מדדי דמוקרטיה

מדדי דמוקרטיה הם הערכות כמותיות והשוואתיות של מצב הדמוקרטיה^[1] במדינות שונות לפי הגדרות שונות של דמוקרטיה.^[2] אלה כלים המעריכים את רמת היישום של עקרונות דמוקרטיים במדינות, כמו זכויות אזרחיות, זכויות פוליטיות, שלטון החוק, שקיפות וביקורת על השלטון. מדדי הדמוקרטיה מסייעים להשוות את מצב הדמוקרטיה בין מדינות ולזהות מגמות לאורך זמן, הבדלים, דפוסים והתפתחויות אזוריות. המדדים מספקים נתונים היסטוריים המאפשרים לעקוב אחר מגמות הדמוקרטיזציה או היפוכן במדינות לאורך השנים.

בבסיס המדדים עומדות הגדרות סובייקטיביות של "דמוקרטיה", וקיימים קשיים באיסוף נתונים אובייקטיביים ועקביים בין-לאומית. למרות מגבלותיהם, מדדי הדמוקרטיה מהווים כלי חשוב לניתוח מצב הדמוקרטיה במדינות והם משמשים גורמים מובילים בקבלת החלטות פוליטיות ובתקצוב סיוע בינלאומי.

מדדי דמוקרטיה בולטים

• מדד האקונומיסט לדמוקרטיה, על ידי יחידת המודיעין האקונומיסט שבסיסה בבריטניה, הוא הערכה של מידת הדמוקרטיה של מדינות. מדינות מדורגות כדמוקרטיות מלאות, דמוקרטיות פגומות, משטרים היברידיים או משטרים אוטוריטריים. המדד מבוסס על חמש קטגוריות המודדות פלורליזם, חירויות אזרחיות, תפקוד הממשלה, השתתפות פוליטית ותרבות פוליטית ומתבסס על מדידת 60 מדדי משנה על מנת להעריך את מצב הדמוקרטיה.^[3][4] על פי מדד זה ישראל מדורגת כדמוקרטיה פגומה. החולשות שצוינו הן רמת התרבות הפוליטית ותפקוד הממשל^[5]
• מדדי v-dem לדמוקרטיה של מכון V-Dem. מדדים אלו מודדים מספר רב של מאפיינים של דמוקרטיה כולל מדידת מדדי משנה כמו זכויות פוליטיות, חירויות אזרחיות, ביקורת על הממשל. המדדים מדרגים את המדינות המדד ברצף המחולק לארבע קטגוריות: אוטוקרטיות סגורות, אוטוקרטיות אלקטורליות, דמוקרטיות אלקטורליות ודמוקרטיות ליברליות. מבחינים בין חמישה עקרונות דמוקרטיה ברמה גבוהה: אלקטורלי, ליברלי, משתף, דיוני ושוויוני, ומכמת עקרונות אלו.^[6] מדדי V-Dem Democracy כוללים את המרכיבים של מדד ההצבעה הפופולרית הישיר, המצביע על עוצמתה של הדמוקרטיה הישירה, ושל מדד הנשיאותיות, המצביע על ריכוז גבוה יותר של כוח פוליטי בידי אדם אחד. מדד זה נחשב למדד המוביל והמהימן מבין מדדי הדמוקרטיה. על פי מדד זה ישראל הריבונית (כלומר ללא יהודה ושומרון ורצועת עזה) דורגה כדמוקרטיה ליברלית ובשנת 2024 הורדה לדרגת דמוקרטיה אלקטורלית.^[7][8]
• אינדקס הטרנספורמציה של ברטלסמן מאת קרן ברטלסמן, מעריך את מצב הפיתוח והממשל של תהליכי שינוי פוליטיים וכלכליים בדרך לדמוקרטיה חוקתית וכלכלת שוק עבור מדינות מתפתחות ומדינות מעבר ברחבי העולם. אינדקס הטרנספורמציה של ברטלסמן מחלק מדינות ל: אוטוקרטיה קשוחה, אוטוקרטיה מתונה, דמוקרטיה פגומה מאוד, דמוקרטיה פגומה ואיחוד דמוקרטיה.^[9]
• מדדי המצב העולמי של הדמוקרטיה על ידי המכון הבינלאומי לדמוקרטיה וסיוע בבחירות מעריך ביצועים דמוקרטיים באמצעות סוגים שונים של מקורות: סקרי מומחים, קידוד מבוסס תקנים על ידי קבוצות מחקר ואנליסטים, נתוני תצפית ומדדים מורכבים.^[10]
• מדד תפיסת הדמוקרטיה, המתפרסם מדי שנה על ידי ברית הדמוקרטיות, הוא הסקר השנתי הגדול בעולם על האופן שבו אנשים תופסים את מצב הדמוקרטיה^[11] (השוו את מדד תפיסת השחיתות אשר שואף באופן דומה למדוד את תפיסת הציבור).

מדדים המודדים היבטים של דמוקרטיה

• Freedom in the World, הוא סקר ודו"ח שנתי של הארגון הלא-ממשלתי Freedom House שבסיסו בארצות הברית.^[12] מדד החירות של ה-freedom house מעריך את רמת החירויות האזרחיות והזכויות הפוליטיות במדינות. המדד מדרג את המדינות כ"חופשיות", "חצי-חופשיות" או "לא חופשיות".
• מספר מפלגות אפקטיבי הוא מדד של המספר המתואם של מפלגות פוליטיות במערכת המפלגות של מדינה.^[13][14]
• פרויקט יושרת הבחירות סקירת אקדמאים את תפיסת היושרה בבחירות במדינות ובישויות תת-לאומיות
• מדד המדינות השבריריות, לשעבר מדד המדינות הכושלות, הוא דו"ח שנתי שמטרתו להעריך את פגיעותן של מדינות לסכסוך או להתמוטטות. המדד המדרג את כל המדינות הריבוניות החברות באומות המאוחדות, שבהן יש מספיק נתונים זמינים לניתוח.^[15]
• מדד גלאגר מודד את חוסר המידתיות היחסי של מערכת בחירות בין קולות שהתקבלו לבין מושבים בבית מחוקקים.^[16]
• מדד פדרסן הוא מדד לתנודתיות פוליטית במערכות המפלגה.
• מדד שלטון החוק של World Justice Project. מודד את מידת היישום של שלטון החוק במדינות. מדד זה מנתח היבטים כמו נגישות למערכת המשפט, היעדר שחיתות ועוד.^[17]

היבטים נמדדים אחרים של דמוקרטיה כוללים את אחוז ההצבעה, פערים ביעילות, קולות מבוזבזים ויעילות פוליטית.^[18][19]

מפות של מדדים

• 
  מדד הדמוקרטיה הבחירות של V-Dem בשנת 2023
• 
  מפת 2023 The Economist Democracy Index
• 
  דוח המגמה העולמי מנתח את תוצאות מדד הטרנספורמציה של ברטלסמן 2022.^[20]
• 
  דירוגי מדינות מסקר Freedom House של Freedom in the World לשנת 2022
• 
  מדד דמוקרטיה-דיקטטורה בשנת 2008^[21]
• 
  מדד המדינות השבריריות 2005–2013

הבדלים בין מדדים

יש מדדים המגדירים את הדמוקרטיה על פי הגדרה צרה תוך התמקדות בעיקר בקיומן של בחירות חופשיות והוגנות, כך למשל מדד ה-Economist. מדדים אחרים כמו ה-V-Dem ואינדקס הטרנספורמציה של ברטלסמן (BTI), מתייחסים להגדרה רחבה יותר, הכוללת גם היבטים כמו זכויות אזרח, חופש הביטוי, השתתפות אזרחית, וחלוקת משאבים שוויונית. תפיסה מינימליסטית של דמוקרטיה מגדירה את הדמוקרטיה על ידי התחשבות בעיקר במהות הדמוקרטיה; כמו נוהלי בחירות. הגדרה מקסימליסטית של דמוקרטיה יכולה לכלול תוצאות, כגון יעילות כלכלית או מנהלית, בתוך המדדים של הדמוקרטיה. היבטים מסוימים של דמוקרטיה, כמו היענות^[22] או אחריותיות, בדרך כלל אינם נכללים במדדי הדמוקרטיה בשל הקושי למדוד היבטים אלה. היבטים אחרים, כגון עצמאות מערכת המשפט או איכות מערכת הבחירות, נכללים במדדים מסוימים של הדמוקרטיה אך לא באחרים.

הבדל נוסף בין המדדים הוא האם ההשוואה היא על רצף, מוצגת בחלוקה לקטגוריות, או שילוב בין הצגה על רצף לבין הצגה בקטגוריות. ה-V-Dem לדוגמה, מודד את הדמוקרטיות על ספקטרום רציף, כאשר מדינות מדורגות בו על סקאלה בין דמוקרטיות לחלוטין ללא דמוקרטיות כלל. הבדלים נוספים בין המדדים הם מספר המדינות הנבדקות, כיסוי תקופות היסטוריות רחבות או צרות, והסתמכות על הערכות מומחים או על מאפיינים ניתנים לצפייה או על שילוב של שניהם.^[23]

מדדי הדמוקרטיה נבדלים גם בהיקף ובמשקל בהם קיימים היבטים שונים בדמוקרטיה, לרבות רוחב המוסדות הדמוקרטיים המרכזיים, התחרותיות וההכלה של הפוליארכיה, חופש הביטוי, היבטים שונים של ממשל, עבירות על נורמות דמוקרטיות, שיתוף פעולה של האופוזיציה, מניפולציה במערכת הבחירות, הונאת בחירות, ותמיכה עממית בחלופות אנטי-דמוקרטיות.^[24][25]

קשיים במדידת דמוקרטיה

מכוון שדמוקרטיה היא תפיסת-על הכוללת את תפקודם של מוסדות מגוונים שאינם קלים למדידה, קיימות מגבלות בכימות ובמדידה אקונומטרית של ההשפעות הפוטנציאליות של הדמוקרטיה או הקשר שלה עם תופעות אחרות - אי-שוויון, עוני, חינוך וכו'.^[26]. מדינות שונות נמצאות בהקשרים היסטוריים, תרבותיים וגאופוליטיים שונים, המשפיעים על צורתה של הדמוקרטיה ויש לקחת אותם בחשבון כשמודדים את מידת הדמוקרטיה, כדי לקבל נתונים מהימנים. בנוסף קיים קושי להשוות בין מדינות בעלות מאפיינים שונים.

אחד הקשיים במדידת הדמוקרטיה קשור חוסר ההסכמה בהגדרת "דמוקרטיה" - לא קיימת הגדרה אחידה ומוסכמת של מהי דמוקרטיה אידיאלית. הפרשנויות שונות בין תרבויות ופילוסופיות פוליטיות. גם הפרשנות של המדדים מושפעת מעמדות אידאולוגיות וערכים תרבותיים שכן מדובר במושגים שאינם אובייקטיביים לחלוטין, כדוגמת "חופש הביטוי" או "שוויון זכויות".

קיימים גם אתגרים באיסוף נתונים אמינים ומעודכנים על היבטים כמו חירויות אזרחיות, זכויות פוליטיות או שחיתות ממשלתית. קיים קושי לקבל נתונים עדכניים ואובייקטיביים, בעיקר במדינות שבהן הממשל מגביל את זרימת המידע. בנוסף עלול להיווצר מצב בו יש פוליטיזציה של המדדים - מקרה בו המדדים עצמם עלולים להיווצר בהשפעת גורמים פוליטיים וכך לשקף עמדות אידאולוגיות.

אתגרים אלה מחייבים שימוש בשיטות מחקר מגוונות, מקורות נתונים מרובים ועבודה שיטתית לשיפור המהימנות והתקפות של המדידה. הדבר דורש מאמצים מתמשכים של חוקרים, ארגונים בין-לאומיים ומקבלי החלטות.

ראו גם

• מדד תפיסת השחיתות
• חופש העיתונות
• הפרדת הרשויות

הערות שוליים

1. Geissel, Brigitte; Kneuer, Marianne; Lauth, Hans-Joachim (2016). "Measuring the quality of democracy: Introduction". International Political Science Review. Sage Publications. 37 (5): 571–579. doi:10.1177/0192512116669141. ISSN 0192-5121. JSTOR 26556872. נבדק ב-2023-04-03.
2. Greenwood, Shannon (2022-12-06). "Appendix A: Classifying democracies". Pew Research Center's Global Attitudes Project. נבדק ב-2022-12-27.
3. Democracy Index 2021 - Economist Intelligence Unit, web.archive.org, ‏2022-02-10
4. [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.economist.com/media/pdf/democracy_index_2007_v3.pdf The Economist Intelligence Unit’s index of democracy]
5. מדד הדמוקרטיות, באתר www.idi.org.il
6. "Democracy Report 2022: Autocratization Changing Nature?" (PDF), V-Dem Institute, University of Gothenburg.
7. ניצן שפיר, ‏מדד בינלאומי מוביל: ישראל כבר לא דמוקרטיה ליברלית, באתר גלובס, 20 במרץ 2024
8. מיכאל האוזר טוב, ישראל איבדה את דירוגה כדמוקרטיה ליברלית במדד מוביל להערכת דמוקרטיות, באתר הארץ, 20 במרץ 2024
9. "Governance Report". BTI 2022. נבדק ב-17 אפר' 2023.
10. "The Global State of Democracy Indices". International Institute for Democracy and Electoral Assistance. נבדק ב-26 במאי 2023.
11. "Democracy Perception Index – Alliance of Democracies".
12. The Global State of democracy indices
13. Laakso, Markku; Taagepera, Rein (1979). "'Effective' Number of Parties: A Measure with Application to West Europe". Comparative Political Studies (באנגלית). 12 (1): 3–27. doi:10.1177/001041407901200101. ISSN 0010-4140.
14. "Freedom in the World". Freedom House. 2021-02-01. נבדק ב-2023-04-03.
15. "Failed States FAQ". Fund for Peace. אורכב מ-המקור ב-2010-11-18. נבדק ב-2007-08-25.
16. "The Gallagher Index". iscanadafair.ca. נבדק ב-3 אפר' 2023.
17. WJP Rule of Law Index, worldjusticeproject.org (באנגלית)
18. Karp, Jeffrey A.; Banducci, Susan A. (2008). "Political Efficacy and Participation in Twenty-Seven Democracies: How Electoral Systems Shape Political Behaviour". British Journal of Political Science. Cambridge University Press. 38 (2): 311–334. doi:10.1017/S0007123408000161. ISSN 0007-1234. JSTOR 27568347. נבדק ב-2023-06-16.
19. "Internal and external political efficacy – Government at a Glance 2021". OECD iLibrary. נבדק ב-2023-06-16.
20. "Global Dashboard". BTI 2022. נבדק ב-17 אפר' 2023.
21. Cheibub, José Antonio; Gandhi, Jennifer; Vreeland, James Raymond (באפריל 2010). "Democracy and dictatorship revisited". Public Choice. 143 (1–2): 67–101. doi:10.1007/s11127-009-9491-2. JSTOR 40661005.
22. Esaiasson, Peter; Wlezien, Christopher (2017). "Advances in the Study of Democratic Responsiveness: An Introduction". Comparative Political Studies. 50 (6): 699–710. doi:10.1177/0010414016633226.
23. "Democracy data: how do researchers measure democracy?". Our World in Data. 17 יוני 2022. נבדק ב-17 אפר' 2023.
24. "The 'Varieties of Democracy' data: how do researchers measure democracy?". Our World in Data. 2022-11-30. נבדק ב-2023-04-03.
25. "Breaking Down Democracy". Freedom House. נבדק ב-2023-04-03.
26. Krauss, Alexander (2 בינואר 2016). "The scientific limits of understanding the (potential) relationship between complex social phenomena: the case of democracy and inequality". Journal of Economic Methodology. 23 (1): 97–109. doi:10.1080/1350178X.2015.1069372 – via CrossRef.