מודי אלון

מרדכי אלון
לידה 17 בינואר 1921
צפת, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 16 באוקטובר 1948 (בגיל 27)
הרצליה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי "מוֹדי"
השתייכות
דרגה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
הנצחה
ראו הוקרה בגוף הערך

מרדכי (מוֹדי) אלון (17 בינואר 1921, ה' בשבט ה'תרפ"א - 16 באוקטובר 1948) היה טייס בחיל האוויר המלכותי (R.A.F), ומפקד טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי בתקופת מלחמת העצמאות.

מודי אלון (באמצע) בחברת בן-גוריון, 17 אוגוסט 1948
מטוס אוויה S-199 של טייסת 101 בריצת המראה
אנדרטה לזכרם של הטייסים מודי אלון, מתתיהו סוקניק ואהרן דוד שפרינצק, בשכונת רמת הטייסים בתל אביב

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלון נולד בצפת לנעמי ויעקב אושפיז (קליבנסקי), אנשי העלייה השנייה.

בהיותו בן שנה עברה משפחתו לגור בסג'רה ומשם עברה לרחובות, שם למד בבית הספר היסודי. לאחר מספר שנים עברה המשפחה לתל אביב ואלון למד בבית הספר "גאולה" בתל אביב, משם עבר לגימנסיה הרצליה ולמד במגמה חקלאית. היה חבר בתנועת הצופים וכבר בגיל 15 הצטרף להגנה והיה פעיל ביותר במאורעות 1939-1936. יסד בגימנסיה, יחד עם חבריו בתל אביב ובנחלת יהודה, ארגון להכשרה חקלאית ולהתיישבות. לאחר שעמד בבחינות הבגרות יצא עם חבריו להכשרה בדגניה א', ומשם, לשימרון שליד נהלל. הקבוצה השימרונית הוזמנה להצטרף לחניתה, לגרעין הקטן שבה, כדי לחזק את הנקודה. בחניתה עסק בפלחה, מרעה ושמירה. באחת ההתקפות על חניתה נפצע, והובא לבית החולים בחיפה. כשהחלים חזר לחניתה.

בסוף 1940 נענה לקריאת הסוכנות היהודית והתנדב לצבא הבריטי. אלון שאף להיות מוכשר כטייס, אך באותה עת ה-RAF לא קיבל לשורותיו נתינים זרים ואלון הועבר למצרים, שם הוכשר כאלחוטאי. בהמשך מלחמת העולם השנייה והחוסר הגדול שנוצר בטייסים ב-RAF, התקבל אלון לבית ספר לטיס של ה-RAF ברודזיה (יחד עם עזר ויצמן). הוא הוכשר כטייס קרב וסיים את הקורס בתחילת 1945 ונשלח לשרת בצפון איטליה. בזמן שירותו שם, בסמוך לסיום המלחמה, טס כמספר 4 ברביעייה שטסה בתוך עמק. עקב שגיאה של מוביל הרביעייה ותנאי מזג אוויר גרועים פגעו שלושת המטוסים הראשונים בהר ורק אלון הצליח לנסוק בזמן ולהינצל.

אחרי מלחמת העולם השנייה החל ללמוד אדריכלות בטכניון בחיפה וחילק את זמנו בין לימודים לפעילות בהגנה. בסוף פברואר 1947 היה מעורב בתקרית בחוף בת גלים עם נחיתת אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב", שבה הציע לחייל בריטי שעצר את המעפילים להיאבק עמו ללא נשק. לאחר שאלון הכניע את החייל הוא הושם במעצר ונתבע על תקיפת חייל. הוא זוכה במשפטו לאחר שהשופט קבע כי מסירת הנשק על ידי החייל הבריטי היא הוכחה להתגוששות ספורטיבית.[4] היה מראשוני הטייסים שהתגייסו לשירות האוויר, הזרוע האווירית של ההגנה. ב-9 במאי 1948 נשלח לצ'כוסלובקיה יחד עם עזר ויצמן כישראלים היחידים עם עוד מספר טייסי מח"ל, כדי ללמוד להטיס את מטוסי הקרב הראשונים ששירתו בחיל האוויר הישראלי. מטוסים אלו היו מטוסי אוויה S-199, גרסה צ'כית של מטוס הקרב הגרמני מסרשמיט Bf 109. אלון חזר ארצה במטוס תובלה במסגרת מבצע "בלק-5", שהגיע ב-20 במאי 1948 ובמטענו מטוס קרב אוויה S-199 מפורק, תחמושת, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם המקוצרת בצ'כוסלובקיה, בהם עזר ויצמן.[5]

ב-29 במאי 1948 מונה למפקד טייסת 101, שהייתה טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. עוד באותו יום, לפנות ערב, יצא מודי לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה.[6] היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. תקיפה אווירית זו הפתיעה והרתיעה את המצרים ועצרה את הטור המצרי מלהתקדם הלאה אל תל אביב.[7]

ב-3 ביוני המריא אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו זוג מטוסי DC-3 דקוטה מצריים שהפציצו את תל אביב. ב-8 ביולי המריא אלון כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי ספיטפייר מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. אלון השתתף במבצע ולוטה 1 להבאת מטוסי ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל. במהלך המבצע נאלצו אלון ובוריס סניור לנחות נחיתת חרום ברודוס שביוון בגלל מחסור בדלק. ברודוס התחוללה אז מלחמת אזרחים ולכן השניים נעצרו ונחקרו בחשד שהם מורדים. הם שוחררו ושבו ארצה ב-12 באוקטובר אותה שנה.

ב-16 באוקטובר 1948, לפני גיחה עם עזר ויצמן, התעקש אלון לטוס דווקא במסרשמיט מס' 114 (שהיה המטוס האהוב על ויצמן). כאשר חזרו השניים מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד, אירעה תקלת מנוע במטוסו של אלון והוא התרסק עם מטוסו במהלך הגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה ונהרג.

אלון הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית הקברות נחלת יצחק. הוא השאיר אחריו את אשתו מינה (לבית אברמסון) בהריון. מספר חודשים לאחר מותו, נולדה בתו מיכל. לימים נישאה מינה מחדש, ליעקב פרנק, חבר הכנסת.

הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019 הוחלט לקרוא לשדה התעופה הרצליה על שם מודי אלון. ב-15 בנובמבר 2019, התקיים טקס חגיגי בהשתתפות מאות אנשים, לכבוד קריאת "שדה התעופה הרצליה על שם סא"ל מודי אלון", ביוזמת עמותת חיל האוויר ובשיתוף עיריית הרצליה, רשות שדות התעופה, המועצה לשימור אתרים ובהשתתפות חיל האוויר.[8][9]

על שמו נקרא "כנף 12 – בסיס אלון" (מחנה סירקין). הבסיס נקרא כך מ-1950 עד 1955, בתקופה בה שימש כבסיס חיל האוויר בלבד.[10]

אנדרטה לזכרם של הטייסים מודי אלון, מתתיהו סוקניק ואהרן דוד שפרינצק, ניצבת בשכונת רמת הטייסים בתל אביב (ראו תמונה בגוף הערך).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מודי אלון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מירב מורן, ‏מודי – אלון שנגדע (חלק א'), בטאון חיל האוויר 158, מאי 1987, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
  2. ^ ראו גם סרג'נט תעופה (אנ')
  3. ^ קורות החיים של מודי אלון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  4. ^ מהדי יום האניה "ארלוזורוב" בחיפה, דבר, 30 באפריל 1947
  5. ^ ספר זמין ברשת אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, ‏השמים אינם הגבול – סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990, עמ' 50–52, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
  6. ^ ספר זמין ברשת עזר ויצמן, ‏לך שמים לך ארץ, ספרית מעריב, 1975, עמ' 59, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
  7. ^ זהר נייגר, ‏עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי, באתר חיל האוויר הישראלי, 29 במאי 2022
  8. ^ קריאת שדה התעופה הרצליה ע”ש סא”ל מודי אלון ז”ל, באתר עמותת חיל האוויר
  9. ^ אשר אטדגי, שדה התעופה בהרצליה ייקרא על שם הטייס מודי אלון ז"ל: "לא מעבירים אותו לשום מקום", באתר mynet‏ הרצליה, 5 בפברואר 2019 (הקישור אינו פעיל)
  10. ^ אלון חכמון, ‏נפרדים מהמחנה ההיסטורי: "סירקין הגיע לגבורות", באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2023