מוזיקת פריסטייל
| מקורות סגנוניים | דאנס-פופ, מוזיקה לטינית, אלקטרו, בוגי, מוזיקת היפ הופ, סינת'-פופ, Hi-NRG, פוסט-דיסקו |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | תחילת שנות ה-1980, ניו יורק, ניו ג'רזי, פילדלפיה ומיאמי (במיוחד קהילות אמריקאיות היספניות ואיטלקיות אמריקאיות) |
| פופולריות מיינסטרים | המחצית השנייה של שנות ה-1980 – תחילת שנות ה-1990 |
| נגזרות | הארד האוס ניו יורקי |
| סצינות אזוריות | |
| ניו יורק, פילדלפיה, מיאמי, לוס אנג'לס, דטרויט, שיקגו | |
| נושאים קרובים | |
| פופ לטיני, דאנס-פופ, מיאמי בס | |
  | |
מוזיקת פריסטייל או מוזיקה חופשית (באנגלית: Freestyle[1] או Latin freestyle[2]) הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של מוזיקת דאנס אלקטרונית שהופיע בקהילות אמריקאיות היספניות ואיטלקיות אמריקאיות בניו יורק, ניו ג'רזי, פילדלפיה ומיאמי של תחילת שנות ה-1980.[3] הז'אנר היה פופולרי בעיקר במחצית השנייה של שנות ה-1980 ובתחילת שנות ה-1990.[4]
יצירות מהז'אנר מנוגנות במפתח מינור, וכן מכילות בדרך כלל מקצבים ובייסליינים מסוכנרים ממכונות תופים וסינתיסייזרים, במקצב של 110–130 פעימות לדקה, עם הדגשה על הפעימה השנייה והפעימה הרביעית. יתר על כן, יצירות מהז'אנר מכילות גם היי-האטים בכל 16 תווים והתקדמות הרמונית כל 8, 16 או 32 פעימות. כמו כן, לחני היצירות תוססים ומורכבים יחסית עם שירה, בתים ופזמון. מילות השיר בדרך כלל בנושא של ניו יורק, לב שבור, אהבה או ריקוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Deborah Pacini Hernandez. Oye Como Va!: Hybridity and Identity in Latino Popular Music. Temple University Press, 2010. p. 63. ISBN 9781439900918 "The music was called freestyle or, in a nod to its ethnic roots, Latin freestyle or Latin hip-hop."
- ^ Klanten, Robert (1995). Die Gestalten Verlag: Localizer 1.0. Die-Gestalten-Verlag. ISBN 9783931126001. Quote: "The other unavoidable influence [on NYC hard house] was latin freestyle. A blend of hip hop, synth pop and salsa, latin freestyle was big in NY in the mid and later eighties, and little known anywhere else. Among the best known tracks is Jellybean Benitez's "Dreams of Santa Anna" and Benitez kicked off the whole latin freestyle movement with his sessions at the Funhouse in Manhattan. The labels were Sleeping Bag Records and Cutting." Retrieved August 10, 2018.
- ^ Loza, Susana Ilma (2004). Global Rhetoric, Transnational Markets: The (post)modern Trajectories of Electronic Dance Music. Page 245. University of California, Berkeley. Retrieved August 10, 2018.
- ^ Michael F. Gill. "The Bluffer's Guide to Freestyle." (אורכב 16.02.2022 בארכיון Wayback Machine) Stylus. August 13, 2007. Retrieved February 5, 2022.