוד פיפ"א והקונפדרציה הכדורגל האסיאתית השביתו את שלושת המשחקים הנותרים בקבוצת הכדורגל הפיליפינית המחזור השני במוקדמות גביע העולם של פיפ"א 2022.[105]
עם זאת, חלק מהמשחקים נדחקו אך הושמעו מאחורי דלתות סגורות כדי למנוע את התפשטות הנגיף בקרב הקהל. לפני השעיית ליגת העל הפיליפינית, שלושה משחקים בוועידת הגרנד פרי של PSL שהתקיימה ב-10 במרץ הושמעו במרכז הפילינג V המעופף (אנ').[106] ב-11 במרץ קבוצת הכדורגל המקומית Ceres – Negros F.C. שיחקה במשחק הבית שלהם בגביע AFC בגביע 2020 נגד באלי יונייטד פ.C. מאחורי דלתות סגורות באצטדיון הזיכרון ריזל (אנ').[107]
NEDA במהלך דיון בוועדת הנבחרים אמר כי מגפת נגיף הקורונה תגרום להפסד חודשי של הכנסות מתיירים של 22.7 מיליארד פסו פיליפיני (448 מיליון דולר) וההשפעה של המגפה עשויה להימשך כחמישה עד שישה חודשים בהתבסס על חוויות מהסארס בעבר, H1N1 והתפרצויות MERS. יותר מ-5,200 טיסות שנמשכו חודשיים היו אמורות לקבל שירות על ידי חברות התעופה החברות באיגוד המטוסים הפיליפינים בוטלו.[108]
המוזיאון הלאומי של הפיליפינים (אנ') סגר באופן זמני את המתחם שלו במנילה וכל סניפי מוזיאון ברחבי הארץ.[109] ב-13 במרץ סגרה הוועדה לפיתוח הגנים הלאומיים גם את פארק ריזל (אנ') ופארק פאקו (אנ') עד להודעה חדשה בעוד ממשל אינטרמורוס (אנ') סגר כמה אתרים באינטרמורוס (אנ'), כולל פורט סנטיאגו (אנ'), מוזיאון אינטרמורוס (אנ') וקאסה מנילה (אנ').[110]
פסטיבל הקניות הפיליפיני, אירוע מכירת קניונים בפריסה ארצית שגיבתה על ידי מחלקת התיירות שתוכנן במקור בין ה-1 ל-31 במרץ נדחה בגלל מגפת הקורונה.[111] מספר פסטיבלים מקומיים ברחבי הארץ בוטלו או נדחו עקב מגפת COVID-19 המתמשכת.
ב-9 במרץ 2020 הודיע הנשיא הפיליפיני, רודריגו דוטרטה על השעיית השיעורים בכל הרמות במטרופולין מנילה עד 14 במרץ, בתגובה לעלייה במקרים המאושרים של נגיף הקורונה בפיליפינים.[112] לפני כן, ראש עיריית נבוטאס (אנ') טובי טיאנגקו (אנ') כבר השעה את השיעורים בעיר כאמצעי מניעה.[113] הוא פנה גם למחלקת החינוך של הפיליפינים (DepEd) (אנ') להעביר את כל תלמידי Navoteño להמשך השנה האקדמית.[114] חלק מהעיירות בריזל (אנ'), קאינטה, רודריגז (אנ'), סן מטאו (אנ') וטייטי (אנ'), השעו גם שיעורים לאחר אישור של לפחות שני מקרים במחוז.[115] השיעורים במטרופולין מנילה הוארכו עד 14 באפריל, כאשר הנשיא דוטרטה העמיד את השטח תחת הסגר חלקי ב-9 במרץ. הסגר החלקי, הוחלף ב-16 במרץ על ידי ההכרזה על הסגר קהילתי המכסה את האי לוזון הרחב, שהוארך מאוחר יותר עד 30 באפריל.[116] ב-16 במרץ פרסם ה-DepEd הנחיות האוסרות על בתי ספר ציבוריים באזורים עם כיתות מושעות לנהל את הבחינות הסופיות לסטודנטים ובמקום זאת לחשב את ציוני הסיום של התלמידים לשנת הלימודים על סמך "מצבם האקדמי הנוכחי". ה-DepEd גם יעץ לבתי ספר באזורים ללא השעיה לנהל באופן מיידי את הבחינות הסופיות במהלך אותו שבוע "על בסיס מפוזר" ולמורים ולתלמידים להקפיד על צעדים להתרחקות חברתית.[117]
לפני ההכרזה על ההסגר הקהילתי, אוניברסיטת פיליפין דילימן (אנ') הודיעה ב-12 במרץ כי תיישם חלופות ותיישם למידה מקוונות לכל שכבותיה.[118] הנציבות הפיליפינית להשכלה גבוהה (CHED) (אנ') ייעצה למוסדות אחרים להשכלה גבוהה בפיליפינים ליישם שיטות לימוד מרחוק בכיתותיה, כמו שימוש בטכנולוגיה חינוכית, למקסם את המונח האקדמי למרות ההשעיות.[119] מספר מוסדות על-תיכוניים ציבוריים ופרטיים אחרים יישמו הסדרים כאלה בכיתותיהם.[120] עם זאת, בעקבות ההכרזה על ההסגר הקהילתי בלוזון ובאזורים אחרים, השבתו המכללות והאוניברסיטאות שיעורי חובה מקוונים בהתחשב ברווחת הסטודנטים, הסגל והצוות שלה. משרדי הממשל האקדמי המשיכו לפעול עם צוות שלד ואילו משרדים אחרים במכללות ובאוניברסיטאות פעלו באמצעות הסדרי תקשורת.[121] עם זאת, חלק מבתי הספר המשיכו לערוך שיעורים מקוונים[122] ובתגובה פנו כמה קבוצות סטודנטים ל-CHED בבקשה להשעות שיעורי חובה מקוונים בהתחשב במגבלות הלוגיסטיות ורווחתם של רוב התלמידים.[123]
שיעורים בכל הרמות ברחבי הארץ הושעו בסופו של דבר בגלל המגפה.[124] טקסי סיום בבתי הספר ברחבי הפיליפינים בוטלו או נדחו.[125]
ועדת הבחירות של הפיליפינים (COMELEC) (אנ') השעתה את רישום הבוחרים הארצי ב-10 במרץ עד סוף החודש עקב מגפת הקורונה. תקופת ההרשמה החלה ב-20 בינואר 2020, והיא אמורה להימשך עד 30 בספטמבר 2021.[126] ההשעיה הוארכה בהמשך עד לסוף אפריל. מתן אישור הבוחר הושעה גם עד להודעה חדשה. הבחירות הלאומיות הבאות המתוכננות בפיליפינים הן במאי 2022 (אנ').[127]
מליאת המשנה לאשרור חקיקה המציעה את חלוקת פלאוואן לשלוש פרובינציות קטנות יותר המתוכננות למאי 2020 עשויה להתעכב בגלל מגפת הקורונה. המחוקק המחוזי פרובינציה קרא לישיבה מיוחדת והוא צפוי לקבל החלטה המאפשרת לנגיד ז'וזה אלווארז לבקש מה-COMELEC לדחות את משאל העם. קבוצת התומכים נגד חלוקת פלאוואן, קראה גם לדחיית תקופת ההשקעה האזרחית בתמיכה של 80 מיליון פסו פיליפיני (1.6 מיליון דולר) שהוקצו לממשל עשויה לשמש למימון מאמצי הממשלה המחוזית נגד נגיף הקורונה.[128]
כמה מהחברות הגדולות במדינה, כולל סן מיגל (אנ') ואיילה (אנ'), התחייבו לשחר שכר לעובדיהן ולהעניק להם סיוע.[129][130] חברות אלה תרמו גם משאבים למתקני בריאות ולמוסדות אחרים בקו החזית בתוך המגפה.[131]
חברות התעופה המקומיות אייר אסיה, פיליפין איירליינס וקבו פסיפיק (אנ') השעו טיסות בין סין לאזוק המנהליים שלה (מקאו והונג קונג) ולפיליפינים החל מ-2 בפברואר.[132] במהלך הסגר על לוזון, השעתה פיליפין איירליינס את כל הטיסות הפנימיות שלה החל מ-17 במרץ עד 12 באפריל.[133] ב-24 במרץ הודיעה חברת התעופה כי תשעה גם את כל טיסותיה הנותרות מ-26 במרץ עד 14 באפריל מכיוון שמדינות נוספות מיישמות מגבלות טיסה בשל משבר הקורונה.[134] ביטולי הטיסות הוארכו מאוחר יותר ל-30 באפריל בעקבות הארכת הסגר בלוזון עד לאותו מועד.[135]
מפעילי קניונים ברחבי הארץ, כמו איילה מולס (אנ'), מגווורלד לייפסטייל מולס (אנ'), ס.מ. סופרמולס (אנ'), רובינסון מולס (אנ') וויסטה מולס (אנ'), קיצרו בתחילה את שעות הפעילות של הקניונים כדי לעמוד בצעדים בהסגר הממשלתי.[136] תוך כדי כך, התבקשו הקניונים ליישם אמצעי התרחקות חברתיים. לדוגמה, כמה קניונים יישמו מדיניות "מרחק בין מושבים" בבתי הקולנוע, בהם צופי הקולנוע נדרשים לשבת במרחק זה מזה, ולשבת מושב אחד כן ומושב אחד לא.[137] עם זאת, מרבית הקניונים במדינה הגבילו מאז את פעילותם וגם מפעלים המספקים שירותים חיוניים, במיוחד מצרכים, בנקים וחנויות לחומרי בניין הוגבלה פעילותם.[138]
שירותי הטלקומוניקציה הגדולים במדינה, גלוב טלקום (אנ') וסמראט קומניקיישן (אנ'), הודיעו כי יציעו למנויים שלה שירותי חינם במהלך המגפה. גלובוס תציע חיבור אינטרנט ללא הגבלה בחינם בבתי חולים במטרו מנילה החל מ-13 במרץ עד 15 באפריל,[139] ואילו סמארט הייתה מציעה גישה חופשית לאתרי ממשל המנפיקים עדכונים וייעוץ, כמו גם גישה חינם למוקדי חירום.[140]
ב-27 במרץ הודיעה סן מיגל כי כל כבישי האגרה שלה בלוזון, יהיו ללא עלות לכל אנשי הרפואה. למשך כל תקופת ההסגר.[141]
בעקבות ההסגר על לוזון, מספר חברות מגזר על-תיכוני ורבעוני האריכו את תקופת החסכון של מועדי התשלום עבור לקוחותיה.[142]
חברת גראב (אנ') ריידשרינג השיקה שירות בשם "GrabBayanihan" ("עבודה קהילתית") כדי לספק שירותי הובלה חינמיים 24 שעות ביממה לעובדים הנמצאים בקו הראשון במחלמה נגד מגפת הקורונה, ובעיקר צוות רפואי, תוך שימוש בצי המכוניות המתמחה של החברה. חברת גראב פרסה גם את מערכת שיתוף הקלנועית שלה כדי לספק את אותם עובדי קו החזית באופן ספציפי ל"נסיעות למרחקים קצרים".[143]
העמותה לשימור ים הפיליפינים השיקה סימולציה מקוונת שממחישה ומייצבת את קצב מגפת נגיף הקורונה במהלך זמנים בהם העסקים כרגיל, הסגר חלקי והסגר כללי.[144]
כמה ארגוני בריאות הציעו שירותי ייעוץ טלפוניים למצבים בריאותיים, כאשר חלקם סיפקו זאת בחינם, במאמץ להאריך את מתקני הבריאות ולקיים התרחקות חברתית.[145] סיוע לאנשים הסובלים מפגיעה בבריאות נפשם בזמן המגפה הוצע גם, במיוחד לעובדי קו החזית ואנשים שנחשדו מאובחנים כחולים בנגיף הקורונה, באמצעות טלפסיכולוגיה וטלפסיכיאטריה.[146][147]
בתי ספר מסוימים שהשעו את הלימודים בכיתות השתמשו במתקני בית הספר כמקלט חירום לחסרי בית, שכן ממשלות מקומיות מיישמות עוצר והסגר, ובמיוחד באוניברסיטת דה לה סאלה (אנ') ומכללת דה לה סאלה - סנט בנילדה (אנ') ששכנה ברחוב האנשים (אנ') במנילה במרכז הספורט על שם אנריקה מ. רזון (אנ'), בתוך הסגר הקהילה המשופר בלוזון.[148] עובדי בריאות שלא יכלו לחזור הביתה כאמצעי זהירות נגד חשיפת משפחתם לנגיף חיפשו מקלט בכמה בתי ספר.[149]
המרכז לזכויות האדם של אוניברסיטת אתנו דה מנילה (אנ') הציע סיוע משפטי מקוון חינם בנוגע לחששות הקשורים למגפה, כולל חששות מעוצר ואפליה נגד עובדי קו החזית בין הסגר והתאונות העלולות להתרחש באוכלוסייה.[150]
אינספור ידוענים ואישי ציבור סייעו או תרמו למאמצי הסיוע בתוך המגפה. שחקן הכדורסל ג'פאת אגילר (אנ'),[151] השחקנית אן קרטיס,[152] הקומיקאית ווייס גנדה (אנ'),[151] ומיס יוניברס 2015 (אנ') פיה וורטצבך (אנ'),[152] תרמו כל אחד ציוד הגנה אישי למתקנים רפואיים. באופן דומה, השחקנית בי אלונזו (אנ') סייעה בייצור מסכות,[151] בזמן שהשחקנית אנג'ל לוקסין (אנ') סייעה בהקמת בתי חולים שדה ברחבי מטרופולין מנילה, שיגדילו את הקיבולת של חולי נגיף הקורונה, PUIs ו-PUMs.[152] הזוג דינגדונג דנטס (אנ') ומריאן ריברה (אנ') כמו גם מיס יוניברס 2018 (אנ'), קטריונה גריי (אנ'), סיפקו ארוחות לעובדי בריאות ומשפחות המעורבות או שהושפעו מהמגפה.[153][153] בנוסף, דנטס הצטרף לשיתוף פעולה עם JobStreet.com (אנ') כדי להזמין עובדים פיליפינים מובטלים ובלתי מועסקים להזדמנויות עבודה בהסגר.[153] מרימת המשקולות האולימפית הידילין דיאז (אנ'), שהייתה אמורה להתמודד באולימפיאדת טוקיו 2020, ארגנה במקום זאת סמינר הרמת משקולות באמצעות זום, שתרומתו תועבר לעמותות שמעורבות במגפה.[154]
חלק מהמוזיקאים ערכו קונצרטים לטובת גיוס כספים, אך עשו זאת באמצעות שירותי סטרימינג בשידור חי בגלל ההסגר. האמן הלאומי ראיין קאייאבייאה (אנ') השיק סדרת קונצרטים בשם באייניאן, מוזיקהאנן, ובה אמני ASAP.[155] הלהקה העממית בן אנד בן (אנ') השיקו קונצרט צדקה מקוון ב-27 במרץ לגיוס כספים עבור מכוני הבריאות הלאומיים והמרכז הרפואי לזכר ויסנטו סוטו (אנ').[156] הזמרת שרה גרונימו (אנ') ובעלה, השחקן מתאו גוידיצ'לי (אנ'), שיתפו פעולה עם למעלה מ-100 מפורסמים ב-ABS-CBN (אנ') כדי לגייס כ-237 מיליון פסו פיליפיני (5 מיליון דולר) מהופעה מקוונת של צדקה כדי לתרום אמצעים הכרחיים בסיסיים לממשלות המקומיות במטרופולין מנילה.[157]
הכנסייה הרומית-קתולית בפיליפינים (אנ') פרסמה הנחיות מניעה נגד המגפה דרך ועידת הבישופים הקתולים של הפיליפינים (CBCP) (אנ'). בינואר 2020 פרסם ה-CBCP הנחיה ליטורגית המפצירה בההמונים "להתרגל" להימנע בשימוש ביד, ולהימנע מלהחזיק ידיים בזמן תפילת האדון במהלך המיסה. כאמצעי רוחני נגד התפשטות המחלה, ה-CBCP חיבר גם אוראטיו אימפרטה (תפילת חובה) שיש לדקלם בהמוניה. בפברואר 2020 פרסם ה-CBCP הנחיה ליטורגית שנייה לקראת עונת לנטן. הבישופים הציעו כי במהלך יום רביעי של האפר יתפזר אפר על ראשם של המאמינים במקום הסימון המקובל של המצח עם צלב כדי למזער את השימוש במגע. ה-CBCP עודד אנשים להימנע מלנשק או לגעת בצלב לצורך הכבוד במהלך יום שישי הטוב, ובמיוחד חגיגת תשוקתו של ישו. הם הציעו סיבוב או כיפוף כאלטרנטיבה.[158] דיוקציות ברחבי הארץ השעו את חגיגת ההמונים בציבור.[159] ב-8 באפריל, יום רביעי הקדוש (אנ'), ארגון ה-CBCP ארגן תפילה בין-דתית נגד התפשטות נגיף הקורונה, ששודרה בפריסה ארצית.[160]
ארגונים שונים נוצריים אחרים כמו "הכנסייה ולא המשיח" (Iglesia ni Cristo) (אנ'). ועדי יהוה[161] השעו את שירותי התפילה בשידור חי ופנו לארגן שירותי תפילה באמצעות פלטפורמות מקוונות. המועצה הפיליפינית של הכנסיות האוונגליסטיות (אנ') ארגון המורכב מארגוני חברי הכנסייה האוונגליסטית והפרוטסטנטית, אימצה גם אמצעים דומים.[162]
כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים הנחתה מיסיונרים שהוקצו בפיליפינים שאינם ילידי הפיליפינים לעבור לשיבוץ זמני בארץ אחרת. הם קיבלו הוראה להסגר עצמי בבתיהם החדשים במשך 14 יום.[163]
הקהילה האיסלאמית בפיליפינים (אנ') נקטה גם בצעדים נגד נגיף הקורונה. המועצה המוסלמית של האזור האוטונומי במינאנו (אנ') השעה את כל התפילות הקהילות באזור בנגסמורו החל מ-19 במרץ עד 10 באפריל.[164]
ממשלת סין וארצות הברית התחייבו להעניק סיוע לממשלה הפיליפינית כדי לסייע לממשלה הפיליפינית. סין הודיעה כי תתרום ציוד רפואי הכולל 100 אלף ערכות בדיקה, 100 אלף מסכות כירורגיות, 10 אלף מסכות N95, ו-10 אלף סטים של ציוד מגן אישי.[165] ארצות הברית באמצעות הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי גם התחייבה בסכום של 2.7 מיליון דולר כדי לסייע לפיליפינים לפתח יכולות בדיקה נאותות, ולהבטיח את זמינותם של אספקה רפואית באמצעות "שותפים בשטח" של USAID.[166] הסיוע של סין התקבל ב-21 במרץ 2020.[167]
ב-22 במרץ מחלקת החוץ הפיליפינית (אנ') אמרה כי הפיליפינים תקבל תרומה מסינגפור. סינגפור תרמה 3,000 ערכות בדיקה ומכונת תגובת שרשרת פולימראז (PCR).[168] שגריר סינגפור בפיליפינים ג'רארד הו הוביל את מחזור הערכות למזכיר החוץ טדי לוקסין.[166]
ב-28 במרץ נחשף כי כמה מערכות הבדיקה שנבדקו בסין מדויקות רק ב-40%.[169]
התנהלות ממשלת הפיליפינים זכתה לביקורות עצומות על כישלונה בטיפול בדאגות המתקנים החמורות, צנזורה של הממשלה וכן חוסר היעדר ביצוע במהלך ההתפרצות.[170]
הנשיא דוטרטה הואשם כי השתמש בהתפרצות כדי להרחיב את שלטונו באגרוף ברזל והמעיט בחומרת ההתפרצות למרות מספר גדול של תושבים עניים הנזקקים נואשות לספקים רפואיים, לאור הצפיפות הקיימת בפיליפינים.[171] הרשויות עצרו גם מספר מבקרים שביקרו את הממשלה על כך שהיא לא עשתה מספיק, במקום זאת תייגו כ"חדשות מזויפות".[172]
פחד מהמקרים הבלתי מעוררים הנפוצים ברחבי הפיליפינים יוחסו גם לדרישת פיטוריו של שר הבריאות במדינה, פרנסיסקו דוקה השלישי, בגין מה שהפיליפינים האמינו כי הם "מנוגד לרעה" ו"טועים בהם".[173]