מודעות פונולוגית
מודעות פונולוגית היא מודעות ליחידות היסוד שמהן מורכבות מילים, שליטה במבנה הפונולוגי, היכולת לזהות פונמות ולהשוות.
הפונמות מתחלקות לשני סוגים של הגאים:
- עיצורים - מיוצגים בכתב העברי על ידי אותיות.
- תנועות - מיוצגות בכתב העברי על ידי סימני ניקוד ואמות הקריאה.
מודעות פונולוגית אינה קשורה לאינטליגנציה של האדם[1]. היא כוללת שליטה במבנה הפונולוגי, היכולת לזהות פונמות ולהשוות ביניהן. ליקוי במודעות פונולוגית מתבטא בקושי לפרק מילים לחלקיהן ולצרף צלילים למילים[1].
הקשר בין מודעות פונולוגית לאוריינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המודעות הפונולוגית אינה קשורה רק לקריאה אלא לשימוש שפתי בכלל. עם זאת, היכולת האוריינות מתבססת רבות על המודעות הפונולוגית של האדם. זאת משום שבדומה לשפות אלפביתיות רבות, מערכת הכתב העברית מבוססת על קידוד גרפו-פונמי. כלומר, הסימנים החזותיים של השפה הכתובה מסמלים את הצלילים של השפה הדבורה, ברמה הפונמית של העיצורים והתנועות. לכן, יכולות הקריאה והכתיבה דורשות שליטה בקשר שבין הסימנים השונים לצלילים שהם מיצגים ואת היכולת להפעיל עליהם מניפולציות שונות כמו אנליזה וסינתזה.
- הקריאה היא תהליך בו הקוד הגרפי של השפה הכתובה מפוענח במטרה לגלות אילו מילים הוא מייצג בשפה הדבורה. לשם כך נדרשת היכולת לצרף את הפונמות המיוצגות על ידי הסימנים הגרפיים להברות ואת ההברות למילים.
- הכתיבה היא היכולת לקודד באופן גרפי את הצלילים של המילים הדבורות. לשם כך נדרשת היכולת לפרק את המילה לצלילים המרכיבים אותה ולהתאים לכל אחד מהם את הסימן המתאים בסדר המתאים.
בהתאם לכך, רמת המודעות הפונולוגית בגיל הגן מהווה מדד טוב לניבוי ההצלחה בלימוד קריאה בגיל בית ספר[1].
קשיים במודעות פונולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקויים בתהליכים פונולוגיים הם הסיבה לחלק ניכר מליקויי הלמידה המאובחנים בקרב תלמידים[1], במיוחד עבור דיסלקסיה[2]. יכולות המודעות הפונולוגית נמצאו כמיומנויות בסיס ליכולת רכישת הקריאה וכתיבה בקרב ילדים שאינם מדברים וילדים דיסלקטיים. לקות בתפקוד המודעות הפונולוגית יכולה להוות הסבר לקושי של ילדים אלו בביצוע מטלות הדורשות מעורבות פונולוגית כגון, רכישת הקריאה בכיתה א' (קוזמינסקי וקוזמינסקי, 1994, לוין, 2012 וגוברמן ווינגרוד, 1995).
כמו כן, קושי בזיכרון פונולוגי הוא הבסיס ללקות שפה[2].
נוסף על כך, ילדים דוברי שפות שונות בהן האורתוגרפיה מיוצגת בצורה שונה, ייתכן כי יתקשו בביצוע מטלות במודעות הפונולוגית וממילא ברכישת הקריאה. (המר, בנטין וקאהן, 1992)
איתור קשיים פונולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הרמה של המודעות הפונולוגית ניתן למדוד כבר בגיל הגן ולאתר קשיים אפשריים בשלב מוקדם[1]. היכולת לחזור על מילות תפל (הנשענת על זיכרון פונולוגי) וכן מטלות של זיכרון מילולי לטווח קצר, נמצאו קשורות לדיסלקסיה וללקות שפה[2].
פיתוח מודעות פונולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינת ישראל מוקדשים משאבים עצומים לרכישת אוריינות, הכרת מערכת הכתב ומודעות פונולוגית כבר בגן, על חשבון פעילויות אחרות[2]. פיתוח המודעות הפונולוגית בגיל זה נעשה על ידי חריזה[1], זיהוי צליל פותח של מילה[2], זיהוי תבניות צליליות חוזרות ועוד. היכולת לפרק מילה להברות צריכה להירכש לקראת כיתה א'[1].
יש הטוענים שעבור רוב הילדים אין צורך להשקיע במידה מופרזת בהיבט זה על חשבון דברים חשובים אחרים שנלמדים בגן. זאת משום שרבות מהפעילויות המכינות לקראת קריאה אינן מעניינות אותם ולעיתים הן עלולות לגרום לתסכול[2]. בנוסף לכך, משום שהמודעות הפונולוגית מתפתחת בקפיצות מדרגה ושרובם המכריע של הילדים ירכשו אותה יחד עם זיהוי האותיות לכשיהיו בשלים לכך, אין טעם לעבוד עם ילד במשך שעות רבות על תחום שטרם הבשיל ואשר סביר שירכש באופן טבעי כחצי שנה מאוחר יותר[2]. עם זאת, ילדים עם דיסלקסיה אשר בעתיד צפויים להתקשות בקריאה, זקוקים לעבודה על מודעות פונולוגית ולהטרמה של קריאה לקראת כיתה א'[2].
גישות בהוראת קריאה המדגישות את הקשר בין המילים לצלילים ומאמנות את העיבוד הפונולוגי, מסייעות ללמידה יעילה של קריאה[1]. לימוד הקריאה מעורר את המודעות למבנה הפונולוגי של מילים ומכאן שלימוד קריאה משפיע על התפתחות המודעות הפונולוגית. כלומר, בנוסף ליכולת הביצוע מתפתחת המודעות לנעשה. מגיל בית ספר מועצמת היכולת לעשות מניפולציה פונמית וגם אנליזה וסינתזה פונמית.
ניתן לבנות תוכנית אימון נרחבת במודעות פונולוגית עבור ילדים שאינם מדברים, טרם רכישת הקריאה והכתיבה או במהלך תהליך זה. מטרתה להגביר את המודעות הפונולוגית ובכך להביא את הילד המתקשה לרמת בני גילו. (קוזמינסקי וקוזמינסקי, 1994, לוין, 2012 וגוברמן ווינגרוד, 1995) מחקרים הראו, כי אימון במודעות הפונולוגית בגן מזרז את רכישת הקריאה בבית הספר. (המר, בנטין וקאהן, 1992)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קריאה תאוריה ומעשה, כרך ב, יחידה 4. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מודעות פונולוגית: צעד מוקדם חשוב בדרך לרכישת הקריאה, באתר הגיל הרך
- דיסלקסיה והמודעות הפונולוגית, באתר דעת
- נופר ישי-קרין, הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה: השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית-הספר וטיפול, באתר פסיכולוגיה עברית
- אברהים רפיק, הקשר בין מודעות פונולוגית לבין קריאה בקרב ילדים דוברי ערבית, 2009, אתר פסיכולוגיה עברית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ישי-קרין, נופר (2005). הקשר בין דיסלקסיה למודעות פונולוגית, זיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה - השלכות לגבי איתור בגן הילדים ובית הספר וטיפול. מאתר פסיכולוגיה עברית.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית. מאתר פסיכולוגיה עברית.
